המלצה: השופטת שרון לארי-בבלי תספוג נזיפה חמורה בשל ההתבטאויות כלפי ברלנד

המלצה: השופטת שרון לארי-בבלי תספוג נזיפה חמורה בשל ההתבטאויות כלפי ברלנד , איתמר לוין, News1 , 20.04.2020

נציב התלונות על שופטים מותח ביקורת חריפה על שופטת השלום הירושלמית, אשר הציעה "שייקח מנטוס" בהתייחסה למצב בריאותו של ברלנד ואמרה "הוא לא פרגית בת 17" 

לצפייה / הורדת תמצית החלטת נציבות תלונות הציבור על שופטים על השופטת שרון לארי בבלי בעניין מעצרו של הרב אליעזר ברלנד – 14.04.2020 – 35/20 – הקלק כאן

נציב תלונות הציבור על שופטים, שופט העליון בדימוס אורי שהם, ממליץ לנזוף בצורה חמורה בשופטת השלום הירושלמית שרון לארי-בבלי, על דברים שאמרה בעת דיון בהארכת מעצרו של "הרב" אלעזר ברלנד.

ברלנד מואשם במרמת מיליונים כלפי חסידיו, כאשר לטענת המדינה הוא דרש וקיבל מהם סכומים גבוהים תמורת "ברכות" להחלמה ממחלות קשות, לשחרור מן הכלא ואף להחייאת מתים. בכתב האישום נגדו נאמר כי באחד מן המקרים הוא העניק לפונים אליו מה שהתחזה להיות תרופות פלא, בעוד שבפועל היו אלו סוכריות "מנטוס".

בעת דיון בהארכת המעצר בחודש מארס, פירט הסניגור, עו"ד עמית חדד, את הבעיות הרפואיות מהן סובל ברלנד בן ה-82. לארי-בבלי הגיבה: "הבנתי שהוא לא פרגית בת 17" ו"שייקח מנטוס". הדברים נאמרו כאשר באולם נכחו עיתונאים רבים. לארי-בבלי לא הכחישה, ולדברי שהם – הביעה צער רב על האמירה בנוגע ל"מנטוס" והודתה שאמירת ה"פרגית" היוותה ניסוח רע; היא התנצלה על הדברים.

שהם אומר: "על שופט להקפיד על התבטאויותיו, לא כל שכן כאשר מתברר בפניו עניין הזוכה לסיקור תקשורתי נרחב, שבו קיים הד משמעותי לכל התבטאות של השופט. על השופט, כך מורים לנו כללי האתיקה, להדר לא רק בכבודם של בעלי הדין המתדיינים בפניו, אלא בכבודו של כל אדם, ומצופה היה מבית המשפט כי יברור את מילותיו ושלא ישתמש בביטויים בלתי ראויים, דבר שלא נעשה, למרבה הצער, על-ידי השופטת.

"אין צריך לומר, כי אמירות מסוג זה מעלות חשש של ממש לפגיעה באובייקטיביות ובניטראליות המתחייבת מבית המשפט, וזאת אפילו מדובר בהתבטאויות אשר לא פגעו בהתנהלות התקינה של הדיון לגופו של עניין, ואף אם בית המשפט פעל על-פי סדרי הדין הנהוגים. התבטאויותיה של השופטת פגעו לא רק בדימוייה של השופטת כגורם אובייקטיבי וחסר פניות, אלא במערכת המשפטית כולה, דבר שאין לעבור עליו לסדר היום".

שהם מצביע על מעשה תמוה נוסף, כלשונו, של לארי-בבלי: היא צילמה מפתח לשכתה את האולם את צלמי התקשורת שנכחו באולם, לפני שברלנד הוכנס אליו. לא היה בפיה הסבר מדוע ביצעה צילום זה. בשל התבטאויותיה של לארי-בבלי, ממליץ כאמור שהם בפני הנשיאה אסתר חיות לזמן אותה ולנזוף בה נזיפה חמורה, אשר תירשם בתיקה האישי.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

בבלי

אלעד טל שופט בית משפט השלום נצרת האריך מעצר בהליך פגום

שופט האריך מעצר בהליך פגום  , איתמר לוין , News1 , 13.10.2019

אלעד טל, מבית משפט השלום בנצרת, האריך את מעצרו של חשוד שלא בנוכחותו ומבלי לעיין בחומר החקירה. ביקורת גם על המשטרה, שהביאה את החשוד לבית המשפט סמוך לכניסת השבת.

שופט בית משפט השלום בנצרת, אלעד טל, פעל בצורה בלתי תקינה כאשר האריך את מעצרו של חשוד בהעדרו ובלא שעיין בחומר החקירה. כך קובע (11.10.19) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית.

לצפייה / הורדת החלטת שופט בית המשפט העליון יצחק עמית בש"פ 6733/19 – הקלק כאן

עודאי חבשי נעצר באותו יום בשעה 1:30 בבוקר, כאשר ברשותו סמים ולטענת המשטרה אף נהג בזמן פסילה. הדיון בפני טל התקיים באותו יום בשעה 15:42, וטל הכתיב לפרוטוקול: "על-פי נהלי בית המשפט לא ניתן לשמוע בקשות מעצר לעניין הארכת מעצר לאחר שעה זו, כשעתיים לפני כניסת השבת". לפיכך, הורה טל להאריך את מעצרו של חבשי עד לקיום הדיון במוצאי שבת בשעה 20:00. מן הפרוטוקול עולה, כי חבשי לא נכח בדיון.

שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, חנא סבאג, דחה את ערעורו של חבשי באומרו: "בהתחשב בעובדה שלא ניתן לקיים דיון עם כניסת השבת והעובדה כי הדיון בבקשה נקבע בבית המשפט השלום עם צאת השבת, הרי הערר שבפני הפך לערר תיאורטי בלבד". חבשי ביקש לערער לבית המשפט העליון והתיק הגיע בליל שבת בשעה 22:30 לעמית.

עמית דחה את הבקשה, באומרו שאין הצדקה לדיון בגלגול שלישי. עוד אמר, כי מאחר ש-טל ממילא קבע דיון למוצ"ש, אין טעם לקיים דיון בבית המשפט העליון בשבת – כי לכל היותר הוא יורה לקיים את הדיון לגופו בבית משפט השלום, שכאמור קבע דיון. לצד זאת אומר עמית:

"לא אכחד כי ככל שהחלטת המעצר ניתנה על-ידי בית משפט השלום שלא בנוכחותו של המבקש, כפי שנטען על-ידי המבקש (וכך עולה לכאורה מהפרוטוקול) ומבלי שעיין בחומר החקירה, הרי שמדובר בהליך לא תקין. מה עוד, שהמעצר בוצע בשעה 01:30 בלילה, כך שהיה למשטרה סיפק להביא את העצור לבית המשפט הרבה לפני כניסת השבת".

בצעד יוצא דופן, הורה עמית למזכירות להעביר את החלטתו לנשיא בתי משפט השלום במחוז הצפון, דורון פורת, ולנשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, אברהם אברהם.

19067330.E04-page-00219067330.E04-page-001אלעד טל

הפרקטיקה של מייצגי המדינה בערכאות – דוגמא מתחום התעבורה

הפרקטיקה של מייצגי המדינה בערכאות, מצד אחד לנצח במשפט בכל מחיר (המטרה מקדשת את האמצעים), ומצד שני "ראש קטן" והתעלמות בכל העובדות והראיות שאינם מקדמים את המטרה, תוך פגיעה חמורה בזכויות חוקתיות של האזרח.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, רענן בן-יוסף: התובעת המשטרתית רימתה את הנאשם, איתמר לוין, News1 , 03.02.2020

 תת"ע 8379-07-19 מדינת ישראל נ יקיר אלמלך – ביהמש שלום לתעבורה פרוטוקול ופסק דין

 עפ"ת 20513-01-20 יקיר אלמלך על ידי יהונתן רבינוביץ נגד מדי – ביהמש מחוזי תל אביב פרוטוקול ופסק דין

המשטרה רשמה עשרות דוחות על אי-ציות לתמרור עצור ליד קניון הזהב בראשון לציון – עד שהתברר שהוא הוצב בידי גורם פרטי נהג שביקש להישפט קיבל הצעה להסדר טיעון, למרות שהתובעת ידעה שהוא טוען שהתמרור בלתי חוקי בן-יוסף אומר שבכך היא רימתה את הנאשם, ומכנה את התנהגות המדינה "פושעת"

▪ ▪ ▪
המשטרה רשמה עשרות דוחות לנהגים על בסיס תמרור בלתי חוקי, שהוצב בידי גורם פרטי. כאשר אחד הנהגים הציג טענה זו בפני התובעת המשטרתית, היא רימתה אותו כאשר הציעה לו הסדר טיעון בו יודה בעבירה חמורה פחות. כך התברר (יום ב', 3.2.20) בדיון בפני שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, רענן בן-יוסף.

יקיר אלימלך נקנס ב-250 שקל על אי-ציות לתמרור "עצור" ביציאה מחניון קניון הזהב בראשון לציון, ומימש את זכותו להישפט. בדיון שהתקיים ב-22.10.19 בפני שופט התעבורה ישראל ויטלסון טען סניגורו, עו"ד יהונתן רבינוביץ, כי מדובר בתמרור בלתי חוקי. ויטלסון דחה את הדיון כדי לאפשר לזמן לעדות את ודים קוזלוב, מהנדס תנועה בעיריית ראשון לציון. ב-3.12.19 העיד קוזלוב, כי מדובר בשלט שהציב על דעת עצמו קבלן הפועל בקניון הזהב. לאור זאת, המשטרה חזרה בה מכתב האישום ואלימלך זוכה.

ויטלסון דחה את בקשתו של אלימלך לפסוק לו הוצאות, ועל כך הוגש הערעור למחוזי. תוך כדי הדיון, מתח בן-יוסף ביקורת קשה על המשטרה – הן בשל רישום הדוחות והן בשל התנהגות התובעים מטעמה. הדברים לא נרשמו בפרוטוקול, אך תועדו בכתב בזמן אמת בידי News1. בן-יוסף לא נקב בשמה של התובעת אליה התייחס. עיון בתיק שהתנהל בפני ויטלסון מעלה, כי שתי תובעות הופיעו בו מטעם המשטרה: עו"ד אלינה פינצי בדיון בספטמבר שעבר, בו לא טען אלימלך שהתמרור בלתי חוקי, ועו"ד רחל בשארי בדיון בו הועלתה טענה זו. בתיק אין תיעוד להצעה להסדר טיעון, ולכן לא ניתן לקבוע בוודאות מיהי התובעת אליה כוונו הדברים.

בן-יוסף אמר לנציג המדינה, עו"ד תום קובצ'י: "כשסניגור אומר שהתמרור לא תקין, אתם יכולים ללכת למשרד ושים רגליים על השולחן? מה פתאום. לכו תבדקו אם הוא חוקי". בן-יוסף המשיך: "זו פשוט שערורייה. בא הנאשם ואומר לתובעת שהוא לא מודה, היא לא צריכה לבדוק את העניין? ובוודאי כשבא הסניגור ואומר שהתמרור לא חוקי – היא לא מרימה טלפון? כשהיא מנסה להגיע להסדר טיעון, היא מרמה אותו. למה היא לא אומרת לו [שהתמרור בלתי חוקי]? רשמו למישהו דוח על תמרור לא חוקי, ואתם לא בדקתם את זה? "

"ברגע שהנאשם אומר לתובעת שהתמרור לא חוקי והיא מחכה להוכחות לבדוק את זה, זו רשלנות חמורה. זה יותר קיצוני מאשר [אי בדיקת טענת] אליבי. חזקת התקינות אינה פוטרת את התביעה, כאשר מראים לה שיש בעיה בתקינות, מלבדוק את הטענה. אי-אפשר לשלוח שוטרים לאכוף תמרור חדש בלי לבדוק אם הוא חוקי. והתובע לא יבדוק? הוא ילך 'עלא באב אללה' ככה להוכחות?".

קובצ'י טען, כי מדובר בנטל כבד מדי על התביעה, וכי על הנאשם להוכיח את חוסר חוקיות התמרור. בן-יוסף הגיב: "קשקוש. לא נכון. הטענה הזאת נשמעת פעם בשנה בבית המשפט, כי זה כל הזמן אותם תמרורים. כאן זה תמרור חדש, כי זה חניון חדש". הוא הוסיף: "אם המדינה לא בודקת כשיש בפניה טענה שהתמרור בלתי חוקי – היא פושעת. פושעת. ועל זה יש הוצאות".

בקבלו חלקית את הערעור בנושא פסיקת ההוצאות, כותב בן-יוסף: "בטרם ישיבת המענה בנוכחות סניגור, הודיע הסניגור במפורש שהוא עומד לתקוף בהליך ההוכחות את חוקיותו של התמרור. בשלב זה לפחות חובתה של המדינה הייתה לבחון את הדברים. נכון, שוב הנני אומר, שנטל הראיה על ההגנה להוכיח שהתמרור אינו תקין, אך חובתה של המדינה ואי-אפשר לומר אחרת משנטענת הטענה בפניה לעשות בדיקה של העניין. למדינה מדובר בבדיקה פשוטה, קלה, אולי די בהרמת טלפון למחלקת התמרור של העירייה הנדונה כדי לבדוק את העניין".

בן-יוסף קובע, כי אלימלך זכאי לפיצוי משום שלא היה יסוד לאישום נגדו. הוא אומר: "באומרי לעיל שעסקינן במקרה שבו חלה גם העילה הראשונה של אין יסוד לאשמה, אינני מישיר מבטי אל רגע רישום הדוח על-ידי השוטר. במקרה זה משנתברר שמדובר בדיעבד, בגלל רשלנות חמורה של התביעה, בתמרור שהוצב שלא כדין – בוודאי שאין יסוד לאשמה. איך אפשר לומר שיש יסוד לאשמה, בעבירה שלא באה לעולם משום שהתמרור הוצב שלא כדין". הוא קבע, כי אלימלך יקבל מהמדינה 3,489 שקל – הסכום המירבי הקבוע בתקנות – ולא את הסכום ששילם בפועל לרבינוביץ (5,635 שקל).

בשולי פסק הדין מוסיף בן-יוסף: "לא ניתן להשאיר את המצב על-כנו. במשך 2 תקופה עד מועד הסרתו של התמרור רשמו השוטרים שהעידו בבית משפט קמא דוחות לנהגים על-פי תמרור העצור הזה שהוצב שלא כדין. הנחה סבירה היא ששוטרים נוספים רשמו דוחות בשל עבירה, לא-עבירה זאת. משכך, השארת המצב שבו אזרחים ותושבים במדינת ישראל ואחרים קיבלו דוחות על עבירה שלא ביצעו שברור שכך, על-פי הסכמתה של משטרת ישראל, היא בלתי-מתקבלת על הדעת.

"הנני מורה שהמדינה תודיע לבית המשפט תוך 30 יום מה נעשה, ואם לא נעשה מה ייעשה ועד מתי, כדי לתקן את עיוות הדין שנגרם לכל אלה שקיבלו דוחות, כלומר שילמו קנסות בשיעור של 250 שקל כל אחד וחויבו בארבע נקודות על-פי שיטת הניקוד".

התובעת המשטרתית רימתה את הנאשם

הערוץ החשאי של שי ניצן לשופטים

עוזי פוגלמןבעקבות חשיפת דף המסרים של פרקליט המדינה – הערוץ החשאי של ניצן לשופטים , איתמר לוין , news1 , 15.11.2019

שופט העליון עוזי פוגלמן והשופטים המחוזיים אלי אברבנאל, חיה זנדברג ואירית קלמן-ברום היו עד הבוקר ברשימת הדיוור של שי ניצן – שנהנה מערוץ ישיר אליהם. מי יודע מה עוד עבר שם ניצן, השקרן הכרוני, מתעלם מהרבה מאוד קביעות שמתחו ביקורת קשה על הפרקליטות – ויוצר את הרושם כאילו הבעיה היחידה שלה היא תיקי נתניהו.

פרקליט המדינה שי ניצן ביקש השבוע מבג"ץ ארכה של שלושה שבועות כדי להגיש את עיקרי הטיעון בבקשה מסוימת לדיון נוסף, בנימוק שהוא עמוס מאוד. ניצן גם ביטל את השתתפותו בכנס של אוניברסיטת חיפה ולשכת עורכי הדין. כולנו יודעים במה הוא ובכירי הפרקליטות כה עסוקים: תיקי בנימין נתניהו. וזה בסדר גמור.

דא עקא, שממש באותם ימים היה לניצן זמן למשהו אחר: "פגישה עם כמה מנהלים לשעבר" ב-10 בנובמבר. ובשבוע הבא, ב-21 בחודש, הוא יהיה ב"כנס בכירי הפרקליטות לדורותיה". מה שמלמד הרבה על סדרי העדיפויות שלו.

ניצן הוא כידוע שקרן חסר מעצורים, אך חצי אמת הרי גרועה יותר מאשר שקר. ובכן, ניצן עובר גם את הרף הזה. הוא אינו מצרף שורה ארוכה של מסמכים פומביים אחרים, המלמדים על כשלים חמורים של הפרקליטות בכל הדרגים ובכל הנושאים

מה שניצן אינו אומר

מפגש המנהלים-לשעבר הוליד את דף המסרים שחשף אמש (14.11.19) קלמן ליבסקינד: דוא"ל ששלח ניצן ל-74 בכירים בפרקליטות, ובו בקשה להגן עליה בתקשורת, קישורים שיסייעו להם ואנשי קשר שיעמדו לרשותם. מתברר גם, שלא מדובר במשהו חדש: "בכוונתנו להעביר אליכם מידע רלוונטי בזמן אמת, הרלוונטי לדיון הציבורי על הפרקליטות. עשינו זאת בעבר מעת לעת, אף בכוונתנו לעשות זאת בתדירות גבוהה יותר".

ניצן צירף למכתבו את החלטת היועץ המשפטי לסגור את התיק נגד רות דוד בנוגע למעשיה כאשר הייתה פרקליטת מחוז תל אביב, פסק דין של בג"ץ שדחה עתירה נגד החלטה זו, דחיית הדרישה לפתוח בחקירה נגד ליאת בן-ארי, דחיית דרישתו של נתניהו לחקור את ההדלפות מהתיקים נגדו ונאום של ניצן עצמו מתחילת החודש.

ניצן הוא כידוע שקרן חסר מעצורים, אך חצי אמת הרי גרועה יותר מאשר שקר. ובכן, ניצן עובר גם את הרף הזה. הוא אינו מצרף שורה ארוכה של מסמכים פומביים אחרים, המלמדים על כשלים חמורים של הפרקליטות בכל הדרגים ובכל הנושאים. ואנחנו מדברים על פסקי דין ועל החלטות של נציב הביקורת, דוד רוזן – לא על אמירות פופוליסטיות של אמיר אוחנה או על מקהלת נתניהו. ניצן מנסה ליצור את הרושם כאילו הבעיה של הפרקליטות מתחילה ונגמרת בתיקי נתניהו. האמת, כפי שנראה מיד, שונה בתכלית.

כל ליטיגטור ראוי לשמו יודע, כי אל לו להתעלם מן הבעיות שבטיעונו; להפך: הוא יעשה רושם טוב יותר אם יציף אותן מיוזמתו ויתמודד איתן. אבל מאחר שניצן לא הופיע מזה שנים רבות בבית המשפט, וגם בעבר זה לא היה עיסוקו העיקרי, הוא כנראה שכח כלל זה. או שהוא פשוט נוהג כדרכו: מתייחס אל האמת כפלסטלינה, אותה בכוחו לעצב כראות עיניו.

התערבות חסרת תקדים

אבל אנחנו לא ניתן לדברים להיעלם, משום שאמון הציבור מתחיל מלמטה, באירועי היום-יום. הישראלי המצוי מגבש את דעתו על המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט לא לפי התיקים הציבוריים הגדולים, אלא לפי החוויה האישית הנקודתית שלו. דוח המהירות שקיבל מעניין אותו הרבה יותר מאשר הלחצים על ניר חפץ, תובע גס רוח מפריע לו הרבה יותר מאשר פרקליט מדינה שקרן, ופסק הדין בבית המשפט לתביעות קטנות משפיע עליו הרבה יותר מאשר הכרעה חוקתית בבית המשפט העליון.

לכן, אם לניצן באמת היה אכפת מתדמיתה של הפרקליטות, הוא היה מנער אותה מבפנים. אך זה הרבה יותר מכפי שניתן לצפות ממנו; לדרוש משקרן להעניש שקרנים, זה כמו לדרוש מאלכוהוליסט לפוצץ מזקקה. הנה רשימה של האמירות העיקריות שפרסמנו בנוגע לפרקליטות בששת החודשים האחרונים – ושוב: זהו היבול של חצי שנה בלבד.

דוד רוזן: כשלים חמורים בטיפולה של הפרקליטות בתלונות על אלימות פיזית ומילולית מצידו של אחיו של איש ציבור חרדי ידוע מאזור ירושלים.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, יורם נועם: הפרקליטות לא הפיקה לקחים מהתקלות החמורות בעטיין הועמד לדין אדם על רצח בת-זוגו, וזוכה לאחר 4.5 שנות מעצר.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שרה דותן: מח"ש (השייכת לפרקליטות) פעלה לטייח תלונה נגד שוטרים, במקום לחתור למיצוי האמת עם מי שלכאורה עברו על החוק.

שופטי בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף וג'ורג' קרא: טעויות קשות של היועץ אביחי מנדלבליט, של ניצן ושל מח"ש כאשר סגרו תיק נגד שוטר שירה למוות בערבי. בג"ץ הורה, לראשונה בתולדות המדינה, להעמיד לדין לאחר שתיק נסגר בנימוק של העדר אשמה.

הפרקליטות נקטה באכיפה בררנית פסולה, כאשר העמידה לדין פעיל ימין קיצוני על הסתה – ולא עשתה דבר מול אמירות קשות של ח"כ עופר כסיף ועובדת בכירה במשרד החינוך. הפרקליטות טרם החליטה בתלונה על הסתה לאלימות שהוגשה ב-2015 נגד כסיף, ולא עשתה דבר בעקבות ראיון השנה בו הביע תמיכה ברצח חיילים

תפרו תיק לסניגור

דוח הפרקליטות לשנת 2018: מספר התיקים הממתינים להכרעה למעלה משנתיים זינק אשתקד ב-57% והגיע ל-222.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא: הפרקליטות השתתפה בפגיעה חמורה בזכויותיו של אחד הנאשמים בתיק בנימין בן-אליעזר, כאשר אישרה למשטרה לחקור אותו כעד למרות קיומן של ראיות לכאורה נגדו – ורק לאחר שמסר גרסה, הודיעה לו שהוא חשוד. בבית המשפט המשיכה הפרקליטות לטעון שלא נפל פגם בהתנהגותה.

דוד רוזן: המשטרה והפרקליטות תפרו תיק לסניגור שייצג חשודים בתיק רצח, וכך מנעו מלקוחותיו ייצוג משפטי במשך עשרה ימים בעיצומה של החקירה נגדם. התיק נגדו נסגר בסופו של דבר בנימוק של העדר אשמה.

שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל: פרקליטות המדינה הציגה לבית המשפט הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה בנוגע למעצרים, אך טענה שעולה ממנה מסקנה הפוכה מזו הכתובה בה. הפרקליטות ניסתה להביא למצב בו מעצרים יוארכו מעבר לקבוע בחוק.

דוד רוזן: ראש מח"ש, קרן בר-מנחם, התעלמה מקביעה קודמת של נציב הביקורת וניסתה לפעול בניגוד אליה.

סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בחיפה, אלה מירז: פרקליטה מפרקליטות מחוז חיפה ניסתה להטעות את בית המשפט בדיון בבקשתו של קשיש לשנות את תאריך הולדתו, על-ידי הגשת מסמך מטעה.

השופט ניל הנדל: המשטרה ופרקליטות המדינה דיווחו לבית המשפט העליון, כאילו אדם נדון למאסר עולם על רצח – למרות שהדבר לא היה ולא נברא. מאוחר יותר התברר, כי רוזן התריע שנתיים קודם לכן על ליקויים ברישום הפלילי – ודבר לא נעשה.

שופט בית משפט השלום בפתח תקוה, עודד מורנו: הפרקליטות נקטה באכיפה בררנית פסולה, כאשר העמידה לדין פעיל ימין קיצוני על הסתה – ולא עשתה דבר מול אמירות קשות של ח"כ עופר כסיף ועובדת בכירה במשרד החינוך. הפרקליטות טרם החליטה בתלונה על הסתה לאלימות שהוגשה ב-2015 נגד כסיף, ולא עשתה דבר בעקבות ראיון השנה בו הביע תמיכה ברצח חיילים.

דוד רוזן: הפרקליטות העבירה לבית המשפט "מידעים מודיעיניים" בעניינו של העבריין זאב רוזנשטיין, בלא כל בדיקה האם יש בהם ממש – ועל בסיס זאת הצליחה למנוע ממנו יציאה לחופשות מזה 15 שנה.

שופט בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן: הפרקליטות פוגעת בזכויות נאשמים במגה-תיקים, כאשר היא אינה מעבירה אליהם במועד את חומרי החקירה. קיימים מקרים רבים כאלה וניתן למנוע לפחות את חלקם.

לפרקליט המדינה יש ערוץ ישיר, הנעלם מעיני הציבור, אל ארבעה שופטים, כולל אחד בבית המשפט העליון. אנחנו לא יודעים מה עוד עבר בערוץ הזה, אבל ברור מדבריו של ניצן עצמו, שהשופטים קיבלו מידע שהיה נוח לפרקליטות שיקבלו

לחשוף את ההתכתבויות

מה שעוד יותר חמור מדף המסרים ומהתכנים שהושמטו ממנו, הוא עצם קיומה של רשימת הדיוור הזאת. ברור לחלוטין שהיא לא נוצרה רק לצורך הדוא"ל השבוע. הראשונה ברשימה היא אביה אלף, אשר טיפלה בתיק אביגדור ליברמן ופרסמה ספר חושפני וביקורתי – כנראה חסר תקדים – נגד ההחלטה לסגור את התיק; היא לא האדם שייצא להגנת הפרקליטות. היא כוללת את ערן שנדר, שהיה ראש מח"ש וגם לו יש ביקורת לא מעטה על המערכת. חוץ מזה, ניצן עצמו הרי אומר בפירוש, כפי שכבר ציטטנו, שהמכותבים קיבלו בעבר מידע "מעת לעת".

עוד הערה על הרשימה: היא כוללת את שוקי למברגר, לשעבר פרקליט מחוז דרום, שאחיו מומי למברגר הוא המשנה לפרקליט המדינה והמועמד המוביל לתפקיד אחרי ניצן. האם ניצן מצפה מאחיו של בכיר להגן על הבוס של אותו בכיר ועל מקום עבודתו? וברשימה נמצאת גם טליה ששון – אשת השמאל הקיצוני, אם "דוח המאחזים" הידוע לשמצה ובכירה בקרן החדשה לישראל; אם ניצן רוצה את עזרתה, אזי הוא פועל בטיפשות.

החשוב ביותר הוא, שהרשימה הזאת כוללת ארבעה בכירי פרקליטות לשעבר המשמשים כיום כשופטים: עוזי פוגלמן בבית המשפט העליון, אלי אברבנאל וחיה זנדברג בבית המשפט המחוזי בירושלים, אירית קלמן-ברום בבית המשפט המחוזי בתל אביב. זה אומר, שלניצן יש ערוץ תקשורת ישיר וחסוי אל שופטים הדנים דרך קבע בתיקים בהם הפרקליטות היא צד. שוב: לפרקליט המדינה יש ערוץ ישיר, הנעלם מעיני הציבור, אל ארבעה שופטים, כולל אחד בבית המשפט העליון. אנחנו לא יודעים מה עוד עבר בערוץ הזה, אבל ברור מדבריו של ניצן עצמו, שהשופטים קיבלו מידע שהיה נוח לפרקליטות שיקבלו.

הרשימה מעלה סימני שאלה גם ביחס לארבעת השופטים, שהיו לכל הפחות חייבים להודיע לניצן ברגע שקיבלו את הדוא"ל הראשון: תמחק אותנו. לשם השוואה: שופטים מתלים מיידית את רשיונותיהם כעורכי דין. אבל להם אולי ניתן לייחס חוסר תשומת לב; אצל ניצן מדובר בפעולה מכוונת. היה צורך בדרישה של הנשיאה אסתר חיות כדי שניצן יואיל בטובו להבטיח להסיר את השמות ("תקלה", טען) – אבל זה לא מספיק.

יש מקום לדרוש שניצן יחשוף את כל התכתבויות הדוא"ל שלו עם שופטים אלו (ואולי גם עם אחרים בעבר), גם אם מדובר בחלק מקבוצה גדולה בהרבה. מאחר שהוא מן הסתם לא יעשה זאת, הדרישה הזאת מופנית אל פוגלמן, אברבנאל, זנדברג וקלמן-ברום: תראו לנו שאין סיבה לחשוש או חלילה לחשוד. כי כפי שאמרנו, כאן מתחיל אמון הציבור. אין לנו שום אמון בשי ניצן; אל תערערו את האמון שלנו בכם.

ת1ת2ת3ת4ת5ת6

 

שי ניצן טייח מחדלי הפרקליטה דפנה אברמוביץ'

פרקליטה שיבשה ושיקרה, רוזן המליץ לנקוט צעדים, ניצן הסתפק בנזיפה , איתמר לוין , news1 , 24.03.2019

הדוח מגלה: כך טויחה הפרשה שנחשפה ב-News1

דפנה אברמוביץ' ניהלה שיחה עם חוקרת ילדים והביאה לשינוי עמדתה בתיק פדופיליה – ואז העלימה את השיחה מבית המשפט ושיקרה כאשר נשאלה עליה רוזן קבע שבהתנהגותה נפלו פגמים חמורים ניצן החליט שמדובר ב"פגמים מסוימים" שאירעו בתום לב והסתפק בנזיפה

פרקליט המדינה, שי ניצן, הסתפק בנזיפה בלבד לעו"ד דפנה אברמוביץ' מפרקליטות מחוז ירושלים, למרות שבית המשפט קבע שבמשך 3.5 שנים היא הסתירה מידע חיוני ממנו ומן ההגנה ולא אמרה אמת כאשר נשאלה בנושא. כך מגלה (יום א', 24.3.19) נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, בדוח השנתי שלו. הפרשה נחשפה ב-News1.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, קבע, כי אברמוביץ' שוחחה עם חוקרת הילדים קרן לונדון ושכנעה אותה לשנות – לטובת הפרקליטות – את חוות דעתה בנוגע לעדותה של ילדה בת שש, שטענה שאביה של חברתה פגע בה מינית. הפרקליטות הסתירה מן הנאשם ומבית המשפט את המידע על שיחה זו ולבסוף גם סירבה להציג את המסמך המתעד אותה.

דרורי העביר את פסק הדין לבחינתו של רוזן, אשר קבע, כי בהתנהגותה של אברמוביץ' נפלו פגמים חמורים. לדבריו, אברמוביץ' מסרה לבית המשפט "הצהרה שאין בה ולא כלום". לדבריו, "ניתן לתמוה ולהעלות מיני השערות מדוע נהגה התובעת כפי שנהגה נוכח

שאלות בית המשפט, אך מוחוור הוא כי תשובותיה הליטו עובדה שצריכה הייתה להיות גלויה ונתונה לבית המשפט, כמו גם לסנגור, שהנושא של שינוי חוות הדעת של חוקרת הילדים שימש מרכיב מרכזי בהגנתו. לא ניתן בשום פנים לומר, כי עניין לנו בתקלה טכנית בעיקרה. מדובר כאן בהתנהלות של תובעת, שמנעה מההגנה עיון בחומר חקירה. התנהלות שתרמה, בסופו של הליך, לזיכויו של הנאשם".

בסיכום החלטתו קבע רוזן, כי אברמוביץ' לא תיעדה בזמן אמת את שיחתה עם לונדון; לא וידאה שהמזכר המאוחר שכתבה ייכנס לתיק החקירה; "הצהירה בפני בית המשפט הצהרה לא נכונה"; "לא מילאה אחר החלטת בית המשפט במועד סביר, אלא לאחר חודשים ארוכים"; ולמרות שדרורי ביקש להביא לעדות את הפרקליט ששוחח עם לונדון – הסתירה אברמוביץ' חודשים ארוכים את העובדה שהיא-היא אשר ניהלה את אותה שיחה. לאור זאת, המליץ רוזן בפני ניצן לנקוט צעדים נגד אברמוביץ.

ניצן מצידו קבע, כי "אכן נפלו פגמים מסוימים בהתנהלותה של הפרקליטה, שאינם עולים בקנה אחד עם ההתנהלות הנדרשת מפרקליטה בפרקליטות המדינה". הוא זימן אותה לשימוע והבהיר לה את "חובות התיעוד, העידכון והדיווח הנדרשות מפרקליט, כמו גם החובה הברורה להשיב תשובות מלאות ונכונות לשאלות בית המשפט, בכל עת".

על-פי הדוח, "לצד זאת, ציין פרקליט המדינה את לקיחת האחריות של הפרקליטה על מעשיה, ואת התרשמותו, כי השגגות שיצאו תחת ידיה נעשו כולן בתום לב. פרקליט המדינה מצא לנכון לנזוף בפרקליטה בשל התנהלותה בתיק, והנזיפה נרשמה בתיקה האישי". הדוח אינו מסביר כיצד העלמת מידע מההגנה ומסירת הודעות כוזבות לבית המשפט יכולות להיעשות "בתום לב".

News1 מציין, כי אברמוביץ' זכתה לגיבוי מלא מצד פרקליט המחוז, דני ויטמן, שאף לחץ בהצלחה על דרורי לשנות את פסק דינו ולמחוק ממנו כל אזכור לשמה של אברמוביץ. לאחר ש-News1 חשף עובדה זו, התערב ויטמן וביטל הרצאה של הח"מ בחקר השואה, ביום עיון של פרקליטות המחוז, הסניגוריה הציבורית ותביעות המשטרה במחוז ירושלים.

פרקליטה דפנה אברמוביץ'

בני שגיא: שופט בעל שש הרשעות בעבירות תנועה קיבל הסדר מקל בשתי עבירות תנועה נוספות

איור - שופט אופנועהסדר מקל לשופט שגיא בעבירות תנועה , איתמר לוין , news1 , 22.05.2018

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב נהג פעמיים בתוך ארבעה חודשים במהירות העולה ב-50% על המותרת. שגיא: בית המשפט מיצה אתי את הדין עד תומו כאשר נקנסתי ב-3,000 שקל
תת"ע 8112-03-17, מדינת ישראל נ' בני שגיא / הזמנה לדין וכתב אישום
תת"ע 8112-03-17, מדינת ישראל נ' בני שגיא / הזמנה לדין וכתב אישום
תת"ע 8112-03-17, מדינת ישראל נ' בני שגיא / פרוטוקול וגז"ד

המשטרה הגיעה להסדר טיעון מקל עם שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא, בשני מקרים בהם נתפס נוהג במהירות מופרזת והוא נקנס ב-3,000 שקל – נודע ל-News1. שגיא אומר בתגובה כי במסגרת ההסדר הוא שילם את הקנס המירבי הקבוע בחוק.

שגיא הוא מהבולטים בשופטי הדור הצעיר ומתמחה בתחום הפלילי. בבית משפט השלום דן בין היתר בתיקים של שלומי לחיאני וניסו שחם, ובמחוזי – בפרשת טרור השיימינג הרשתי. בבעלותו של שגיא אופנוע הונדה יפני רב עוצמה, ועליו ביצע את שתי העבירות עליהן הועמד לדין.

ב-14.10.16 נתפס שגיא בצומת דרך קיבוץ גלויות ודרך השריון בתל אביב, בה המהירות המירבית המותרת היא 50 קמ"ש, כאשר הוא נוהג במהירות של 82 קמ"ש. ב-21.2.17 – ארבעה חודשים בלבד לאחר מכן – נתפס שגיא בצומת הרחובות אלוף שדה ורזיאל ברמת גן, כשהוא נוהג במהירות של 95 קמ"ש – 35 קמ"ש מעל המהירות המירבית. בשני המקרים מדובר בחריגה של למעלה מ-50% מהמהירות המותרת, כך שלא ניתן לטעון שמדובר בהיסח הדעת רגעי.

בכתב האישום המקורי על המקרה הראשון יוחסה לשגיא עבירה של נהיגה בדרך עירונית במהירות של למעלה מ-31 קמ"ש מהמהירות המירבית – עבירה שנושאת עימה עשר נקודות חובה. במקרה השני יוחסה לו נהיגה במהירות של 31 קמ"ש מעל המותר, שגם היא נושאת בחובה עשר נקודות. בשתי העבירות קיימת סמכות של פסילת רישיון מינהלית. בהסדר הטיעון עם שגיא, הומרו שתי העבירות בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת שאינה מצוינת בסעיף האישום, אם כי הוא הודה במהירויות בהן נהג בפועל. בעוד שתי העבירות המקוריות חמורות יותר ומחייבות העמדה לדין, העבירה בה הודה שגיא היא מסוג של ברירת קנס.

הצדדים הגישו לבית המשפט את גליון ההרשעות של שגיא, הנוהג מאז 1988, ובו שש הרשעות קודמות אשר טיבן לא פורט בפרוטוקול הדיון. הם לא נימקו בפני בית המשפט את הסיבה להסדר, ומן הפרוטוקול לא ברור האם ציינו שמדובר בשופט מחוזי – אם כי קרוב לוודאי ששמו היה מוכר. שופט בית המשפט לתעבורה בפתח תקוה, יוסף ריבלין, כיבד את ההסדר (28.3.18) וכאמור שגיא נקנס ב-3,000 שקל.

שגיא מסר בתגובה (באמצעות דוברת בתי המשפט), כי ב-22.3.17 תוקן צו התעבורה והעבירות שיוחסו לו הפכו לעבירות של ברירת קנס. על-פי החוק, אם לפני מתן פסק הדין חל שינוי בעונש על העבירה – יחול החיקוק המקל עם עובר העבירה. לכן, העונש המירבי במקרה זה היה 1,500 שקל קנס בכל תיק – שכן זהו העונש המקל יותר (למרות שהוא לא היה בתוקף בעת ביצוע העבירות). שגיא אומר כי הוטל עליו הקנס המירבי הקבוע בחוק, בית המשפט מיצה עימו את הדין עד תום והוא גם קיבל נקודות לפי החוק.

בני שגיא הסדר מקל

166637599468232-page-001265041530132294-page-001

975094020366669-page-001975094020366669-page-002

 

 

שופטת עמיתה חיותה כוחן עומר – ריבוי צווים לקויים

 

26.04.2018 , איתמר לוין, news1 – ריבלין: כוחן-עומר התעלמה מהחלטתי
וממשיכה להוציא צווים לקויים רבים

נציב התלונות על שופטים הפנה את תשומת ליבה של חיות להחלטתו בנוגע לשופטת העמיתה בבית משפט השלום בתל אביב, שנתנה למשטרה את כל מבוקשה בנושא החזקת תפוסים

נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין, מפנה את תשומת ליבה של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, להתנהגות פסולה חוזרת ונשנית של השופטת חיותה כוחן-עומר, המשמשת (לאחר פרישתה בגיל 70) כשופטת עמיתה בבית משפט השלום בתל אביב.

באוגוסט 2017 קבע ריבלין, כי משה הלוי ("הלמו") צדק בתלונתו נגד כוחן-עומר, כאשר נעתרה במעמד צד אחד לבקשת המשטרה להארכת החזקתם של תפוסים רבים שנתפסו אצלו בתיקי חקירה שונים. ריבלין ציין, כי בית המשפט חייב לקבל את עמדתו של בעלי הרכוש לפני ההחלטה, ושבכל מקרה – היא לא הייתה רשאית לקבוע שהתפיסה תימשך עד לסיום ההליכים המשפטיים. הוא גם העיר, כי לא היה מקום למתן החלטה אחת ולקונית – "כמבוקש" – כאשר מדובר היה בתפוסים רבים.

מאוחר יותר קיבל ריבלין תלונה נוספת על אותה החלטה. כוחן-עומר מסרה לו, כי החלטתו הקודמת חידדה את הנהלים וזכתה לטיפול מערכתי ולהפקת לקחים, ולכן לא המשיך בבירור התלונה. אולם בינואר השנה שב הלוי והתלונן, כי כוחן-עומר שוב החליטה "כמבוקש" בבקשת המשטרה, שוב לא שמעה אותו ושוב קבעה שהתפיסה תימשך עד לסיום ההליכים. הלוי ציין, כי במערכת נט המשפט קיימות החלטות רבות דומות שלה.

ברור שהתלונה מוצדקת, כותב ריבלין (25.4.18), ומוסיף: "מסתבר, כי חרף החלטתי הקודמת וחרף דבריה של השופטת בעבר, אודות הבהרת המצב המשפטי והפקת לקחים, המשיכה השופטת ליתן צווים לקויים כשם שנתנה בעבר, ואף מסתבר, כי מדובר בצווים רבים כאלה ולא רק הצו נשוא תלונתו של המתלונן". לאור זאת, הוא הפנה כאמור את תשומת ליבה של חיות להחלטתו.

לצפייה/ הורדת בהחלטת נציב תלונות הציבור על שופטים מספר 162/18 מה- 25.04.2018 הקלק כאן

השופטת חיותה כוחן עומר - ריבוי צוים לקויים

 

החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים מספר 162/18 מה- 25.04.2018 בעניין שופטת עמיתה חיותה כוחן עומר

Document-page-001Document-page-002

 

מחדלי השופט עלאא מסארווה חשפו ליקויים מתמשכים בצווי חיפוש בשלום בת"א

ליקויים מתמשכים בצווי חיפוש בשלום בת"א , איתמר לוין , news1 , 03.09.2017

שופט עלאא מסארווה - בית משפט השלום תל אביב
עלאא מסארווה – פגיעה בזכויות אזרח חוקתיות

תלונה נגד השופט מסארווה העלתה, כי במשך שנים הוצאו בבית המשפט הגדול בארץ צווי חיפוש ללא שמות מלאים של החשודים, ללא פרטי השוטרים שביקשו אותם וללא מספר התיק המשפטי

להורדת בירור תלונה  פלוני נגד השופט עלאא מסארווה – 341.17

בית משפט השלום בתל אביב הוציא במשך שנים צווי מעצר וצווי חיפוש פגומים – עולה מהחלטתו של נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין.

ההחלטה ניתנה בתלונה נגד השופט עלאא מסארווה, המכהן בבית המשפט הגדול ביותר בארץ. התברר, כי מסארווה הוציא צו חיפוש בו לא נרשמו פרטי הזיהוי המלאים של החשוד, לא נרשמו בו כל פרטיו של השוטר שהגיש את הצו לחתימתו ולא נרשם בו מספר התיק בבית המשפט.

בתגובה לתלונה מסר מסארווה, כי מאחר שזו הפעם השנייה שהוגשה נגדו תלונה שכזאת – הוא ביצע בירור מקיף והתברר שמדובר בתקלה רוחבית הקיימת מזה שנים באותו בית משפט: "תיק בית המשפט נפתח במזכירות רק לאחר חתימת השופט על צו החיפוש. כמו-כן נמצא, כי חוות דעת והחלטות הנציבות שניתנו בעבר בעניין דרך מתן צווים על גבי טפסים לא יושמו וכי הליקויים עליהם הצביעה הנציבות לא תוקנו. כך למשל מופיעים חלק מן הפרטים החסרים בצו על גבי בקשת המשטרה בלבד". בעקבות בדיקתו של מסארווה, הורה סגן נשיא בית המשפט על תיקון מיידי של התקלות.

ריבלין אומר (28.8.17): "לא יעלה על הדעת, ששמו המלא של מי שהוצא הצו נגדו ומספר תעודת הזהות שלו יישמטו מן הצו ויצוין בו אך שם משפחתו. הדבר עלול ליצור מכשלה חמורה של ביצוע חיפוש כנגד אדם אחר ששם משפחתו זהה לשמו של החשוד, לא כל שכן במקרה בו מתיר הצו לחפש במספר מקומות שונים, בהם יכול ומתגוררים קרובי משפחה ששם משפחתם זהה לשמו של החשוד. על היושב בדין להקפיד בעניין זה אפוא הקפד היטב".

ריבלין מציין, כי הנציבות עמדה פעמים רבות על הפגמים בצווים ובהם צווי חיפוש, ויש לקוות שהפעם הבעיה נפתרה. לנוכח העובדה שמסארווה הפיק לקחים, נמנע ריבלין מלקבוע שהתלונה נגדו הייתה מוצדקת. הוא הנחה את מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר, לוודא שאין תקלות דומות בבתי משפט אחרים. לדעת ריבלין, "יש תועלת במתן הדרכה מתאימה לשופטים העוסקים בפלילים ובטיפול במתן צווי חיפוש ומעצר, על-מנת לוודא כי יפעלו בהתאם להוראות הדין ולהנחיות הנציבות בהחלטותיה".

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

עלאא מסארווה
ליקויים מתמשכים בצווי חיפוש בשלום בת"א , איתמר לוין , news1 , 03.09.2017

23.7 מיליון שקל – הנזקים של משטרת ישראל לשנת 2017

27.06.2017 , איתמר לוין , news1 – המשטרה שילמה אשתקד פיצויים ב-23.7 מיליון שקלים. זינוק של 51% ביחס לפיצויים ששולמו בשנת 2015 הסכומים הגדולים ביותר – שהגיעו למיליוני שקלים בתיק – שולמו בשל מחדלים קשים בתקופתו של דנינו.

להורדה / צפיה בדו"ח הנזקים של משטרת ישראל לשנת 2016 הקלק כאן

משטרת ישראל שילמה אשתקד 23.7 מיליון שקל בתיקי נזיקין – עלייה של 51% לעומת השנה הקודמת והסכום הגבוה ביותר ששילמה מאז 2012. כך מגלה דוח הנזיקין של המשטרה, ששוחרר לפרסום לבקשתו של עו"ד פיני פישלר. בדיקת News1 מעלה, כי הסכומים הגדולים ביותר שולמו בשל מחדלים קשים בתקופה בה שימש יוחנן דנינו כמפכ"ל. ככל הידוע, באף אחד מן המקרים לא פעלה המשטרה כדי לגבות מהשוטרים המעורבים את הסכומים ששולמו מקופת הציבור.

בחלוקה לפי מחוזות, "מוביל" מחוז דרום שבשל פעולותיו שולמו 6.6 מיליון שקל. אחריו: מחוז חוף (2.8 מיליון שקל), מחוז צפון (2.4 מיליון שקל), משמר הגבול (2.2 מיליון שקל), לשכת ראש אג"מ (2 מיליון שקל), מחוז תל אביב (2 מיליון שקל), מחוז ירושלים (1.6 מיליון שקל) ולשכת ראש אח"מ (1.1 מיליון שקל).

הסכום הגבוה ביותר, 4.9 מיליון שקל, שולם לאמן של שתי פעוטות שנרצחו בידי אביהן (בעלה לשעבר) במאי 2013. תחנת משטרת ערד התעלמה מפנייתה של האם בדבר הסכנה בה מצויות הילדות, שבאה חמישה ימים בלבד לפני הרצח. ועדת בדיקה של המשטרה קבעה שהטיפול בתלונה נעשה בניגוד לנהלים ומפקד התחנה הודח.

מקרה בולט נוסף היה של האחים חגי פליסיאן ובני פליסיאן, שהואשמו ברצח בבר-נוער בשל עדות שקר שמסר עד המדינה. האחים דרשו 20 מיליון שקל, ובתום מו"מ שילמו להם המשטרה והפרקליטות – בחלקים שווים – 2.2 מיליון שקל. פרשה זו התרחשה בשנת 2013.

אבשלום אבשלומוב קיבל מהמשטרה מיליון שקל, לאחר שנעצר בשנת 2012 בטענה לאלימות כלפי אשתו, קפץ מהקומה השלישית בתחנת המשטרה ונותר נכה. לואי אלעוברה הועמד לדין בשנת 2013 בידי התביעה המשטרתית באשמת שורה של פריצות, הודה במסגרת הסדר טיעון – ורק מאוחר יותר נתפס הפורץ האמיתי; אלעוברה קיבל פיצוי של 800,000 שקל.

לצד זאת, נדחו תביעות רבות שהוגשו נגד המשטרה. בין אלו הנזכרות בדוח: תביעה בעקבות הירצחה בטעות של מרגריטה לאוטין בחוף בת ים, תביעה על מפגעי תעבורה באילת, תביעה על לשון הרע בשל המלצה לשלילת רשיון נשק, וקבלת ערעור של המשטרה על חיובה לפצות אדם שנורה בידי שוטר שחשד בו שהוא עומד לזרוק בקבוק תבערה.

דו"ח הנזקים של משטרת ישראל לשנת 2016

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015Document-page-016Document-page-017Document-page-018Document-page-019Document-page-020Document-page-021Document-page-022Document-page-023Document-page-024Document-page-025Document-page-026Document-page-027Document-page-028Document-page-029Document-page-030Document-page-031Document-page-032Document-page-033

Document-page-034

Document-page-035Document-page-036

 

לשכת הרווחה ירושלים: בקשה מופרכת ל"קטין נזקק"

נזקקות

ביהמ"ש המחוזי נגד משרד הרווחה: בקשה מופרכת ל"קטין נזקק" , איתמר לוין , news1 , דצמבר 2016דרורי: המדינה פגעה באוטונומיה של ההורים ופעלה בניגוד לריסון הנדרש ממנה, כאשר ביקשה להכריז על נער אינטליגנטי בן 17 המתגורר אצל סבו כ"קטין נזקק"

פלונית נגד פקידת סעד לחוק הנוער ירושלים – ענא 67769-09-16

המדינה ביקשה בצורה חסרת הצדקה להכריז על נער כ"קטין נזקק", תוך שהיא פוגעת באוטונומיה של ההורים ופועלת בניגוד לריסון הנדרש ממנה – קובע (25.12.16) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי.

מדובר בנער בן 17, בן להורים נורמטיביים (שלא נישאו) המשתייכים לעשירון העליון, ואשר מתגורר מזה שנתיים בבית הורי אביו. דרורי מציין, כי מדובר בנער אינטליגנטי בצורה יוצאת דופן, הלומד לבגרות בחמש יחידות במתימטיקה, פיזיקה ואנגלית, וצפוי להתגייס לחיל המודיעין. הבקשה להכריז עליו כ"קטין נזקק" באה כדי להסדיר בצורה חוקית את מגוריו אצל סבו וסבתו.

דרורי קיבל את ערעורה של האם על קבלת הבקשה בידי בית המשפט למשפחה בירושלים (השופטת אביטל מולד), באומרו שדי היה לפעול על-פי חוק הכשרות המשפטית. גישתו של משרד הרווחה אינה משקפת את המצב המשפטי, הנותן עדיפות לגידול הילד בידי הוריו ומצמצם מאוד את התערבות המדינה בנעשה בתא המשפחתי. דרורי מזכיר ממצאי מחקר, ולפיהם "נעשה שימוש רחב מדי, מהיר מדי, ויש שיאמרו פזיז מדי, בשימוש בסמכות של פקידי הסעד על-פי חוק הנוער".

דרורי קובע: "בתיק שבפני אין כל התחלת בסיס להעלות על הדעת שימוש בחוק הנוער. הדרך שבה פעלה המדינה, אינה מתיישבת עם האוטונומיה של ההורים ועם הריסון הנדרש מגוף שלטוני, לפני שהוא מתערב בענייניו האישיים של אזרח". הוא אומר, שאינו מבין כיצד מעז משרד הרווחה להטיל ספק ביכולתה של האם לגדל את בנה ובמסירותה כלפיו.

"תהיתי איזה שלום גופני או נפשי של הקטין, שראיתי במו עיני ושמעתי במו אוזני, נפגע או עלול להיפגע", אומר דרורי בהתייחסו לעילות הקבועות בחוק לשימוש בהליך זה. הוא גם מציין, כי להכרזה על "קטין נזקק" יש השלכות מרחיקות לכת, והוא עלול להישלף לחובתו של הנער בעוד שנים רבות "והדבר ירדוף אותו לאורך שנים ודורות". גם רווחתו הכלכלית של הנער ניתנת להבטחה ללא הליך זה, ואם יזדקק לטיפול כלשהו – יוכלו רשויות הרווחה להעניקו לו.

באופן יוצא דופן בתיקי נוער, פסק דרורי הוצאות של 7,500 שקל לטובת האם. הוא הורה להעביר את פסק דינו ליועץ המשפטי לממשלה ולשר הרווחה, "כדי שישקלו מדיניות מתאימה לעניין הגשת בקשות להכרזת נזקקות". את האם ייצג עו"ד יניב מויאל, את פקיד הסעד בירושלים ייצגה עו"ד נטאלי בן-ארי, ואת הנער – עו"ד אביביה ליברמן.

ביהמ"ש המחוזי נגד משרד הרווחה: בקשה מופרכת ל"קטין נזקק" , איתמר לוין , news1 , דצמבר 2016