הוועדות הרפואיות הן אינקוויזיטוריות. עכשיו זה רשמי

הוועדות הרפואיות הן אינקוויזיטוריות. עכשיו זה רשמי , מאמר מאת עו"ד חיים קליר , נובמבר 2014

אליהו אורן נפגע בתאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי הכיר בו כנפגע עבודה אולם קיפח אותו בשיעור אחוזי הנכות. כך חשב אורן והגיש ערעור לוועדה הרפואית לערעורים. 

לקריאת פסק הדין הקלק כאן

כל נכה המגיע בפעם הראשונה לוועדה הרפואית לערעורים רוצה להאמין שהוא עומד לפגוש רופאים ניטרליים ועצמאיים כיאה וכיאות לטריבונל המוגדר בפסיקה "גוף מעין שיפוטי". כך חשב גם אורן. הוא הופיע בפני שלושת רופאי הוועדה, שטח בפניהם ביראת כבוד את טענותיו והמתין בסבלנות להחלטתם.

חלפו 4 חודשים. אל ביתו הגיעה מעטפה מהמוסד. בתוכה מצא אורן סרט ווידאו. לפי החלטת הוועדה הרפואית לערעורים שהתקבלה מאחורי גבך, כך התבשר אורן במכתב שנלווה לסרט הווידאו, ביצענו אחריך מעקב סמוי. למען שקיפות התהליך אנו מצרפים את סרט הווידאו שתיעד את המעקב הסמוי. בקרוב תוזמן שוב לוועדת הערעורים על מנת לסכם את התיק.

אורן נדהם. איך אפשר במדינה דמוקרטית שטריבונל עצמאי יקבל מאחורי גבו של בעל דין החלטה לבצע אחריו מעקב סמוי וישתף בסוד ההחלטה רק את בעל הדין היריב?

אורן פנה לבית הדין לעבודה בבאר שבע וביקש את התערבותו.

השופט צבי פרנקל פסק כי אורן צודק. ההחלטה להזמין מעקב סמוי מאחורי גבו של מבוטח מהווה פגם מהותי ופוגעת בעקרונות הצדק הטבעי. השופט פרנקל ביטל את החלטת הוועדה והעביר את תיקו של אורן בפני הרכב וועדה אחר.

המוסד מיהר והגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

השופט אילן איטח בדק את התקדימים וגילה כי בתחילת שנות התשעים פסקו שופטי בית הדין הארצי לעבודה כי לוועדה הרפואית לערעורים אין סמכות לבקש מעקב סמוי. אלא שבשנת 1998 שר הרווחה דאז אלי ישי התקין תקנה שהקנתה לוועדה לערעורים סמכות "לדרוש מהמוסד לבצע חקירה לאימות נתונים ולקביעת עובדות".

אני מחויב להרכין ראש בפני השר, הודיע השופט איטח לאורן. השר ישי שינה את אופייה של הוועדה הרפואית לערעורים. קודם היא הייתה "וועדה אדברסרית". תפקידה היה כמו זה של בית משפט ניטרלי: להסתפק בחקירה שהמוסד עשה בטרם הדיון בפניה. כעת היא "וועדה אינקוויזיטורית", שלוחה של המוסד, "להב 433" של הביטוח הלאומי.

התוצאה הזו מצמררת, השיב אורן. השר פגע בזכויות לפרטיות ולכבוד האדם המעוגנות בחוקי יסוד. אתם השופטים אמורים להגן עלינו מפני שרירות ליבם של השרים.

אתה צודק, השיב השופט איטח, אבל מדובר בהכרח בל יגונה. כדי להבטיח שרק הזכאים באמת לסיוע של המוסד יקבלו אותו ראוי לפגוע בזכויות יסוד.

אורן לא ויתר. הוא הפנה את השופט לסעיף בתקנות המחייב את הוועדה למסור למבוטח פרוטוקול עם כל החלטותיה. מכאן שהוועדה לערעורים לא יכולה לקבל החלטה על מעקב סמוי מאחורי גבו של המבוטח.

אתה צודק, הודה השופט. אבל אפשר לפתור זאת בקלות. מהיום ואילך רופאי הוועדה ירשמו את החלטתם להזמין מעקב סמוי על מזכר פנימי שיוסתר מעיני המבוטח. כך יוכלו רופאי הוועדה גם לקיים את חובתם למסור למבוטח פרוטוקול וגם להסתיר ממנו את מה שהוא לא אמור לראות.

קיימת עוד בעיה מטרידה, הוסיף אורן. כללי הצדק הטבעי קובעים שהוועדה הרפואית לערעורים חייבת לתת יחס שווה למוסד ולמבוטח הניצבים בפניה. הסמכות שאתם מקנים לרופאי וועדת הערעורים להזמין אצל המוסד מעקב סמוי על המבוטח אינו מתיישב עם כללי צדק טבעי אלה. אם תפגעו בכללי הצדק הטבעי קיימת סכנה לפגיעה באמון הציבור בוועדות הרפואיות. מראית פני הצדק חשובה לא פחות מעשיית הצדק עצמו.

גם בזה אתה צודק, השיב השופט איטח. אולם זוהי "המציאות הארגונית שבמסגרתה הוועדות הרפואיות פועלות. יחד עם זאת, ראוי כי המוסד ישקול האם ניתן לבצע את החקירות באמצעות גורם חיצוני נפרד".

ואני סבור כי במשפט האחרון של השופט איטח יצא המרצע מן השק. התגלה בעל הבית האמתי בסיפור. מה זאת אומרת "ראוי כי המוסד ישקול"? הרי זה בדיוק תפקידם של שופטינו לשקול. . מי שחושב שמנהלי המוסד ישקלו לוותר על בחירת החוקרים, על האפשרות לתת הוראות לחוקרים, על היכולת לקרוא את החקירות בטרם המבוטח קרא אותן ולתקנן "במידת הצורך" שיקום. אני לא קם.

23.11.2014 מסמך 1101

בית הדין האזורי לעבודה: ביטוח לאומי הקטין אחוזי נכות שלא כדין

שופט: ביטוח לאומי הקטין אחוזי נכות שלא כדין , ynet , אוגוסט 2015 , מערכת PsakDin

נפגע תאונת עבודה נותר ללא אחוזי נכות לאחר שוועדה רפואית קבעה שסבל מכאבים עוד קודם לכן. בית המשפט קבע שהוועדה הייתה מבוצרת בעמדתה

לצפיה בפסק הדין הקלק כאן

ועדה רפואית של הביטוח הלאומי החליטה להפחית אחוזי שנקבעו לנפגע תאונת עבודה בנימוק שסבל מכאבים עוד לפני התרחשותה. בעקבות תביעה שהגיש המבוטח קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שההחלטה התקבלה מבלי לבדוק את הסוגיה כמו שצריך. השופט דורי ספיבק קיבל את התביעה והורה על החלפת הרכב הוועדה.

העובד נפגע ב-2012 כשהרים משא כבד והוכר כנפגע בתאונת עבודה. בוועדה הרפואית של ביטוח לאומי נקבע שמאחר שיש רישומים מתחילת אותה שנה, שלפיהם הוא התאשפז בבית חולים לניאדו בנתניה בשל כאבי גב תחתון, יש צורך לדון בשאלה מה היה מצבו לפני התאונה, ובגובה הנכות שמגיעה לו.

לאחר בחינה של כל אלה ושל חוות דעת של רופא שניתנה, קבעה הוועדה שיש להפחית מהנכות שנקבעה לעובד ב-10% בגלל כאבי גב שמהם סבל לפני התאונה. כך יצא שבוטלו לו כל אחוזי הנכות.

העובד ערער על ההחלטה באמצעות בא כוחו, עו"ד תומר בכר, וטען שהוועדה טעתה מכיוון שאין כל עדות רפואית ממשית לכך שמצב הגב שלו לא היה תקין לפני התאונה.

לדעתו, סביר להניח שמגבלות התנועה שמהן סבל בעבר נבעו ממצב זמני וחולף ולא מנכות קבועה, והוועדה טעתה כשהפחיתה לו אחוזי נכות מבלי להסתמך על ממצאים מוכחים.

עו"ד שרון ירמיהו טענה בשם הביטוח הלאומי שלא נפל כל פגם בהחלטת הוועדה ואין להתערב בשיקול דעתה הרפואי.

השופט דורי ספיבק קבע שהוועדה לא פעלה כראוי. כאבים כשלעצמם לא מקנים אחוזי נכות ולא מספיק להתבסס על רישום של כאבים כדי להפחית אחוזי נכות. בנסיבות אלה, גם אם המערער היה נבדק על ידי הוועדה לפני התאונה, לא הייתה יכולה להיקבע לו נכות על כאבים וממצאים ניווניים. לפיכך נקבע שהוועדה ניכתה אחוזי נכות בגין מצב קודם שלא כדין.

השופט מצא לנכון לציין שלמעט רישום אחד מ-2005 (שבע שנים לפני התאונה), הוועדה לא הציגה רישומים נוספים על כאבי גב לפני התאונה, וכן לא פירטה בהחלטתה מהו שיעור המגבלה שנמצאה, ולכן לא ניתן להבין מדוע בחרה לנכות מצב קודם בגין מגבלת תנועה דווקא בשיעור של 10% ולא בשיעור נמוך יותר, למשל.

לבסוף קיבל השופט את טענת המערער וקבע שעולה החשש שהוועדה אכן מבוצרת בעמדתה ולכן עניינו יועבר לוועדה רפואית בהרכב אחר שתדון בה מחדש. השופט הבהיר שהוועדה החדשה לא תעיין בפרוטוקולים הקודמים של הוועדות וגם לא בפסק הדין. ביטוח לאומי ישלם למערער הוצאות משפט בסך 3,000 שקל.

לירן באומה מחרמש הנאבקת נואשות בוועדות הביטוח הלאומי

יוני 2015 – שלש מאות וחמישה אלף (305,000) צפו עד כה בשבוע האחרון בשני הסירטונים המזעזעים של לירן באומה מחרמש הנאבקת נואשות בוועדות הביטוח הלאומי.אותה לירן אשר גידול סרטני בקוטר 3 ס"מ השתלט אצלה על האונה הימנית של המח וגורם לה למספר התקפים קשים בכל יום.
בגלל מיקום הגידול וגודלו אי אפשר לעשות הקרנות או ניתוח להסרתו,נסיונות ניתוחיים קודמים להסרתו כשלו .
באוגוסט 2014 לירן קיבלה ארבע זריקות לראש ומאז עולמה חרב,חלה החמרה קיצונית בבריאותה ומהתקף אחד לחודש היא מקבלת עד עשרה התקפים ביום,כל התקף בין רבע שעה לארבעים וחמש דקות.
לירן אישה מקסימה וחייכנית ,אם לחמישה ילדים קטנים נאבקת בביטוח הלאומי כבר שנתיים והביטוח הלאומי מסרב להעניק לה 100 אחוזי נכות רפואית וכן גמלת שרותים רפואיים מיוחדים לעזרה בבית.
במהלך השבוע האחרון לירן הפכה בעל כורחה לסמל המאבק של כל החולים הנאבקים בקלגסי הביטוח הלאומי על זכאותם .חברים יקרים צפו,שפטו ושתפו כך שהפוסט יגיע לכל בית בישראל וידעו כיצד מתעללים בחולים בוועדות הביטוח הלאומי.נעזור לה לנצח במאבק.היום זו היא ומחר אלו אנו. Gadi Shabtai ,פעיל חברתי,ראש הניקרה.

ביטוח לאומי רצה להפחית אחוזי נכות ונדחה עקב זימון לא מנומק

ביטוח לאומי רצה להפחית אחוזי נכות – ונדחה , ספטמבר 2014 , ynet

לאישה שנפצעה בתאונת עבודה נקבעו 44% אחוזי נכות. אחרי שנתיים וחצי היא הוזמנה לבדיקה מחודשת, אבל שופטת קבעה: הזימון לא מנומק

שנתיים לאחר שביטוח לאומי קבע נכות לנפגעת עבודה היא זומנה לבחינה מחודשת של מצבה הרפואי כדי לבדוק אם ניכר שיפור. העובדת התנגדה ופנתה לבית משפט, שקבע שהזימון אינו מנומק ולכן הוצא שלא כדין. בשל כך יישאר שיעור אחוזי הנכות של התובעת על כנו.

באוגוסט 2006 נחבלה אישה בראשה בתאונת עבודה. וועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה לה נכות צמיתה בשיעור 44% בשל פגיעה נוירולוגית ונפשית. בטופס "בדיקת תקינות החלטת הוועדה", שמילא רופא המוסד כשבוע לאחר ההחלטה, נכתב כי יש ליזום דיון מחדש בעניינה בעוד שנתיים בכדי לבחון אם יש שיפור במצבה.

ואכן, לאחר שנתיים וחצי קיבלה האישה זימון לוועדה רפואית לצורך בדיקתה מחדש. היא דרשה לקבל נימוק להזמנה ונענתה שלביטוח הלאומי אין תיעוד של תלונות מצדה בתחומים שבהם נקבעו לה אחוזי נכות, ולכן יש צורך לבחון מחדש את אחוזי הנכות שלהם היא זכאית.

באמצעות עו"ד ארז שרעבי היא פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב וטענה שהודעת המוסד לא חוקית כיוון שאינה מפורטת ואינה מבוססת על מידע רפואי חדש.

מנגד טען המוסד לביטוח לאומי כי היעדר הפניה לטיפול רפואי מבסס הנחה רפואית סבירה שחלה הטבה במצב המבוטחת.

ערעור "בדלת האחורית"

בפסק הדין ציינה השופטת אורנית אגסי שהמחוקק העניק לביטוח הלאומי את האפשרות להזמין נפגע לבדיקה חוזרת במקרים שבהם יש סיכוי שמצבו ישתפר. התקנה שקובעת זאת היא "אחות" לתקנה המתירה למבוטח לבקש דיון מחודש בדרגת הנכות, כאשר מצבו הורע.

עם זאת הוסיפה השופטת כי "התקנה לא נועדה לאפשר למוסד לערער על החלטת הוועדה הרפואית 'בדלת האחורית', אלא לבחון אם בחלוף הזמן חל שינוי במצב הרפואי של המבוטח לטובה או לרעה. חובה על המבקש בחינה מחדש לנמק אותה בנימוקים רפואיים".

נקבע כי במקרה זה הזימון שנשלח לתובעת היה כללי ולא מנומק, ועולה חשש שההחלטה התקבלה כלאחר יד ומבלי שרופא המוסד התעמק בשיקולים רפואיים. השופטת הוסיפה כי הרופא רשאי לזמן מבוטח לבחינה מחודשת רק במקרים שבהם יש לפניו מידע חדש על מצבו הרפואי. במקרה הזה, נפסק, לא עמד בפניו מידע כזה.

לאור זאת קיבלה השופטת את התביעה וקבעה כי ההחלטה לזמן את התובעת לבירור מחודש הייתה ניסיון לערער על החלטת הוועדה הרפואית בעקיפין, ולא התבססה על שיקולים ענייניים. ביטוח לאומי חויב בהוצאות התובעת בסך 5,000 שקל.

ביטוח לאומי רצה להפחית אחוזי נכות ונדחה עקב זימון לא מנומק
ביטוח לאומי רצה להפחית אחוזי נכות ונדחה עקב זימון לא מנומק

לוּפ ביורוקרטי || בתוך ועדות הערר של ביטוח לאומי

לוּפ ביורוקרטי || בתוך ועדות הערר של ביטוח לאומי, טל לאור , הארץ , ינואר 2014

נאמר שהוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי דחתה את תביעתכם. נאמר שהחלטתם לערער. עד כמה תופתעו לגלות בערעור שלכם ידונו 
רופאים שמקבלים את המשכורת שלהם מהביטוח הלאומי?

הדרך לקבלת זכאות לגמלה סיעודית במוסד לביטוח הלאומי אינה פשוטה וטומנת בחובה תלאות ביורוקרטיות רבות. אחת מאבני הדרך המרכזיות במסלול הזכאות היא הוועדות הרפואיות של המוסד, שתפקידן לבחון את מצבם הרפואי והסיעודי של התובעים. אם הוועדה אינה מקבלת את תביעת הפונה, קיימת אפשרות לפנות לוועדת עררים לעניינים רפואיים, מעין ערכאת סמכות עליונה, שיכולה לשנות את ההחלטה, להותירה על כנה או להחזיר את התלונה בחזרה אל הוועדה הספציפית. אבל ועדת הערר אינה גוף חיצוני, ניטרלי ונטול פניות הבא לשרת את טובת הציבור כפי שאולי דמיינתם.

ועדות הערר לעניינים רפואיים פועלות מתוקף חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה — 1995, ותקנות הביטוח הלאומי, והן דנות במאות מקרים מדי שנה. שלושת חברי הוועדה, רופאים במקצועם, נבחרים על ידי המוסד לביטוח לאומי עצמו, והוועדות ממוקמות בתוך מבני המוסד לביטוח לאומי. גם את המשכורת של הרופאים היושבים בוועדת הערר משלם הביטוח הלאומי.

"יש פה מצב הזוי שוועדת ערעורים, שאמורה להיות גוף שיפוטי, נקי ושקול, היא בעצם חלק מהארגון עצמו וכפופה אליו ואל האינטרסים שלו", אומרת מרים דהן, אשר הופנתה בחודש שעבר לוועדת ערר לעניינים רפואיים בביטוח הלאומי בעקבות תביעה שהגישה ונדחתה חלקית. "כל הזמן מדברים על האינטרסים הכפולים של הוועדות הרפואיות הרגילות והרופאים שיושבים בהן, בעוד העניין השערורייתי ביותר זה ועדות הערר עצמן".

"ועדות הערר לעניינים רפואיים אמורות להיות גוף נפרד שיושב כערכאת ערעור על החלטות המוסד, אולם בפועל הן יושבות פיזית בתוך המוסד וגם מקבלות הוראות ממנו", אומרת עו"ד רוני רוטלר, מהקליניקה לזכויות לאנשים עם מוגבלויות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן, המייצגת מקרים רבים מול ועדות הערר של המוסד לביטוח לאומי.

יש לציין כי על החלטת ועדות הערר ניתן לערער לבית הדין האזורי לעבודה, אך מטעמי ביורוקרטיה ועייפות החומר והנפש מרבית הקובלנות אינן שורדות את הדרך עד לחוליה האחרונה בשרשרת הערעור המסועפת. מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "הרופאים בוועדות הרפואיות הנם מומחים בתחומם ועצמאים  בהחלטותיהם. ההתייחסות לנבדקים הנה אובייקטיבית ומקצועית ואחוזי הנכות נקבעים בהתאם. עם זאת, בביטוח הלאומי סבורים שיש מקום להוציא את הוועדות לעררים מחוץ לכותלי הביטוח הלאומי ושיהיו תחת גוף אחר ואכן מהלך כזה החל לפני כמה חודשים"

ניכוי סכומים בגין תשלום יתר – דו"ח נת"צ שנתי 39 לשנת 2012

ניכוי סכומים בגין תשלום יתר – המתלוננת, אם חד-הורית הסובלת ממצוקה כלכלית וממצב בריאותי לקוי, קיבלה בשנים 2004-2008 מהמוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) קצבת נכות כללית, אף שלפי אחוזי הנכות שנקבעו לה היא לא הייתה זכאית לקבל את הקצבה.

עם גילוי הטעות חויבה המתלוננת ב-127,304 ש"ח, ששולמו לה ביתר, והחוב נוכה מקצבתה החודשית ומתשלומים אחרים שקיבלה מהמוסד.

המתלוננת הגישה לוועדה לבחינת חובות של המוסד (להלן – הוועדה) בקשה לביטול החוב, והוועדה הורתה בשנת 2011 על ביטול מחצית החוב, זאת עקב טעותו של המוסד ובהתחשב במצוקתה הכלכלית של המתלוננת ובמצבה הרפואי. הוועדה קבעה כי אף שהמוסד היה אמור לבטל, לפי אמות המידה שהוא פועל לפיהן, רק 20% מהחוב, יבוטלו נוכח הנסיבות המיוחדות 50% ממנו. הוועדה לא הטילה ספק בתום לבה של המתלוננת וקבעה שאין לתלות בה את היווצרות החוב, מאחר שהיא לא יכלה לשער שהיא מקבלת קצבת נכות כללית שלא הייתה זכאית לקבלה.

אף שבירור התלונה העלה כי המוסד פעל בעניינה של המתלוננת לפי נהליו, ואף הקטין את החוב בשיעור גבוה מהמתחייב, ראתה הנציבות לנכון להציג לפניו את נסיבותיו המיוחדות של המקרה, שבעטיין היא סברה שיש מקום לבטל את החוב כולו:

א. המתלוננת הסתמכה בתום לב על החלטת המוסד משנת 2004, שבה אושרה זכאותה לקצבת נכות כללית, והשתמשה בכספי הקצבה למחייתה.

ב. מכיוון שהמוסד טעה ולא דחה בשנת 2004 את תביעת המתלוננת לקצבת הנכות, לא יכלה המתלוננת באותה העת לפעול לשינוי ההחלטה ולמיצוי זכויותיה, בין באמצעות הגשת ערר על החלטת הוועדההרפואית בעניין אחוזי הנכות שנקבעו לה ובין באמצעות הגשת תביעה חדשה לקבלת קצבת נכות.

ג. אילו ידעה המתלוננת בפרק הזמן האמור שהיא אינה זכאית לקצבה, היה באפשרותה גם לשקול לצאת לעבוד או לתבוע גמלת הבטחת הכנסה. מכיוון שלא עשתה כן ומכיוון שנשללה למפרע זכאותה לקצבה, הורע מצבה הכלכלי באופן בלתי הפיך.

ד. אילו הייתה הוועדה דנה בבקשה לביטול החוב במועד שבו התגלתה הטעות, היו החלטותיה נקבעות לפי הוראות הנהלים הפנימיים לביטול חובות שהיו בתוקף באותו זמן. בנהלים אלה נקבע כי חוב שנוצר באשמת המוסד ושעברה שנה ממועד תחילת הזכאות השגויה שבגינה הוא נוצר, יבוטל אוטומטית.

בעקבות פניית הנציבות שבה הוועדה ודנה בעניינה של המתלוננת והחליטה לבטל כליל את יתרת חובה למוסד.

(702934)

הונאות המוסד לביטוח לאומי – הכללים החשאיים שפוגעים בזכויות הנזקקים

פשעי המוסד לקיפוח לאומי של משרד הרווחה – הכללים החשאיים שפוגעים בזכויות הנזקקים – ועדות רפואיות המצמצמות מאוד זכויות של נזקקים לעזרה

המוסד לקיפוח לאומי – כתבה רביעית בסדרה

להורדת התחקיר בקובץ PDF הקלק כאן

לכאורה, כל אדם שמגיע לוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי ומבקש אחוזי נכות נבחן לפי חוקים ברורים ושקופים. אלא ש"7 ימים" מגלה כי בביטוח לאומי פועלים על פי חוברת פנימית שקיומה נשמר בחשאיות – ושמצמצמת מאוד זכויות של נזקקים לעזרה.

הכללים הפנימיים הללו פוגעים, למשל, בחולי סוכרת, בחולות סרטן שד [במיוחד אם "חטאו" וביצעו שחזור חזה], בפצועי גב, ואפילו בטרנסג'דרים, שמוגדרים שם "סובלים מהפרעה נפשית קשה".

והאזרחים התמימים? בדרך כלל אפילו לא יודעים שמגיע להם יותר. הביטוח הלאומי בתגובה: "התדריך משלים את 'ספר הליקויים' ואינו סותר אותו".

המוסד לקיפוח לאומי – כתבה רביעית בסדרה / שוש מולא – 7 ימים 05.10.12 ידיעות אחרונות

לפני כשנה צילצל הטלפון במשרדו של עו"ד רז לביא בתל אביב. האדם מעברו השני של הקו הזדהה כבכיר במוסד לביטוח לאומי. "שלחתי לך בדואר חבילה שתשמח מאוד לקבל", אמר לו הבכיר בלחישה. "עכשיו תבין איך זה באמת עובד, ואיך באמת מתקבלות ההחלטות בוועדות הרפואיות".

המעטפה לא איחרה להגיע לבוא ועו"ד לביא, שמייצג לקוחות רבים במאבקים מול הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, פתח אותה בציפיה דרוכה. לדבריו, גילה שם אוצר של ממש: חוברת פנימית של המוסד לביטוח לאומי, המכילה חוזרים, תדריכים והנחיות מיוחדות לרופאים שיושבים בוועדות הרפואיות של המוסד, אלו אשר חורצים מדי יום את גורלם של אלפי אזרחים.

התברר כי במקביל לחוקים הרשמיים, "ספר הליקויים" המפורסם, יש לביטוח לאומי סט כללים פנימיים משלו, שמצמצם חלק מהזכויות של הפונים לוועדות הרפואיות.

"החוברת מעידה על כך", קובע עו"ד לביא, "שבמקום שהמטרה תהיה שכל אזרח יקבל את זכויותיו – המוסד לביטוח לאומי פועל לכווץ חלק מהזכויות האלה. בתוכן נכללות כמה מהפניות הנפוצות של האזרחים, כמו לוקים במחלת הסרטן, נשים שעברו כריתת שד, חולי סוכרת, נפגעי עמוד שדרה ועוד.

ההנחיות הן פנימיות ואינן מובאות לידיעת הציבור, הן מנוגדות בחלקן לחוק, ולא ניתן להעביר עליהן ביקורת שיפוטית כזאת או אחרת – כל עוד הן אינן מתגלות.

הבעיה שכל זה קורה בזמן שגוף ציבורי וסוציאלי, כמו המוסד לביטוח לאומי, אמור להתנהל בשקיפות מלאה".

למוסד לביטוח לאומי יש ככל הנראה סיבה טובה מאוד לשמור על קובץ הכללים הפנימיים הללו בחשאי.

כשהנחיה אחת כזו נחשפה בבג"ץ לפני חודשים ספורים, מתחו השופטים ביקורת נוקבת על הביטוח הלאומי, ואחר כך הורה בית הדין הארצי לעבודה לבטל את ההנחיה ולפצות את התובעים. "זה קרה כששלושה חולי סוכרת, שסובלים מסיבוכים שונים של המחלה (אחד מהם הידרדר לכדי פגיעה קשה בראייה), פנו לסיוע המוסד לביטוח לאומי.

לאחר שבקשותיהם נדחו, פנו השלושה לבית המשפט.
החוק קובע כי חולה סוכרת שסובל מאחד מסיבוכי המחלה (אירוע מוחי, אירוע לבבי, פגיעה בראייה, פגיעה במערכת העצבים, אי ספיקת כליות והופעת כיבים ברגליים) יקבל אוטומטית נכות של 65 אחוז – ללא קשר לחומרת הסיבוך.
אלא שבהנחיה הפנימית של ביטוח לאומי, שנחשפה במשפט, נקבע:
"יש להעמיד את דרגת נכותו של חולה סוכרת שהופיע אצלו סיבוך על 65 אחוז נכות – רק אם חומרת הסיבוך הנלווה עולה על 30 אחוז".
כלומר: רשמית, מספיק שחלית בסוכרת שהובילה לאחד מסיבוכי המחלה – ולא משנה מה חומרת הסיבוך – כדי שיגיעו לך אחוזי נכות. אבל בהנחיות הפנימיות החשאיות של המוסד לביטוח לאומי נקבע שחומרת הסיבוך חייבת לעלות על 30 אחוז. כל מי שמתחת לדרגת חומרה זו – לא יקבל את מלוא זכויותיו.
שלושת התובעים נפלו בדיוק על המרווח הזה. כשהגיע התיק לבג"ץ נקבע שם, כי ההנחיות שניתנו על ידי המוסד לביטוח לאומי, לגבי קביעת דרגת נכות בגין סוכרת וסיבוכיה, בטלות – ככל שהן מופנות כלפי הרופאים הפוסקים בוועדות הרפואיות". הדיון הוחזר לבית הדין הארצי לעבודה, שם נקבע בפברואר השנה, כי "שיעור אחוזי הנכות שהמוסד לביטוח לאומי קבע לחולי הסוכרת בשנים האחרונות היה מנוגד לתקנות".
השופטת עפרה ורבנר קבעה, כי "הפרשנות המילולית שמציע המוסד לביטוח לאומי אינה מתיישבת עם לשון הפריט (הכוונה לסעיף החוק), ולמעשה מהווה נסיון להתאים בכוח ובאילוץ את לשון הפריט – לתכלית שלדידם עומדת ביסודו".
"כל עוד אלה הן הוראותיו של החוק", פסקה גם נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת נילי ארד, "שומה על המוסד לביטוח לאומי ועל המדינה לקיימן ככתבן וכלשונן, וכמתחייב מפרשנותן הלשונית והתכליתית".
הבג"ץ הוגש על ידי "המרכז למימוש זכויות רפואיות" בראשות לבנה פורן, יחד עם מטה מאבק הנכים, שהצטרף לתביעה כ"ידיד בית המשפט". על פי הערכות המרכז, "מדובר ביותר מאלף חולי סוכרת, שקופחו בגין ההנחיה".
כך חסך המוסד לביטוח לאומי עשרות מיליוני שקלים על גבם של אותם חולים. בעקבות העתירה, אומרים השבוע בביטוח הלאומי, הנהלים שונו.
אלא שחולי הסוכרת לא לבד.
מדי שנה מתקיימים במוסד לביטוח לאומי יותר מ- 300 אלף דיונים רפואיים של נפגעים, הדורשים אחוזי נכות. תפקיד הרופאים בוועדה הרפואית הוא לקבוע מה הם המחלה או הליקוי הרפואי שמהם סובל המבוטח – ולתרגם אותם לאחוזי נכות רפואיים הקבועים בחוק. ככל שאחוזי הנכות גבוה יותר – כך גדלות הזכויות והקצבאות וגדל הפטור ממס.
אלא שעתה מתברר כי יש מקרים שבהם ההוראות הפנימיות לרופאים הן לנהוג אחרת, ובמקרים רבים – להחמיר עם הפונים. החלק הרביעי של סדרת הכתבות "המוסד לקיפוח לאומי" חושף לראשונה את ההנחיות הפנימיות החשאיות של המוסד לביטוח לאומי – ואת המחיר שמשלמים אזרחים תמימים שפנו למוסד וביקשו את הדבר הבסיסי ביותר: פשוט את מה שמגיע להם.
"גוף זר בתוכי"
* החוק בנוגע לאישה שעברה כריתת שד: יש לקבוע דרגת נכות של 30% על כריתת שד עד גיל 30, ועל שני השדיים 50% נכות (מגיל 30 – 45 – 25% נכות; מעל גיל 45 – 15% נכות)".
* ההנחיה הפנימית: "על שחזור השד – יינתנו אחוזי נכות חריגים, בשיעור מחצית מזו הניתנת בשל כריתה מלאה".
סרטן השד הוא המחלה הממארת השכיחה ביותר בקרב נשים. במקרה של כריתה, רבות מהן יבחרו לבצע שחזור שד. אלא שרובן לא יודעות שעל פי הכללים הפנימיים של המוסד לביטוח לאומי, הן "ייענשו" על הבחירה הזו: חצי משיעור הנכות המגיע להן – יימחק.
אורטל דרי-אמיר, מעצבת גרפית במקצועה, היום בת 35, נשואה ואם לשניים, חוותה על בשרה לפני כשנתיים את המחלה הארורה. בעטייה היא גם נאלצה לעבור כריתה של שני שדיה, ולאחר מכן תהליך שחזור. תוך כדי המאבק בסרטן, הקימה בפייסבוק קבוצה בשם "גמאני" חליתי בסרטן שד. הקבוצה החלה לצבור תאוצה, והיום חברות בה כ- 600 נשים, שלקו במחלה ותומכות אחת בשניה.
דרי-אמיר היתה בטוחה שהיא כבר יודעת כמעט הכל על המאבק הקשה בסרטן השד. עד שסיפרנו לה על הסעיף הפנימי של המוסד לביטוח לאומי, זה שמצמצם את זכויותיהן של נשים שעברו שחזור שד. היא היתה המומה.
"לדעתי נשים עם שתלים חוות אפילו קושי גדול יותר מאלו שאין להם שד בכלל" אומרת דרי-אמיר ועוצרת בעצמה מלפרוץ בבכי. "אני מזועזעת לשמוע שיש סעיף כזה. אני משוכנעת שמי שהמציא את הנוהל הזה לא היה אישה – ואם כן, אז צר לי מאוד.
איך יעלה על הדעת להשוות אישה ללא שד לאישה עם שד משוחזר? לי שני השדיים משוחזרים, ואני לא מרגישה ולו לשניה שהם השדיים שלי. במשך 24 שעות ביממה אני חשה שגוף זר נמצא בתוכי. הוא מגביל אותי בתנועות, לא נוח לי לישון איתו בלילה, הוא מכאיב לי ברוב שעות היום, והפסקתי לספור את הפעמים שבהן אני פשוט רוצה להוציא את זה ולהישאר כרותת שד ללא שחזור – מרוב שזה מפריע לי".
– עד כדי כך?
"כן. לפעמים ממש מתחשק לי לקחת סכין יפנית ולחתוך את זה. אישה עם שד משוחזר לא מרגישה ולו לרגע שנוח לה עם זה, או שהיא שלמה עם זה, ואיך בכלל מעלים על הדעת לסווג בין הדברים האלה? מה הפקידים של ביטוח לאומי חושבים? שאם יש לנו משהו שנראה כמו שד מתחת לחולצה, אז הוא כמו של הנשים שלהם? זאת פרוטזה, פשוטו כמשמעו. אז איך אפשר להגיד עלינו שאנחנו סובלות פחות? איך בכלל אפשר להעלות את זה על הדעת ולהשוות? מי אתם בביטוח לאומי שתקבעו?
"ואיך החליטו שנותנים לנו רק חצי מהקצבה שמגיעה לנו בחוק? כאילו, מה, אנחנו נהנות רק מחצי מהשד? אתם לא צריכים ללבוש חזיה עם פרוטזה בבוקר, אז זאת נחשבת לפחות עבודה? לא, לא ידענו על ההנחיה המוזרה הזאת, ואני בטוחה שאם נעתור כקבוצה לבית המשפט העליון, היא גם לא תעמוד במבחן בג"ץ".
אגב, זו לא הסתירה היחידה, הנוגעת לחולות סרטן השד, בין החוק לבין קובץ הכללים הפנימי של ביטוח לאומי. הנה עוד הנחיה פנימית כזו, הפעם לגבי חזרתן של החולות לאחר (או תוך כדי) הטיפול למעגל העבודה, כאשר המחלה מוגדרת ב"מצב של הפוגה":
* החוק קובע במקרה זה: "במצב של הפוגה מהמחלה – עם או בלי טיפול – דרגת הנכות שתיקבע לאישה תהיה 50%".
*ההנחיות הפנימיות קובעות: "לאישה שעברה כריתת שד ונמצאת בהפוגה מלאה – אין הצדקה למתן דרגת נכות רפואית גבוהה, עם אי כושר גבוה, גם אם היא נמצאת בטיפול אחזקתי ממושך".
כלומר: רשמית, החוק קובע שאם חולת סרטן שד נמצאת במצב של הפוגה, מגיעים לה 50% אחוזי נכות, גם אם היא לא בטיפולים.
בפועל, אם היא עברה כריתה ונמצאת בהפוגה, כך קובעת ההנחיה הפנימית של המוסד לביטוח לאומי – היא לא תקבל אחוזי נכות כה גבוהים.
למה? ככה החליטו.
"עד שלא היתה לי חוברת ההנחיות הפנימית ביד", מספר עו"ד לביא, "לא הבנתי מדוע בפועל כל מה שקיבלו לקוחות שלי שחלו בסרטן שד היה מקסימום 20 אחוזי נכות". אלא שעכשיו החוברת בידיו, וכשנקבעו ללקוחה הבאה שלו רק 15 אחוזי נכות, עתר לבית המשפט לעבודה בתל אביב.
השופטת כבר הורתה לוועדה הרפואית לדון מחדש בענינה של החולה, "על מנת שתשקול" את יישום הסעיף.
דרי-אמיר: "מדברים פה על רמיסיה (הפוגה במחלה) כאילו שזה בית הבראה. אז הנה, בקצרה, מה שעוברות מי שלקו בסרטן הורמונלי, שזה הרוב, בזמן 'הטיפול האחזקתי': מדובר בחמש שנות טיפול, שכולל תופעות לוואי קשות הפוגעות באיכות החיים. אלו חמש שנים שבהן כולך רטובה מגלי חום כמו אישה בת 60, סובלת מכאבי פרקים, מעייפות, מחוסר קשב וריכוז, מכאבי ראש ומדיכאון. ומולך יש את אלה שלא לוקחות טיפול הורמונלי – מאחר שכרתו להן את השחלות כי סוג הסרטן שלהן אלים בדרך כלל וקשור למחלה גנטית – וגם הן סובלות מגלי חום ומדילול העצם.
כך שאת בעצם הופכת לבת 60 בגיל 30 וחווה את כל תופעות גיל המעבר.
רובנו מתקשות לתפקד בבית עם הילדים, או לחזור למעגל העבודה. כולנו סובלות מתופעות הלוואי שיוצרים הכדורים של הטיפול המשמר, וכל זאת בנוסף לתופעות מהכימותרפיה.
– אז מה, בביטוח הלאומי לא יודעים את כל זה?
"לא יודעת, אבל לבוא ולומר שאין הצדקה לתת לנו דרגת נכות גבוהה עם אי כושר גבוה, גם אם אנחנו בטיפול משמר ממושך, זאת יותר מחוצפה. כשהיינו בריאות, עבדנו ושילמו ביטוח לאומי כל חיינו, לא החסרנו שקל. אנחנו נדהמות לגלות שיש מי שמסתיר מאיתנו את האמת.
אנחנו לא פושעות ולא רוצות לגנוב כסף מהמדינה, אלא בסך הכל לחיות בכבוד. אם במצב החברתי של היום לאדם רגיל ובריא יש בעיות של פרנסה – אז מה יגידו חולות הסרטן שלא יכולות לתפקד ולהתפרנס?
הקרב על הסטיגמה
* החוק קובע: אין התיחסות ספציפית לטרנסג'דרים. כלומר: הם חופשיים לפנות לוועדה הרפואית ולהציג כל בקשה.
* ההנחיות הפנימיות קובעות: "לנכים טרנסקסואלים יש לקבוע ליקוי רפואי. הסעיף המומלץ 34(א) – 50% נכות – מאחר שהם סובלים מהפרעה נפשית קשה, המקשה על תפקודם בחיי היום-יום".
ההנחיות הפנימיות, כך מתברר, לא חייבות לפגוע כלכלית באזרח – הן יכולות גם להוות פשוט עלבון צורב. זה המקרה של ההגדרה הפנימית של טרנסג'דר כ"סובל מהפרעה נפשית קשה".
"כשהחוק לא נותן מענה למחלה, לליקוי או לסוגיה שהביטוח הלאומי מוצא עצמו מולה, במקרים רבים הפתרון שלו כדי לסייע לאנשים האלה הוא הדבקה של סעיף נפשי", אומר עו"ד דוד מנע, מי שכיהן בעבר כסמנכ"ל הביטוח הלאומי ומייצג כיום לקוחות מול המוסד.
"הבעיה פה היא שהסעיף הנפשי הפך למעין 'מסלקה' של הביטוח הלאומי – לשם הם משליכים הרבה בעיות שאין להם תשובה עליהן בחוק, והיד כאן קלה על ההדק. כך גם קרה בנוגע לקהילת הטרנסקסואלים".
– ומה המשמעות של זה?
"שמטילים על מגזר שלם בעיית נכות נפשית קשה – בתמורה לקבלת קצבה. זה חמור, כי ככה גורמים למעשה לאנשים נורמליים שזקוקים לקצבה – לקבל אותה בתנאי שיהיו מוכנים לקבל על עצמם הגדרה של סעיף נפשי. הענין הוא שאני לא בטוח שהם מודעים בכלל להנחיה הזאת בעניינם".
עו"ד מנע צודק. פנינו לנורה גרינברג, פעילה בולטת מאוד למען זכויות הטרנסג'דרים והטרנסקסואלים בישראל, ושאלנו אותה לגבי הסעיף המקומם הזה.
גרינברג היא אישה טרנסקסואלית (כלומר, גבר שהפך לאישה), שהיתה בעבר מנהלת בחברת היי-טק. בסוף שנות ה-40 לחייה, לאחר תהפוכות רבות, התחילה בהליך שינוי מין. כשסיפור חייה התפרסם, הפכה גרינברג למעין מנהיגה של קהילת הטרנסים, המונה לדבריה כמה אלפי אנשים בישראל. אבל גם העיסוק הרב בנושא והמאבק למען הקהילה לא הביא לידיעתה את הסעיף הפנימי של המוסד לביטוח לאומי, שמגדיר אותה ואת חבריה "סובלים מהפרעה נפשית קשה".
"זה שהביטוח לאומי עוזר במתן קצבה לטרנסג'דרים הוא דבר ידוע", אומרת גרינברג "אבל מה שאת חושפת כאן, זה שקיים סעיף בביטוח לאומי, שהוא הרציונל לסייע לטרנסג'דרים – זאת שערוריה בעיניי".
– תסבירי.
"כי להגיד שטרנסג'דריות היא 'הפרעה נפשית קשה' – זאת אמירה של מישהו שחי בימי הביניים. אנחנו דוחים את הקביעה הזאת מכל וכל. היא לא מקצועית, היא מופרכת ופוגעת בציבור שלם.
"לפי האבחנה הזאת, גם אני נחשבת לנכה נפשית בשיעור של 50 אחוז, אז אם אלך לבקש קצבה – גם אני אקבל? מעבר לכך שזה מעליב ומאוד פוגע, מה הענין כאן? מצער אותי לשמוע שגם המוסד לביטוח לאומי, שאמור להיות גוף סוציאלי במהותו, מתייחס לעמדות רפואיות מיושנות, לא מעודכנות ולא מקצועיות – אשר פוגעות שלא לצורך בציבור שהוא קורבן להדרה, לדחיה ולסטיגמה חברתית.
"הרציונל שעומד מאחורי ההנחיה הזאת הוא לא נכון. הסיוע לטרנסג'דרים לא צריך להתבסס על סעיף של 'הפרעה נפשית' אלא על כך שחלקם סובלים מאפליה ומקיפוח חברתי קשים מאוד, שפוגמים ביכולתם לשרוד ולהשתלב במעגל העבודה".
– אבל גם בספרות הרפואית המקצועית יש עדיין מי שמתייחסים לטרנסים כאל "סובלים מהפרעה נפשית".
"ידוע שכבר היום קיים קונצנזוס מקצועי רחב מאוד שלא מדובר פה בהפרעה נפשית. ממה שאני יודעת – ותאמיני לי שאני מעודכנת – כבר במהדורה הבאה של ה- DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, שעומד לצאת לאור במאי 2013, הולכים לשנות את הקביעה הזאת ולהוציא אותה משם. ומה יגידו אז בביטוח הלאומי? שפתאום זאת לא נחשבת להפרעה נפשית? העולם התקדם.
רק לפני שבועות ספורים ביטלה רשות התעופה האמריקאית את הדרישה שטרנסג'דרים יעברו מבדקים פסיכיאטריים כדי לקבל רשיון טיס. כל איש מקצוע רציני שתשאלי יגיד לך אותו דבר. בארץ, קהילת הטרנסג'דרים סובלת ממילא ממעמד נמוך בחברה, כך שהקביעות האלה של הביטוח הלאומי רק מחזקות נגדה את הסטיגמה. וזה מצער מאוד לשמוע".

"מדינת הפארטאץ" 
* החוק קובע: כל אדם אשר עבודתו כרוכה בלחץ ממושך על העצב, וכתוצאה מכך לקה העובד בשיתוק ולו באופן חלקי – הרי שיש להכיר בשיתוק ככזה שנגרם כתוצאה מהליכי עבודה או מאופי העבודה – כמי שלקה במחלת מקצוע".
* ההנחיות הפנימיות: מצמצמת את הסעיף רק "לעניין קלדניות או פקידים העוסקים בהקלדה במשרה מלאה, או כחלק דומיננטי מאוד של עבודתם". גם במקרים כאלו יש עוד הסתייגות, ולא כל קלדנית, חלילה, תזכה למגיע לה. למשל, "אם מדובר בקלדנית שאינה עובדת שעות רבות ותקופה ארוכה בעבודה זו, או שהיא מבצעת עבודה מגוונת – הנטיה היא שלא לקשור קשר סיבתי".
ספר ההנחיות הפנימיות של הביטוח הלאומי עוסק רבות בשלל המחלות המקצועיות. יש שם שלל סעיפים הנוגעים לשמיעה, לבעיות גב, לאפיקונדיליטיס (המכונה בלשון עממית "מרפק טניס") ועוד. אלא שגם בחלק מהמקרים הללו, ההנחיות הפנימיות פועלות לצמצם את הכללים בחוק. הדוגמה שהבאנו לגבי לחץ ממושך על העצב רלבנטית גם, למשל, לעורכי דין, לעיתונאים, למתכנתים, למורים, לקופאים ועוד. למרות זאת, ההנחיות הפנימיות מצמצמות את החוק מאוד, ל"קלדניות או פקידים העוסקים בהקלדה במשרה מלאה".
על הבסיס הזה, מספר עו"ד לביא, נדחו לאחרונה פניותיהם של שלושה מלקוחותיו: רואה חשבון, עורכת דין ומפעילת פעוטון. הם טענו כי כתוצאה משעות ארוכות של הקלדה (במקרה של רואה החשבון ועורכת הדין) וכתוצאה מהצורך להרים פעוטות בתדירות גבוהה (במקרה של מפעילת הפעוטות), הם לקו בתסמונת התעלה הקרפלית, שגרמה להם שיתוק עצבי בידיים.
עכשיו שלושתם תובעים את ביטוח לאומי שיכיר בשיתוקים הללו כמחלות מקצוע.
בית המשפט טרם הכריע בסוגיה – אבל להכרעה הזו יש משמעות לגבי אלפי אנשים הסובלים מבעיה דומה.
"עושה רושם שאנחנו חיים במדינת הפארטאץ", מסכם עו"ד מנע.
"בביטוח הלאומי חושבים שבכך הם חוסכים למדינה כסף, אבל בפועל הם פוגעים בחולים ובנזקקים. הם מנסים כנראה לפעול נגד מתחזים, אבל בפועל הם שופכים את התינוק עם המים. כי זה דבר אחד לחסוך למדינה כסף כביכול – ודבר אחר לפגוע במסכנים, שגם כך חרב עליהם עולמם. הרי בדרך כלל מי הולך לביטוח הלאומי? ה'עמך' שלא יודע מה הזכויות שלו. אפילו מעמד הביניים לא מסתכל על ספר החוקים. מאיפה אותה אשה כרותת שד, למשל, צריכה לדעת מה מגיע לה על פי החוק? אומרים לה שזאת הקצבה שמגיעה לה, וזהו.
לכן החוברת הזאת, דינה להיגנז. יש את חוק הביטוח הלאומי, שקובע את אחוזי הנכות לכל דבר וענין – ואי אפשר ואסור לחרוג ממנו".
– מה המסקנה שלך מקיומה של החוברת הפנימית הזאת?
"שמאחורי רבות מההחלטות הרפואיות שניתנו עד כה מסתתרת החוברת הזאת, ולא החלטה שניתנה תחת החוק. לדעתי צריך שהנגישות לבתי הדין לעבודה תהיה יורת זמינה. כיום אפשר לערער בפניהם רק על עוולות משפטיות, ולא על התנהלות הוועדה הרפואית, אבל צריך לשנות את החוק ולהגדיל את זה. אני קורא לכל אחד לערער אוטומטית על כל החלטה".

קישורים:
  • המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – אגף החקירות של המוסד לקיפוח לאומי – פשעי המוסד לקיפוח לאומי של משרד הרווחה – המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – אגף החקירות של המוסד לקיפוח לאומי – 7 ימים ידיעות אחרונות 17.8.12 – שוש מולא – ברוכים הבאים למקום הכי סודי במוסד לביטוח לאומי: אגף החקירות.- כאן נמצאים 130 חוקרים, שתפקידם ללכוד זייפנים, רמאים וסתם ישראלים שמנסים לקבל כספי ציבור שלא מגיעים להם….