מוסד אילנית משרד הרווחה: מכים ומרעיבים חוסים כמו באושוויץ

משפחת חוסה עם פיגור שכלי: "מטפל היכה אותו עד שנזקק לניתוח" , דנה ירקצי ,  עריכה: גדי וינסטוק , וואלה חדשות , דצמבר 2015

אילן בוטרנו בן 52, חוסה במוסד "אילנית", פונה לבית חולים עם פנס בעין, שם אובחן עם שברים בארובת העין ובלסת. האחות ששוחחה עמו טענה כי הוא הצביע על המטפל כמי שהיכה אותו. אמו: "זו לא פעם ראשונה. הוא הרבה פעמים סובל מחבלות" 


חוסה בן 52 בעל פיגור שכלי ששהה במוסד "אילנית" בפרדס חנה מותקף כדרך קבע על ידי המטפלים שלו – כך טוענת משפחתו. קרוביו של החוסה, אילן בוטרנו, שהתירו לפרסם את שמו, סיפרו היום (חמישי) כי השבוע הגיע השיא כאשר הוא נאלץ להתפנות לבית החולים הלל יפה שבחדרה עם פנס בעין, שם אובחן עם שבר בארובת העין ובלסת.

שושנה בוטנרו בת 72 מחיפה, אמו של אילן, הסבירה כי מגיל 20 הוא לא נמצא בבית, אלא עובר ממוסד למוסד. לדבריה, הוא מתפקד אך מוגדר סיעודי. המוסד האחרון שבו שהה היה בית חולים פסיכיאטרי בטירת הכרמל משום שמשרד הבריאות לא מצא לו מקום אחר. משם הוא הועבר למוסד "אילנית". בוטנרו טוענת כי ב"אילנית" הוא נמצא כמה פעמים על ידי בני המשפחה חבול ומוכה.

"המקום הזה מלכתחילה לא היה לרוחי", אמרה, "המקרים שיש שם מבחינת פיגור מלחיצים את הבן שלי. לא טוב לו שם. אבל במשרד הבריאות אמרו שאין להם פתרון בשבילי ואין להם מקום אחר להעביר אותו אליו".

"הוא כבר מוכר בבית החולים הלל יפה", המשיכה האם, "הוא הגיע לשם הרבה פעמים עם חבלות. מי שלקח אותו לבית החולים ביום שלישי היה המטפל עם האוטו של המוסד. הוא הגיע פנס בעין, עשו לו צילום וראו שיש לו שבר בארובת העין ובלסת. העין שלו סגורה כולה בגלל שטף הדם וכולו מעוות".

"הבחור שהרביץ לו עדיין עובד שם". אילן בבית החולים (צילום: באדיבות המשפחה)

בוטנרו הייתה בחו"ל בזמן התקרית ולכן במוסד הזעיקו את אחותו לימור. "הבת שלי חקרה אותו וצילמה אותו בווידיאו. אילן אמר שם בפירוש שהמדריך שיושב בצד הוא זה שנתן לו בוקס בעין", הסבירה בוטנרו, "אחרי שעושים בירור מקיף מגיע שוטר ופותח תיק נוסף במשטרה, מהלל יפה שלחו אותו לבית החולים רמב"ם וקבעו שהוא צריך ניתוח".

אילן פונה מחדרה לבית החולים בחיפה ועבר ניתוח. יממה לאחר מכן הוא כבר שב חזרה למוסד "אילנית". "כעבור יום מחזירים אותו חזרה לאותו מקום שהרביצו לו", אמרה בוטנרו, "במשרד הבריאות אומרים שאין להם פתרון בשבילו, אין לאן לשלוח אותו, אין לאיפה להעביר אותו".

בוטנרו זועמת על העובדה שאותו עובד, שלדברי בנה היכה אותו, עדיין עובד במוסד. "הבחור שהרביץ לו עדיין עובד שם, עכשיו לקחתי עו"ד ואני מנסה לגלגל את הדברים". לדבריה, זו לא פעם ראשונה שהצוות מכה את הבן שלה. "קשה לאזן אותו מבחינת התפרצויות. הוא דביק, מכל מי שעובר לידו הוא מבקש עזרה. כל פעם כשהייתי מגיעה לפגוש אותו, ראיתי חבורות על הגוף ופנסים בעיניים, וכל פעם הם היו אומרים שהוא נפל".

"בפעם האחרונה שהוא שבר את היד, הם הודו – המטפל תפס אותו בכוח ושבר לו את היד. זה היה לפני שנתיים או שנה וחצי", המשיכה. "לפני כן, הוא הגיע עם שפה שסועה והם טענו שאף אחד לא הרביץ לו. בספטמבר שוב שברו לו את היד. הלכתי והתלוננתי במשטרה על זה שהמטפלים הרביצו לו ובמשטרה סגרו את התיק, ולא עשו כלום. אין לי את הכוחות האלו בגיל שלי להתמודד נגד הרשויות".

 

"הבן שלי רזה כמו בן אדם מאושוויץ". הפנס בעין של אילן (צילום: באדיבות המשפחה)

"המדריכים לא מוכשרים לטפל באנשים כאלה, הם שונאים את העבודה שלהם, הם שונאים את החוסים והם שונאים את עצמם"

בוטנרו קוראת לכל מי שיכול לעזור לה להפסיק את ההתעללות והאלימות שמתרחשת במוסד הזה. "אני מבקשת שיפסיקו להרביץ, זה פלילי. צריך לעצור את הבחור הזה, לא רק לדבר אלא לעשות צדק. האנשים האלה, שהם מסכנים וחסרי אונים, שלא יהיו חשופים לברוטליות של מי שמטפל בהם. אני מבקשת שתהיה השגחה, טיפול טוב יותר. הבן שלי רזה כמו בן אדם מאושוויץ, אני זועקת לא רק בשביל הבן שלי אלא בשביל כלל האנשים".

זו אינה הפעם הראשונה שמוסד "אילנית" נכרך בפרשת התעללות בחוסים. בתחקיר שפורסם בערוץ 10 בשנת 2013 תיעד חוקר פרטי שהסתנן למוסד את מסכת העינויים שעוברים החוסים במקום. משרד הבריאות טען בזמנו כי "עד סוף השנה תסתיים ההתקשרות עם המוסד", אולם ניכר כי דבר זה לא קרה.

גם אחותו של אילן הביעה זעם נגד ההתנהלות המוסדות כלפי חוסים, וטענה כי מדובר בתופעה רחבה של העסקת עובדים מצד משרד הבריאות והמדינה שאינם מוסמכים לטפל בחוסים חסרי ישע כמו אחיה. "עובדים במקומות האלה מדריכים שלא מוכשרים לטפל באנשים כאלה, הם שונאים את העבודה שלהם, הם שונאים את החוסים, הם שונאים את עצמם על המקום שהם הגיעו אליו בחיים, והם מתוסכלים על המקום שבו הם נמצאים", אמרה, "הם לא מקבלים הנחיה או הדרכה, הם מתוסכלים והם צריכים אנשים שיעבדו במקומות האלה. אחי הוא פציינט קשה, והוא צריך לקבל טיפול".

עוד היא הוסיפה: "לא יכול להיות שיעבדו במקומות האלה אנשים לא מוסמכים. הוא חוסה, הוא לא יכול להיות איתנו בבית. אנחנו רק מבקשים שבמינימום יטפלו בו שצריך. הם מאיימים שהם יכניסו אותו לחדרים אטומים ויזריקו לו חומרים. זה לא פעם ראשונה שזה קורה, כבר קראנו למשטרה וסגרו את התיק. יש פה משהו שהוא באחריות המדינה. זה ליקוי רציני".

המשטרה: "נעשה מאמץ למצות את החקירה בהקדם"

מהמשטרה נמסר: "בתחנת משטרת חדרה התקבלו שתי תלונות, האחת במהלך חודש ספטמבר 2015 והאחרונה במהלך השבוע האחרון. עינינם של התלונות – חשד לתקיפה חבלנית. משטרת חדרה מנהלת את החקירה שטרם הסתיימה. החקירה מתנהלת בשיתוף משרד הרווחה בשל מוגבלותו של הקורבן. משטרת חדרה קשובה ורגישה לארועים הנחקרים בשל מצבו של הקורבן ונעשה מאמץ למצות את החקירה בהקדם האפשרי לאחר שתיגבה עדותו של הקורבן על ידי גורמי הרווחה כנדרש".

ממשרד הבריאות נמסר כי הם בודקים את המקרה.

מודעות פרסומת

מעון אילנית משרד הרווחה – עדות חוסה על התעללות קשה בחסרי ישע

שר הרווחה חיים כץ - פשעים נגד האנושות

הכי שקופים – בחסדי משרד הרווחה , מירב אלוש לברון ,  03.12.2015 , "הארץ"

אילן בוטנרו, בן 52, השוהה במעון "אילנית" של משרד הרווחה, הובהל בשבוע שעבר לבית החולים הלל יפה בחדרה כשהוא חבול קשה. אגרוף בפניו פצע את ארובת העין שלו וגרם לשבר. אין זו הפעם הראשונה שבוטנרו נחבל ב"אילנית". המקרה הנוכחי נמצא בבדיקה. הפעם החליטה אמו, בת ה–72, לחשוף את בנה. להנכיח את הקול של האנשים הכי שקופים.

כשהתבוננתי באילן החבול עלתה לנגד עיני דמות אחייני בן ה–10, ילד יפה ומתוק, בעל פיגור בינוני עד קשה, ובעתיד מבוגר חוסה. גם הוא יהיה נתון לחסדי אחרים, תלוי ברצונם הטוב ובכשירות הנפשית והמקצועית שלהם. איכות חייו ושגרת יומו יושפעו בעיקר מהדמות המוסרית של המדינה וממידת מחויבותה למוגבלים.

חשבתי, האם אריה דרעי מתייחס לבוטנרו וחבריו בקבוצת השקופים? האם משה כחלון חשב עליהם כשחילק את עוגת התקציב? האם קיים שר הרווחה, מאז נכנס לתפקידו, דיון באיכות חיי דיירי המעונות, או בתנאי ההעסקה המחפירים של העובדים בהם? האם הסיכוי של אחייני לחיים טובים תלוי רק במידת יכולתנו לגייס די כסף כדי שהוא יוכל לחיות במקום בטוח, שאולי יהיה עלינו להקימו בעצמנו?

משרד העבודה והרווחה מטפל בכ–25 אלף בני אדם מוגבלים שכלית, מתוכם כ–10,000 חיים בדיור תומך. 6,500 מאלה החיים בדיור תומך מתגוררים ב-63 מעונות ברחבי הארץ, שרבים מהם מופעלים בשיטה של מיקור חוץ, אך נתונים לפיקוח משרד הרווחה.

דו"ח מבקר המדינה ב–2008 התריע על ליקויים קשים בפיקוח של משרד הרווחה על המעונות. האם הופקו הלקחים? מה טיב הפיקוח כיום? ומה מצב זכויות האדם במעונות? כיצד יכולים ארגוני זכויות האדם לפעול לקידומם, בשעה שמערימים קשיים על כניסתם למעונות?

במשך השנים נאספו עדויות קשות עד מזעזעות על המתרחש בחלק מהמעונות. כבר ב–2010 נחשף הציבור לזוועה שנקשרה ב"אילנית". העדויות של חברי הכנסת אילן גילאון ואורלי לוי אבקסיס, של ארגון "בזכות" ושל חוקר פרטי שביקרו שם, די היה בהן כדי לסגור את המוסד עד להשלמת רפורמה בכוח האדם ובתנאי המחיה בו. זה לא קרה. האם הצואה עדיין מרוחה על קירות "אילנית"? האם כבר יש לדיירים ארון לחפצים אישיים? האם העובדים נוהגים בחוסים בכבוד הראוי? האם החוסים עדיין נקשרים בכפייה לכיסא במשך שעות ארוכות? ומה קורה במעונות אחרים? אין לדעת.

גם משפחות החוסים אינן מקבלות תמונת מצב אמיתית על שגרת החיים במעונות. במצב העניינים הנוכחי נדמה, כי רק מצלמות השגחה, שהמידע מהן יימסר למטרות אתיות בלבד, יוכלו להבטיח קיום נאות של החוסים.

אדם בעל מוגבלות הוא אדם אוטונומי, בעל זכויות וזכאי למימושן. אבל לעתים קרובות הוא גם תלוי לחלוטין בסביבה שהוא חי בה. אל מול החשיבות של שמירת הפרטיות יש להציב את ההגנה על חיי החוסים ואת השמירה על כבודם. חוק שיחייב התקנת מצלמות השגחה הוא מחויב המציאות. בו יש להתחיל את שידוד המערכות במעונות החוסים, וממנו לצאת למאבק חדש על כל היתר.