משרד הרווחה משחרר חניך ממסגרת בהגיעו לגיל 18 – אילוסטרציה

נובמבר 2017 – "חניך יקר, הגעת לגיל 18 משרד הרווחה מתכבד לשחרר אותך מהמסגרת לאחר 'הטיפול המסור', בהצלחה בחיים.
הוצאנו אותך לפני מספר שנים מהבית בצו בית משפט כי קיבלנו דווח על הזנחה. אנו מקוים כי אתה ומשפחתך בקשר טוב ותוכל להעזר במשפחתך שבקושי יכלה לפגוש אותך בשל הסדרי הראיה שקבענו, ובשל התרוששות משפחתך בהוצאות משפטיות לניסיונות להחזירך הבית … לשווא.
נכון, היו לך בעיות מנטליות במוסדותינו, דמיינת שמכים אותך ומתעללים בך במוסדותינו, אבל זכית לטיפול נאות עם תרופות פסיכיאטריות מה שלא היית זוכה לעולם לקבל בבית.
יש לנו תיק מסודר עם מסמכים שפעלנו עימך כחוק לאורך כל הדרך. אנו מכוסים ואל תעלה על דעתך אי פעם את האפשרות לתבוע אותנו. אנו מגובים היטב במסמכים.
התיק שלך אצלנו גם ישמש אותנו בעתיד כאשר נוציא את ילדיך מהבית למסגרות הרווחה, שימור לקוחות הוא מקור לחמנו.
אנו מודים לך, היית נכס עבורנו וקיבלנו בזכותך מיליוני שקלים מתקציבי המדינה ובתרומות להחזיק אותך במוסדותינו. כספים אלו ישמשו אותנו גם להתרחב ולהוציא יותר ילדים כמוך מהבית. תודה לך ובהצלחה…"

חניך יקר

מודעות פרסומת

פרקליטות המדינה מבקשת מעצר עד תום ההליכים – אילוסטרציה

נובמבר 2017 – פרקליטות המדינה שולטת בהליך השיפוטי ע"י תזמון הגשת חומרי ראיות הנמשך חודשים רבים, תקונים בכתב האישום, הפצת חומרי ראיות ושמועות בתקשורת באמצעות גורמי אכיפה, ועוד שיטות למשוך מעצרם של נאשמים כדי לנפח תיקים ולהציג הנאשמים כמסוכנים ביותר. בכך מרחיבה הפרקליטות את הנורמות למעצרים ממושכים עד תום ההליכים מה שגורם לעיוות הדין.

פרקליט - מעצר עד תום ההליכים
פרקליטות המדינה מבקשת מעצר עד תום ההליכים – אילוסטרציה

ועדת החלטה – אילוסטרציה

ועדת החלטה משרד הרווחה ברשויות המקומיות – מתוך תחקיר 'ישראל היום' , "מנותקים" , נעמה לנסקי, איור רות גוילי, 20.05.2016

"ישבתי מול ועדה של עשרה אנשים. הכרתי מתוכם רק שתי עובדות סוציאליות. כל השאר היו אנשים שלא מכירים אותי, ואני לא זוכרת שבכלל פגשתי אותם. הם בקושי הסתכלו לי בעיניים כשדיברו על הילדה שלי ועלי. התלבטו בינם לבין עצמם אם אני מספיק טובה לגדל אותה והעבירו ביניהם כל מיני דפים".
על הוועדה הודיעו לה שלושה ימים לפני כן. העובדת הסוציאלית התקשרה ואמרה לה לבוא לפגישה שבה "תהיה חשיבה מה הכי טוב לילדה".
"כבר הרבה זמן אני מפחדת שרוצים לקחת לי אותה. בשלושת הימים האלה נכנסתי לשיתוק, לא הצלחתי לחשוב. רק נדבקתי לילדה, ולא עזבתי אותה. היא היתה בת שנתיים, כל מה שיש לי בחיים.
"לוועדה הגעתי לבד. רק אחר כך הבנתי איזו טעות עשיתי, שלא היה איתי מישהו שמבין בעניינים האלה. הם דיברו שם על זה שכדאי להוציא את הילדה מהבית למשפחת אומנה. אמרו שזה לטובתה, רק עד שאני 'אעמוד על הרגליים'.
"ואני, כל מה שרציתי לעשות הוא לקפוץ מהכיסא ולצרוח, 'אלה החיים שלי! אתם מדברים על התינוקת שלי! אולי תיתנו לי להבין מה קורה? אולי תאפשרו לי להגיד מה דעתי? מה אני, קישוט? למה אני יושבת פה אם אתם מדברים ביניכם ולא מתייחסים אלי בכלל?' אבל שתקתי. הרגשתי מושפלת ושתקתי".

איור - ועדת החלטה
איור – ועדת החלטה

שופט נעם סולברג השווה בעלת דין לזונה, אפיקורסית

השתלחות לא מרוסנת - אילוסטרציה
השתלחות חסרת רסן – אילוסטרציה

03.03.2017 – בש"פ 1999/17 – פרשת הבלוגרים בפני שופט העליון נעם סולברג הוגשה בקשה למנוע פרסום שם החשודה לורי שם טוב המעורבת בפרשה. שם טוב במעצר ימים, כ- 3 ימים, מבודדת, אינה יודעת על מה נעצרה ומהו חומר הראיות, מובלת לעיני כל בניגוד לחוק אזוקה במסדרונות בתי משפט להארכת מעצרה הגישה בקשה לאסור פרסום שמה בפרשה.

השופט נעם סולברג בהחלטתו משתלח נגד החשודה בציטוט פסוק מספר משלי שאין לו קשר לפרשה וכותב בסעיף 9 בהחלטתו: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד)

סולברג משווה את החשודה שם טוב לזרה (זונה ע"פ תרגום מצודות, אפיקורסית ע"פ פירוש רש"י) המפתה אנשים תמימים בהחלקת לשון ולבסוף גורמת להם נזקים כחרב.

סולברג אינו מציג תימוכין להשתלחותו הבוטה ואינו מביא דוגמאות לפיתויים מצד החשודה והנזקים לכאורה שגרמה בגוף ובנפש לקורבנות כאלו ואחרים.

מדובר באמירות פטתיות בעלמא שאין קשר בינן למציאות, המוצאות מפיו של שופט בית משפט עליון. מן הראוי היה כי שופט במעמדו של סולברג יבקר שיפוטית ומקצועית את הסוגיה שלפניו ויציג תימוכין, ולא ישתלח בדברי בלע נגד חשודה עצורה ומבודדת שאינה יכולה להגן על עצמה.

נגד השופט נעם סולברג הוגשה תלונה בעניין זה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

ציטוט סולברג
הציטוט המשתלח של השופט נעם סולברג מבלי להציג תימוכין וראיות לבעלת הדין

להלן החלטת השופט סולברג

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

 

האם העובדת הסוציאלית יכולה לחקור את בני ללא רשותי?

gucs, xumhtkh, - jehr, hkshoהאם העובדת הסוציאלית יכולה לחקור את בני ללא רשותי?

התשובה היא כן. העובדת הסוציאלית בדרך כלל תנסה לחקור את הילד שלך ללא ידיעתך. העובדות הסוציאליות ירצו לחקור את הילד לפני ידיעת ההורה כדי למנוע ממנו הזדמנות להנחות אותו לפני החקירה, לספר לו מה לומר (במקרה הטוב) או להזהיר אותו.
העובדת הסוציאלית תנסה לחקור את הילד בבית הספר, מעונות יום, גני ילדים וכדו', העובדים במוסדות אלו מחויבים לשתף פעולה עם העובדות הסוציאליות.

מה אם אני מואשם לשווא?

אם ההורה מואשם לשווא בהתעללות או הזנחה הוא ודאי נסער מהעובדה שעובדת סוציאלית תחקור את בנו ללא ידיעתו אך העובדת הסוציאלית תנסה לאתר התעללות חבויה כזאת שאף אחד לא יכול לראות או להוכיח, מלבד שיחה עם הילד. ברוב המקרים ההורה יוצא זכאי מהתעללות או הזנחה בהליך הפלילי אך בכל זאת הילדים מטופלים ע"י הרווחה כגון הוצאתם מחזקת ההורים משום שהעובדת הסוציאלית סבורה כך.

מה אם אני לא מסכים שהילד שלי יחקר ע"י עובדת סוציאלית?

אם אתה מסרב שהבן שלך יחקר אתה יכול לומר זאת לבית הספר או גן הילדים ואז העובדת הסוציאלית יכולה להשתמש בכך כעילה להוצאת צו בית משפט לחקור את הילד במרכז חירום או מקום אחר. אי שיתוף פעולה עם העובדת הסוציאלית החוקרת את המקרה שלך עלול לעורר חשדה מדוע אתה מסרב לשתף פעולה, או כאי הסכמה ל"טיפול" שהעובדת הסוציאלית סבורה שילדך זקוק לו, וזה עלול לשמש את העובדת הסוציאלית כעילה לבקשת צו בית משפט.

האם העובדת הסוציאלית יכולה לחקור את הבן שלי בבית שלי?

אם עובדת סוציאלית רוצה לחקור את הילד בבית שלך, היא חייבת לבקש את רשותך. היא לא יכולה לדבר עם הילד שלך בבית שלך עם אתה נוכח ללא הסכמתך. אם אתה אומר לא, היא לא תנהל את החקירה בבית שלך.

מה אם הילד שלי לבד בבית?

אם הילד שלך לבד בבית, העובדת הסוציאלית לא יכולה לדבר איתו אבל זה משתנה לפי הנסיבות. ילד לא יכול לתת לעובדת סוציאלית רשות להיכנס לבית, אבל אם הילד לבד בבית וזה סכנה לעצמו או לאחרים, המשטרה תהיה קשר וכל הצדדים יכולים להיכנס לבית שלך.

העובדות הסוציאליות מחוייבות לחקור כל דווח

לשכת הרווחה - חדר טיפולים
לשכת הרווחה – חדר טיפולים

אוקטובר 2017 – אולי שמעתם את זה קודם, אבל זאת האמת. פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות בלשכת הרווחה הן חוקרות משטרה לכל דבר ואף יותר מכך ומחויבות לחקור כל דווח שהן מקבלות על המשפחה. הן מכנות את זה "טיפולים" אבל אלו חקירות לכל דבר שמובאות בסופו של יום לבית המשפט בצורת תסקיר והמלצה להוציא את הילד מהבית לאומנה או אימוץ סגור, למוסד פסיכיאטרי או פנימייה. בתי המשפט מוציאים צווים על פי המלצות חקירות אלו.

כאשר מזהות העו"סיות משפחה בעלת סיכון גבוה ע"פ קריטריונים שקבעו למשל אוכלוסיות מוחלשות כגון עולים, חד הוריות, גירושים בסכסוך ועוד.., הם ירחיבו את החקירה לנושאים נוספים בנוסף לנושא הדווח.

מקרה שהעובדת הסוציאלית לא תחקור

למשל, דווח כי ילד בן 14 נשאר בבית לבד לאחר הלימודים. אם לילד אין צרכים מיוחדים ואינו גורם לנזק לרכוש או לסכנה אחרת, נראה כי הילד הוא תלמיד שנה רגילה בבית הספר התיכון ללא גורמי סיכון אחרים. לכן, במקרה זה העובדת הסוציאלית תסגור את התיק כי אין הזנחה אמיתית מתרחשת. מאידך, אם אותו דווח מראה כי לילד יש תסמונת דאון, הדו"ח עשוי להפוך לחקירה.

סוגי החקירה וכמה זמן הם עלולים להימשך

קיימים מספר סוגים של חקירות, החל משיחה אחת עם הורה ועד חקירה מלאה. בכל מקרה, אם הדו"ח יגיע לשולחן של לשכת הרווחה, הם מחויבים להגיב על כך. זו אינה מדיניות; זה הנוהל. זמן התגובה במקרה יכול להיות מיידי או להימשך ימים תלוי בנסיבות בהתאם למקרה. התגובה יכולה לנוע בין לראות את כל המשפחה כדי לראות רק את הילד או לדבר עם כל אדם על המקרה.

כמה זמן נמשכת חקירה של עובדות סוציאליות?

החקירה של העוסיות יכולה להסתיים לאחר מספר ימים אם הן לא מתכוונות לעשות מאומה אך יכולה להימשך שנים רבות. לדוגמא אם הילד נשלח לאימוץ, פנימיה או אומנה, במצב זה הילדים וההורים ממשיכים להיות מאובחנים, וחוות הדעת מתויקות בתיקי החקירה, ונשקלת מחדש הערכת מצב האם להחזיר הילד למשפחתו או המשך הטיפול.

אם הורה או הורים ניגשים ללשכת הרווחה לבקש סיוע, האם זה נחשב דווח?

בהחלט כן. כאשר ניגשים ללשכת הרווחה לבקש סיוע או לומר שיש בעיות בבית ולמצוא פתרון, העובדת הסוציאלית פותחת תיק חקירה, ותיבחן הבעיה, האם מדובר באלימות, או חוסר מסוגלות הורית ותישקל הכרזת נזקקות, הוצאת הילדים מהבית וכדו'.

החקירה מתחילה כסמויה

המשפחה אינה בהכרח יודעת על החקירה מתחילתה. העובדת הסוציאלית החוקרת תיפגש בד"כ קודם עם המדווח שיזם את החקירה. לפעמים מסתפקת העובדת הסוציאלית במכתב או בשיחת טלפון אפילו אנונימית.

מה על טענות מגוחכות או שקריות?

לא משנה עד כמה טענה מגוחכת או שקרית יכולה להיות. כאשר העובדת הסוציאלית מקבלת את הדווח עליה לחקור. גם אם הילד, ההורים, העדים, ועשרה אנשים שאינם קשורים, אומרים לחוקר שמאומה לא קרה, יש להשלים את החקירה.

כאשר החקירה מתחילה, העובדות הסוציאליות מתחילות לאסוף ראיות ולגבות עדויות. אין מדובר על עדויות בשבועה אלא התרשמות של העובדת הסוציאלית משיחות או ממה שראו או שמעו כדי לכתוב את הדו"ח  שישמש אותן בבית המשפט מאוחר יותר להכרזת נזקקות או הוצאת הילד מהבית.

מה אם יש דווחים חוזרים ונשנים מאותו אדם?

זה לא משנה כמה פעמים מדווח אותו אדם העובדת הסוציאלית מחוייבת לחקור כל דווח. וגם ההורים עשויים להישאל על אותם דווחים מאותו אדם מספר פעמים.

עובדת סוציאלית משקרת ומאיימת על ילדה בת 10

תכניות טיפול לשכת הרווחה

תכנית טיפול לשכת הרווחהאוקטובר 2017 – רשויות הרווחה קשורות בקשר הדוק עם"ספקי שירות" כגון: פסיכיאטרים, פסיכולוגים, מכוני מסוגלות הורית וכדו'. סביר להניח שהעובדת הסוציאלית תציע סוג של עסקה, ותאמר שתוכל להיות משמורן על הילד שלך אם תסכים ל"טיפול" או "בדיקה" , "אבחון" כמו בדיקות פסיכולוגיות, בדיקות סמים, טיפול וכו '. פירושה של הצעה כזאת זה שאין להן מספיק ראיות כדי לקחת את הילד שלך למשמורת שלהם, אבל אם אתה פשוט תלך ל"ספקי השירות שלהם" הן עלולות לקבל את ה"ראיות" שהן צריכות באמצעות דוחות "ספק השירות" שלהן.

למשל, אם אתה מואשם בשימוש בסמים. הם רוצים שתלך לשירות בדיקות סמים כדי להוכיח את שאתה "נקי". אתה אומר, "טוב, אני לא משתמש בסמים, אני אלך". אבל אז אתה מוצא את עצמך מול תוצאות כוזבות חיוביות … או אם אתה מפספס את הבדיקה זה ייחשב כמו תוצאה חיובית.

החיים שלך משתבשים קשות, כי אתה צריך ללכת לפגישות מתוזמנות, להחמיץ עבודה, לעשות סידורים מיוחדים לטיפול בילדים וכו. זה לא שירות עבורך אלא שירות עבור העובדות הסוציאליות לנסות להשיג "ראיות" נגדך כדי שיוכלו לקחת את הילדים שלך משם.

לכן מומלץ לא לחתום על התוכניות שלהם. לא להודות בשום דבר. להכריח אותם להוכיח את התיקים שלהם בבית המשפט, במשפט מלא. העובדות הסוציאליות ינסו כל טריק כדי לגרום לך להסכים ל"תוכניות הטיפול" החולניות שלהן. עליך לעמוד איתן ופשוט לומר "לא" כאשר הן מבקשות ממך לחתום על ויתור על הזכויות המשפטיות שלך.