הפתרון למצב הקשה בו אבות ואמהות פורקים את זעמם ברחבי הרשת הוא הקמה מיידית של נציבות קבילות ציבור במשרד הרווחה

תהיו הוגנים: איך להתמודד עם כעס ההורים על העובדות הסוציאליות? , עו"ד משכית בנדל , 09/25/2016  , מעריב

הפתרון למצב הקשה בו אבות ואמהות פורקים את זעמם ברחבי הרשת הוא הקמה מיידית של נציבות קבילות ציבור במשרד הרווחה

בשנים האחרונות הרשת מלאה באתרים, בבלוגים ובדפי פייסבוק שבהם הורים שילדיהם נלקחו מהם על ידי מערכת הרווחה פורקים את כעסם וצערם על עובדות סוציאליות. לפעמים הם בהחלט עוברים את הגבול, אבל האמת היא שגם למשרד הרווחה עצמו יש חלק בכך. רק לאחרונה הגישה פרקליטות המדינה תביעה בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות נגד שלושה פעילים בשם פקידה בכירה במשרד הרווחה. התביעה פורשת התבטאויות קשות, נוטפות שנאה ובעלות היבטים מגדריים מבזים ומקוממים. הביקורת שמוטחת בעובדות הסוציאליות לעתים חוצה את הגבול שבין ביקורת לגיטימית לבין התבטאות אסורה. אלא שכתב התביעה מתעלם, ולא בכדי, מדבר אחד חשוב – והוא שלמשרד הרווחה יש אחריות רבה מאוד לדינמיקה הזאת.

פלייליסט – הוצאת ילדים מביתם ומשפחתם

הבעיה היא שלאנשים מסוגם של הנתבעים אין כל ערוץ או דרך להשמיע את הביקורת שלהם על משרד הרווחה ועובדיו, אפילו כשהדבר נוגע לפעולתם בנוגע לילדיהם. כיום ניתן להוציא ילדים מבית הוריהם בלי הליך הוגן, ולו הבסיסי ביותר. להורים אין זכות ערר ואין כמעט ייצוג משפטי, לא בתוך המערכת ולא בבית המשפט. מנגד, יש הפעלת כוח וסמכות כדי לסחוט הורים שייתנו הסכמתם לטיפול מסוגים שונים.

למעשה, במשרד הרווחה, האחראי לטיפול פרטני בחייהם של מאות אלפי אנשים בישראל, אין נציב קבילות, ואין שקיפות אלמנטרית או בקרה רצינית. גם אין לו כל רצון שיהיו כאלו, והוא מתנגד לכך באופן עקבי. הסיבה להתנגדות פשוטה: הוא לא מעוניין לוותר על הכוח העצום שיש לו לעומת האוכלוסיות הכי פגיעות במדינת ישראל – עניים, בעלי השכלה נמוכה וחסרי מעגלי השפעה ותמיכה חברתית, שמהווים את האנשים השקופים בחברה הישראלית. על רקע זה, למשרד הרווחה יש אחריות לכך שזכויות בסיסיות של בני אדם, הורים וילדים, נפגעות, וגם להפקרה של העובדות הסוציאליות, לאלימות מילולית ופיזית פסולה ומגונה שמופנית אליהן, בין השאר, על הבמה היחידה שקיימת לביקורת כזאת – רשת האינטרנט.

העובדות הסוציאליות הן הראשונות שצריכות להתקומם על כך שבמדינת ישראל יש מערכת שעובדת בצורה שאינה הולמת מדינת חוק שבה לכל אדם זכויות בסיסיות. הן שצריכות לדרוש הגנה אמיתית על שלומן ועל יכולתן למלא את תפקידן במקצועיות לטובת האוכלוסייה שהן משרתות. טעות היא להתעלם מכך שהשתקת ההורים תפגע בעובדות הסוציאליות מכיוון שהתסכול והכעס מוצאים את פורקנם במקום היחיד שבו ניתן לעשות זאת, במשולב עם לא מעט ביקורת לגיטימית.

הפתרון למצב הקשה הוא הקמה מיידית של נציבות קבילות ציבור במשרד הרווחה, כפי שהמליצו גורמים מקצועיים בעבר. נציבות זו צריכה להיות חיצונית ועצמאית, ועליה לטפל בתלונות של אנשים מסוג הנתבעים ועוד עשרות אלפים כמוהם. יש לכונן, בחקיקה מנגנון מודרני שהולם מדינת חוק ומגן על זכויות האדם של כל המעורבים בהליכים בתוך מערכת הרווחה. הדבר הזה הוא בראש ובראשונה אינטרס מובהק של מערכת הרווחה ועובדיה, והוא יעיל וצודק פי כמה מניהול הליכים בבתי משפט.

הכותבת היא ראש תחום רווחה וקיום בכבוד באגודה לזכויות האזרח

אזרחי ישראל מדברים על מינוי אומבודסמן על עובדים סוציאלים ופקידי סעד של הרווחה

מתוך העצומה להקמת גוף בקורת חיצוני על פעילות משרד הרווחה
.
טיפול מופקר של שירותי הרווחה
לאור טיפולם החמור של שרותי הרווחה, שאת המחדלים שלהם משלמים אני ואלפי ילדות וילדים, שבגרו והיו לאנשים הסוחבים על גופם המצולק ונפשם הפגועה את הטראומות הקשות שנגרמו להם בעיותיו של טיפול מופקר של שרותי הרווחה, מקום המדינה ועד היום.
מדינת ישראל לא לקחה מעולם אחריות על מה שעוללו ומעוללים שרותי הרווחה, והגיע הזמן לקחת אחריות על מעשים קשים שהביאו לתוצאות קשות ביותר לניפגעים, ויפה שעה אחת קודם.
.
פקידת סעד המציאה "עובדה"
פקידות הסעד לא עושות עבודה יסודית בתסקירים. בד"כ כותבות על התרשמותן מבלי לבסס את ההתרשמות על אירועים/עובדות. יש מקרה שפקידת הסעד במהלך דיון המציאה "עובדה" כדי לכסות על מחדלים שלה.
.
לא למדו דבר מפרשת ילדי תימן
אין חכם כבעל הניסיון, כן כן לא למדו דבר מפרשת ילדי תימן, אך כדאי לדעת שלא רק ילדים תימנים נעלמו, נעלמו ילדים מכל עדות ישראל כולל אשכנזים שחלקם בני ניצולי שואה. ומה עשתה מדינת ישראל בקשר לילדים הללו? איך היא טיפלה בהם? כלום, התנערה מאחריותה כלפיהם, עם איזה חבלות נפשיות פיזיות יצאו ילדים אלה אל החיים הבוגרים שלהם? כמה הם נשאו ונושאים על גופם ונפשם, מישהו שאל פעם כמה הם מחפשים את זהותם הביולוגית שאותה איבדו כתוצאה מהעלמתם.
ככה בשנים הראשונות וככה היום פועלת מדינת ישראל שעל מגילת העצמאות שלה חרתה שיויון זכויות מלא לכל אזרחיה! האומנם?
.
די לטמטום ולאטימות
האין עובדות סוציאליות אמורות להגן ולעזור לנשים במצוקה? בושה וחרפה שבמדינת ישראל יש עדיין כאלה עוולות. אינני מסוגלת לראות גור שמוצא מידי אימו בטבע, אז ילדים? יש לדעתי מקרים קיצוניים מאד שטובת הילד בלבד יכולה בצו בית משפט לגרום להוצאתו מידי אימו.
אולי הגיע הזמן שמישהו עם קצת אומץ והגיון בריא יקום ויקח מידי נשים אטומות אלו את התפקיד והיכולת הבלתי מובנת בכלל לבצע פשעים כאלה. מישהו שם חשב על טובת הילדים? באמת! די כבר די לטמטום ולאטימות במדינה הזו!
פקידות סעד מתעללות בחסרי ישע
אין מישהו שמפקח על הרווחה ,פקידות סעד משקרות מרמות ,משתמשות בכוח שלהן ללא שליטה ומתעללות בחסרי ישע.
חברי כנסת לא מאמינים, לא עוזרים, מעלימים עין , שיעזרו לי להחזיר את הנכדה הביתה.
.
להרוס חיים ברגע
חייבים לעצור את הכוחניות של לשכת הרווחה.
בכוחם להרוס חיים ברגע.
.
הגעתי עד פת לחם בגין אטימות הרווחה
אני נפגעתי ונפגעת כעת ומנהלת מערכת משפטית, והגעתי עד פת לחם, בגין אטימות משרד הרווחה.
מונה לאבי אפוטרופוס חיצוני שלא עושה דבר למען אבי וכל הנטל נופל עלי.
.
הוצאה מהבית כי חבריה התנכלו לה
זה אכן כך – אשפוז בכפיה. חברתי בת 14 מצפון הארץ, עם הישגים נאים בלימודים שהוצאה מהבית כי חבריה התנכלו לה, והגיעה לאשפוז פסיכיאטרי כפוי. מולאה בתרופות מסממות שגרמו לה לאיבוד הזכרון ולהפסקת המחזור.
חברתה למחלקה הנוראית, הפכה עקרה מהתרופות שייבשו לה את השחלות. והיא רק בת 17. כל פשעה שהייתה לא מקובלת בכיתה, ומערכת החינוך יחד עם הרווחה עשו לה עוול גדול בנוסף לילדים הרעים שהציקו לה.
זו מדינת רווחה? לעולם אל תפנו לרווחה בשום נושא!!
.
מצבים בלתי נתפסים באכזריותם
זה די מזכיר את המצב של אישפוז פסיכיאטרי בכפיה, לא?… כמה שאנחנו חושבים שאנחנו חופשיים, אנחנו בעצם נתונים למצבים בלתי נתפסים באכזריותם!! מצמרר….
.
חייבים לעצור את זה
חייבים לעצור את זה ..זה פשוט פשע שלא לתואר.. אני לא מסוגלת לחשוב שמישהו יקח ממני את בני!… זה פשוט נורא חייבים לזעוק את זעקת האם הזו.. וחייבים לפרסם את זה!!
.
מקווה שהרווחה לא יפגעו בך
את עושה עבודת קודש, חזק ואמץ, וצריך אומץ, מקווה שהרווחה לא יפגעו בך.
מאחלת הרבה הצלחה לכולם במאבק נגד הרווחה. אני הצלחתי ובדרך לתביעת נזיקין, אם תרצי צרי קשר.
.
היום זה קרה לשכן או לחבר שלכם, מחר זה יכול לקרות גם לכם.
משרד הרווחה מתיימר לספק כתובת לתלונות הציבור בעוד הוא עצמו פועל כדי להשתיק ביקורת שכזו מצד הורים, פעילים ותקשורת, משום שברור כי קיים כאן ניגוד אינטרסים שהרי החתול שומר על השמנת.
תלונות אזרחים נגנזות ע"י עובדי הרווחה ואין דין ואין דיין.
היום זה קרה לשכן או לחבר שלכם, מחר זה יכול לקרות גם לכם. הסתבכות עם גורמי הרווחה שלא לצורך עלולה לעלות לכם בהוצאת ילדיכם מהבית בניגוד לצדק חברתי בסיסי ותוך הפרת זכויות אדם.
.
יצחק הרצוג, היכן אתה?
מסתבר שעם ישראל ברובו, אינו מודע לאכזריות המערכת וחושב שאנו מדינת רווחה. ואין לו מושג עד כמה מושחתת מדינתנו אנו, ועל גבם של ילדינו.
בכל רגע נתון, יכולה כל פקידת סעד בארץ להוציא כל ילד מהבית.נשמע הזוי? מי שיגיע לדימונה, שדרות, אלעד, ואפילו תל אביב, יזועזע מהנתונים המכפישים של כמות הוצאת הילדים מהבית, והרס משפחות – פשע שאין כדוגמתו באף מדינה מתוקנת.
יצחק הרצוג – אתה לא חושב שהגיע הזמן לבדוק ולעשות. היכן אתה?
.
שר המשפטים, היכן אתה?
חברי לעבודה הסתבך בגירושין, אישתו העלילה עליו עלילות שווא. פנו לפקידה סוציאלית שתעזור להם, לבסוף הוציאה את שני ילדיהם לאומנה.
איזה מן פתרון זה? הילדים התחילו להרטיב וירדו ברמת הלימודים.מדוע המריבות על גבי הילדים? מדוע הוציאו בכלל את הילדים? מי הרשה לך פקידת הסעד?
הכוח, החוסן, שופטי הנוער שאינם יודעים דבר על אומללות המשפחה – הם אלה שמרשים ולא עושים דבר, מלבד להגיד "הילדים, מחוץ לבית!!"
שר המשפטים, היכן אתה?
.
המשטרה משתפת עמם פעולה בצורה עיוורת
הכוח שניתן בידיהן של עובדות הסעד הללו הנו שערורייתי. סך הכל למדו באוניברסיטה כמה שנים. והמשטרה משתפת עמם פעולה בצורה עיוורת. העוולות זועקות לשמיים.
מי נתן להם זכות לעקור ילדים מהוריהם. למי נדמנו?
.
מוסדות הרווחה – אלימות מילולית ופיסית
"לא יאומן בשנת 2009 שבמדינת ישראל, מדינה מתפתחת, ליברלית ומודרנית ילדים והורים זוכים ליחס כזה משפיל, פוגע, מעליב, ובלתי הפיך!
צריך לעצור את זה עכשיו ומיד בכל המוסדות למיניהם, שילדים זוכים ליחס של אלימות מילולית והן פיזית צריך להפגין לפני משרדי הממשלה, ליד ביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולפני כל הנוגעים בדבר. לפרסם בעיתונות את כל אותם המוסדות שקוראים לעצמם "מוסדות חינוך".
מאחלת לכם בהצלחה ובגדול כי ילדים זה העתיד , ילדים זה החיים שלנו, ילדים הם הפירות שנטענו אתנו!"
.
כסף, צדק, משפחות אומנה, פנימיות, פקידת סעד, ורווחה
היכן שיש כסף נעלם הצדק. פנימיות, אומנה, פקידות סעד שופטים, וכו' מתפרנסים מהוצאת ילדים מהבית. האינטרס שלהם להגדיל מקורות פרנסה מובן בהחלט.
אם לא יעצרו אותם כמות הילדים שיוצאו מביתם תגדל ותגדל. פקידות הסעד שאין עליהן פיקוח יוציאו ילדים מהבית בגלל כל סיבה שטותית.
האם אזרחי ישראל צריכים לחיות בפחד מרשויות הרווחה? האם לא מספיק לנו ההורים להתמודד עם המצב הביטחוני שאנחנו גם צריכים לפחד מהרווחה?
.
תופעות אכזריות בחברה מתוקנת
מחובתנו לדאוג לסיים את התופעות האכזריות האלה בחברה מתוקנת
.
גוף ביקורת חיצוני – הכרחי
במציאות בארצנו של שחיתויות וחוסר אתיקה זה הכרחי שלכל גוף חשוב יהיה איזשהו גוף חיצוני שיבדוק אותו.
.
ה"אינטואיציה" של פקידת הסעד
אני הכי פוחדת מאינטואיציה של פקידות הסעד.
סיפור אישי:
לילדה שלי בת 13 יש בעיה אורטופדית קלה בגב ומדי פעם כואב לה הגב לאחר שיעור התעמלות.
מכאן הדרך קצרה לחשד לאלימות. יועצת די טיפשה דיווחה לפקידת סעד, הילדה נחקרה וטענה שאין אלימות בביתה. נו…אז מה הבעיה? פקידת הסעד!
פקידת סעד אחת שבטוחה שיש לה יכולות מדהימות של אינטואיציה פנומינלית והיא תמיד מנצלת את היכולת המדהימה שלה במסגרת עבודתה כפקידת סעד. ורק על פי האינטואיציה המדהימה שלה, הילדה שלי פוחדת להודות שהיא חוטפת מכות בגב מהאבא. מצחיק…לא? מעניין כמה ילדים פקידת הסעד עם האינטואיציה הזו הוציאה מהבית?
.
לא הושיטו את העזרה הנכונה לאף אחד
אני חושבת שזה גובל לא רק באכזריות, אלא בשפל המדרגה של חוסר רגשות אנוש, ואם הם רווחה אז אני מלכת אנגליה.
אלה רשויות שמעולם לא עשו שום טוב לשום אדם, ולא הושיטו את העזרה הנכונה לאף אחד, אלא מנסים להתנער מעומס עבודה עליהם בשיטות של ימי ביניים, ומוטב שלא ישרתו את הקהל בכלל. רק לפי הפרצופים רואים זאת את האטימות הרגשית
.
ביקורת בלתי תלויה על מערכת הרווחה
"חייבת להיות ביקורת בלתי תלויה במיוחד עקב התלונות הרבות על מערכת הרווחה והתנהלותה."
.
כספי מיסים להרס משפחות יהודיות
"לא מוכן שיבזבזו את כספי מס ההכנסה שלי כדי להרוס משפחות יהודיות!"
.
מחליטים מה יהיה עם הילדים והאמהות כאילו מדובר בחפצים
"מכירה את דרך הפעולה של הרווחה דרך חברה אישית. לה לא הוציאו את הילדים, אבל שיקרו וסילפו עובדות ומיררו את חייה בכך ששלטו בהם על כל צעד ושעל. מה שבטוח הוא שטובת ילדיה לא עמדה לנגד עיניהן של פקידות הרווחה המלומדות והלא אנושיות….
בושה וחרפה למדינת ישראל, אם בשנת 2009 מדינת ישראל מתנהגת כמו בעל הבית, האח הגדול, שמחליט מה יהיה עם הילדים והאמהות, כאילו מדובר בחפצים. לשנות את החוק ומיד !! "
.
הוצאת ילדים מחסות הוריהם היא שערורייתית מקוממת ומזעזעת כבר שנים רבות
"אין כמעט ילד שמוטב לו פנימייה מבית הוריו או אחד מהם. הפעילות של הוצאת ילדים מחסות הוריהם היא שערורייתית מקוממת ומזעזעת כבר שנים רבות. עובדי הרווחה אינם יכולים למנות עצמם למחלקי ילדים. בסכום הרבה יותר קטן אפשר לתת להורים הזקוקים לכך חונכות/ים שידריכו אותם בבית".
.
אני מציעה לאף אחד לא להסתבך, לא להיכנס בכלל לכאב ראש הזה שנקרא הרווחה, והפקידות סעד, והיחידות לילד ולנערה
"שום דבר לא מעניין אותם … אני מציעה לאף אחד לא להסתבך, לא להיכנס בכלל לכאב ראש הזה שנקרא הרווחה, והפקידות סעד, והיחידות לילד ולנערה!! … אני בעד ובעד העצומה הזאת ביד חזקה ובזרוע נטויה! בהצלחה!! שהטוב ינצח!"
.
להעמיד לדין פקידות סעד ועובדות סוציאליות
"יש לדרוש, בדחיפות המרבית, להעמיד לדין עובדות סוציאליות ופקידות סעד הפושעות בכתיבת דוחות ותסקירים מסולפים ושקריים, ושנמנעות מלבדוק עובדות כהווייתן!"
.
רוב הבעיות ובמשפחה ופירוק משפחות נגרמות כהצתה מעובדת סוציאלית
"אין מילים…….חייב וחובה לערב גורמים חיצוניים לבדוק את העניין בצורה אנושית, כי מדובר פה בבני אדם.
במקרה ואם שמתם לב שרוב הבעיות ובמשפחה ופירוק משפחות נגרמות כהצתה מעובדת סוציאלית ובשיא האדישות שלהם".
.
עגמת נפש וטראומה
כיועצת חינוכית, נוכחתי בוועדות החלטה שהחליטו בשרירות לב להוציא ילדים מחזקת האם, בגלל שלאם היתה הכנסה נמוכה ותנאי החיים היו קשים.
במקום לקרוע את הבת מאמה, עדיף היה לתת לאם תמיכה וסיוע ולשפר את תנאי חייה, דבר שהיה עולה למדינה הרבה פחות מאשר לממן מוסד, ומצד שני לא היתה נגרמת עגמת נפש וטראומה לאם ולבת".
.
גישה מיושנת
" הגישה היא מיושנת ולא מתאימה לשנות האלפיים. הוצאת ילד מהבית גורמת לו טראומה שאי אפשר לתקן את הנזק שלה".
.
ששר הרווחה יסתכל ויבקר וידבר עם כל אמא שהוציאו לה את ילדיה מהבית
"הלוואי ובאמת יקום מישהו שאפשר לסמוך עליו ויעמיד את הרווחה במקומה..
אני חושבת שלא רק חתימות צריך.. אלא צריך את כולם, כול מי שחותם ולא חותם, לקום ללכת לשר הרווחה שיסתכל שיבקר וידבר עם כול אמא שהוציאו לה ילדים, ויראה שהרווחה לא מוציאה רק לאמא שחולת נפש או נרקומנית או אלכוהוליסטית.
ילדים אלה שמוציאים הם ילדים גם כשהאמא לא מעמידה גבולות לילדים שזה דבר נילמד .., או כי אין רהוט מספיק, יש מיטה אבל לא חדשה.., או שאין טלפון בבית .. נישמע הזוי אבל קרו מיקרים כאלה .. צריכים לעשות, ומי שירצה שיגיד ויכתוב ואני אישית מוכנה לבוא".
.
מסתכלים על הדברים הקטנים ושטובת הילד תמיד לא בחזקת אימו
"אני חותמת פה כדי שסוף סוף יהיה מי שיפקח על העבודה של לשכות הרווחה בערים .. כי נימאס שמוציאים ילדים בלי סיבה.
נימאס שמסתכלים על הדברים הקטנים, ושטובת הילד תמיד לא בחזקת אימו. נימאס שאמא צריכה להרגיש רדופה על ידי גורם רווחה ועל לא עוול בכפה.."
.
פירקו משפחה שלמה למרות שטיפלו בילדים יפה
"אני מכירה סיפור אישי על משפחה שלקחו להם את הילדים סתם. טיפלו בילדים יפה מאוד והרווחה החליטו שהם לא מטפלים בילדים ופירקו משפחה שלמה"
.
טועים על הגב של האזרחים
"מקווה שחתימתי תעזור ובאמת צריך מישהו שיפקח על אלה שטועים על הגב שלנו. הפכו אותנו למעין שפניי ניסיון בעולם"
.
עלבונות, חקירות ופחד נוראי מרשויות הרווחה
כמי שהוצאה מהבית בעצמה בילדותה וכמי שנאלצה להתמודד עם הרווחה כיום כאם (בעקבות תלונה שווא של הגרוש שלי).
ולאחר עלבונות, חקירות ופחד נוראי מרשויות הרווחה (תודה לאל ביתי עימי ולא הוציאו אותה מהבית), אני בהחלט חושבת שחייב להיות גוף שיפקח על עו"ס שיושבים בתפקידים חשובים כל כך עם כח ביד ולא יודעים מהוא יחסי אנוש מינימליים".
.
עיצרו את הביזיון הזה של הוצאת ילדים מהבית ללא פיקוח רציני מגורמי חוץ
על מנת להוציא ילד מביתו אמורה להחליט ועדה מיוחדת שבראשה יעמוד שופט בדימוס,עורך דין שאין לו שום קשר לרשויות ונציג מהמועצה לשלום הילד.
אני שוללת על סף הוצאת ילד מביתו אלה אם התקיימו כל הדברים החמורים כגון הורים נרקומנים (שתי ההורים), התעללות פיזית ומינית בילד ע"י אחד מבני המשפחה (אב, אח).
אך לא במקרה של דוד חולני שלא גר בבית הילד. עיצרו את הביזיון הזה של הוצאת ילדים מהבית ללא פיקוח רציני מגורמי חוץ.
.
צריך להיות גוף מפקח על פקידי הסעד
על כל גוף כמעט ישנו גוף מפקח. גם על פקידי הסעד צריך להיות גוף מפקח. יש להם כוח עצום בידיים, וצריך להחליש את כוחם.
.
להעמיד לדין את פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות על מעשיהן ומחדליהן
פעיל בתנועה למען עתיד ילדינו. "את מנגנון הרשע של משרד הרווחה צריך לעצור בטרם יהרוס את המדינה בעבור תאוות כוח ומגלומניה.
כל מי שנפש ילדיו ונפשו הוא יקרים לו, כל מי שמדינת ישראל יקרה ללבו – חייב לחתום על עצומה זו ולהעבירה הלאה לחבריו ומקורביו.
על העם לקום ולצעוק את צעקתם של הילדים אשר פוחדים לדבר, אשר נאנסו על ידי פקידות הסעד לשתוק ואף לקום על הוריהם.
על פי חוק, יש להביא את המרושעות לדין על מעשיהן ומחדליהן. אין אדם אשר מחזיק בזכות לשתוק ולהעלים עין. היום אצלנו. מחר – אצלכם בבית. בתוך הבית, בלי צו ובלי אכיפה. ומה תאמרו אז – לא ידענו? לא שמענו?"
.
עלילות של מערכת החינוך ופקידות הסעד
"אנחנו הורים לשלושה ילדים, עובדים בחינוך מאז ומתמיד, קיבלנו לידינו לא אחת ילדים שהוצאו מהבית (בצדק ושלא בצדק) והיום…
אחרי משבר אמון עם בית הספר שבו לומד בני, ואחרי שדיווחנו על התעללות שבני עבר בבית הספר וביה"ס, כמובן התעלם.
מצאנו עצמנו בחקירה אצל פקידת סעד בחשד להתעללות… בבן שלנו אנו… אז אלוהים ישמור מי הן פקידות הסעד ועוד יותר אלוהים ישמור מי היא מערכת החינוך…"
.
הוצאת ילדים תמימים מהבית
"הגיע הזמן לעשות חריש עמוק בנושא ולסגור את הפרצה הרעה הזו של הוספת כסף מיותר לקופת משרד הרווחה שמוסיף כסף לעצמו על חשבון הוצאת ילדים תמימים מהבית".
.
לא מתקצבים אותם כדי שיפרקו משפחות
"לא מתקצבים אותם בשביל שיפרקו משפחות – והעדויות על פירוקי משפחות שנעשים על ידם רק מתרבות.
לשים כבר סוף לפעילות השרירותית של הגוף הזה ! "
.
הוצאו מהבית ללא הצדקה
"בתור אחת שהוצאה מהבית ללא הצדקה מגלל הסיבות שצוינו לעיל, ועברה הן אומנה והן אימוץ לא מוצלחים (יחד עם אח ביולוגי) חושבת שאכן הגיע הזמן לשינוי, כדי שמה שקרא לי ולאחי לא יחזור על עצמו. הלוואי …."
.
החזירו את נכדתי הביתה
"נכדתי בת ה-9 כלואה בפנימיה בוכה, כואב לי לראות אותה בוכה. כמה סבל עוברות בתי ונכדתי, עד מתי?
יועצת ביה"ס שכנעה את בתי ללכת לפנימיה. היום נכדתי בפנימיה מתחננת לחזור הביתה. החזירו את נכדתי הביתה".
.
מניפולציות של עובדי הרווחה
ביתי נחקרה שנתיים מגיל 6 עד 8 בבית הספר. הוצאה בעלילת שווא כי ניתקתי קשר עם הרווחה, סירבו לעזרה. 10 שנים הגיעו לביתי מתי שרצו. ערימת כביסה נקיה היא הזנחה לא אוותר על ילדי.
מזכיר הקיבוץ ניסה להוציא אותנו לרחוב כדי להרוס את משפחתנו. ילדתי עברה 4 פנימיות מפוחדת ומתחננת לחזור הביתה. שנה וחודש נותקה כי סיפרה על העובר עליה. שנה וחצי מחוץ לבית. החזירו את ילדתנו הביתה הפיצו את העצומה כי אמא העוברת דור שני צועקת את הצעקה – אותה יועצת ביה"ס ששכנעה אותי שיהיה לי עתיד יותר טוב בגיל 14. כמה בכיתי והתחננתי אמא אני רוצה לחזור הביתה שנה שלמה בכיתי .
.
ארבע שנים לא ראה את ילדיו
"הרווחה אינה מאפשרת לי כבר 4 שנים, לראות את שלושת ילדיי, למרות שלא הואשמתי מעולם בפגיעה בהם. …, היום תערך שיחת טלפון שניה עם ילדיי ובקרוב אתראה איתם, אומנם במרכז קשר, אבל לפרק זמן מוגבל, לא האמנתי ועדיין אינני מאמין, שהרווחה תאפשר זאת אבל לפחות אני יודע שיש לצידי לוחמים שלא מפחדים מהגוף הנוראי הזה ויש תקווה".
.
ביקורת גם על בתי משפט לענייני משפחה ונוער
"כולל ביקורת על החלטות שופטים, ושתהיה אחריות אישית על ההחלטות ומי שהחליט בניגוד לחוק או הצדק יועמד לדין וישלם על מחדלו. כמו כל מי שלו מילא את תפקידו כראוי, וזאת באחריות אישית כדוגמת אחריות אישית של מהנדסים רופאים וכו' ".
.
היום זה אני, מחר זה אתה
היום זה קרה לו, מחר זה עלול לקרות לך. הילד שלך כל יום בסכנה! מהמורה, מהגננת, מהשכן, מהגרוש, מהמצב הכלכלי, מפקיד הסעד!!
חטיפת ילדי תימן מעולם לא נשכחה, היא רק נגנזה, אך קיימת כבר שנים בקרבנו. אף לא אחד קם נגד הממסד החולני הזה. איפה אתם אנשי התקשורת? היכן האומץ שלכם? אולי אחד? אחד מכם יעביר את התחלואה הזאת לתושבי ישראל, ויראה את הפן האמיתי של השחיתות הממסדית, על גבם של ילדינו!
.
משחק מכור
פרופ' סלונים נבו מונתה ע"י הרב רביץ בכדי לבדוק את תפקוד פקה"ס לסדרי דין, בלי שניתנו בידה הכלים והסכמויות לבדיקה מעמיקה.
סלונים נבו כתבה כי בתסקירים אין הבחנה בין עובדות לאמירות אחד הורים ולבין דיעות, גם כתבה שההמלצות מוכתבות שרירותית ע"י פקה"ס המחוזית.
סלונים נבו המליצה על אומבודסמן בלתי תלוי.
שר הרווחה דחה הכל בהודעה רשמית ולא מצא שום פגם בארגון פגום מיסודו זה.
.
הרווחה הורסת לאנשים את החיים
בתור נפגע הרווחה אני אומר שהרווחה תלושים מהמציאות, מתפרנסים מלהרע לאנשים ובניגוד לחוק, וגורמים לחולי, סבל, ועוני במקום לעזור.
פקידי הרווחה פועלים נגד הילדים הנשים והגברים, ומפליא אותי שרק היום מתעוררים. הכוח של המערכת הורס לאנשים את החיים.
.
הוצאה מהבית ללא כל סיבה
אני מאומץ שהרווחה הוציאה מהבית ללא כל סיבה הגיונית והרסה לו את הילדות.
.
ועוד ועוד ….
.

חתמת על העצומה להקמת מערך ביקורת חיצוני, עצמאי ובלתי תלוי שיפקח על פעילות משרד הרווחה, אם לא,
.

.
קישורים:

דו"ח ורד סלונים-נבו – מינוי אומבודסמן חיצוני לטיפול בתלונות הציבור על פקידות הסעד

מאי 2009 – המאמר דו"ח ורד סלונים-נבו – מינוי אומבודסמן חיצוני לטיפול בתלונות הציבור על פקידות הסעד , משה שלם NEWS1.
.
ב- 10 במאי 2009 פרסם דובר משרד הרווחה הודעה על דו"ח ועדת פרופ. סלונים נבו בעניין עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין. הרקע למינוי הוועדה היו טענות של גורמים שונים בכל הנוגע לעבודתן של פקידות הסעד, העוסקות בגורלה של משפחה וענייני נפשות.
.
ליקויים מהותיים בעבודת פקידי סעד לסדרי דין
הועדה הצביעה על ליקויים מהותיים בעבודתן של פקידות הסעד: בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; הכרות מוקדמת עם אחד מבעלי הדין במסגרת תפקידן כעו"ס; פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך – אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן; פקידי הסעד חוקרים את בעלי הדין מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר; ועוד. משרד הרווחה הודיע כי יאמץ את רוב המלצות הוועדה בעניינים אלו.
.
ההמלצה העיקרית והחשובה – מינוי אומבודסמן חיצוני – הליקוי העיקרי והחשוב בדו"ח הוא העדר טיפול, או טיפול למראית עין בתלונות הציבור על עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין.
בעלי הדין מגישים תלונות על פקידות הסעד לגורמים שונים במשרד הרווחה או ברשות המקומית. בסופו של דבר מתנקזות התלונות אל פקידות הסעד המחוזיות או פקידת הסעד הארצית, ונבדקות בתוך המערכת. הלכה למעשה, הפיקוח המחוזי והארצי נותן גיבוי כמעט מוחלט לפקידות הסעד.
הועדה המליצה על מינוי אומבודסמן חיצוני בנימוק שהצדק ומראית פני הצדק מחייבים שתלונות על המערכת ועובדותיה ייבדקו על ידי גורם חיצוני, מקצועי, בלתי תלוי, נייטרלי, עצמאי, וללא משוא פנים.
.
משרד הרווחה מתנגד למינוי אומבודסמן חיצוני
השר ומנכ"ל משרדו דחו את המלצת הצוות למנות אומבודסמן למשרד הרווחה, שיוסמך לבדוק את התלונות בנוגע לפקידות הסעד. "תסקירי פקידי הסעד נעשים לבקשת בית המשפט ובית המשפט הוא זה שקובע אם התסקיר משקף את המציאות ואם לקבל את המלצות פקידת הסעד. אומבודסמן אינו יכול להתערב בהליך שבו מעורב בית המשפט" אמר המנכ"ל.
.

שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג, ומנכ"ל משרדו נחום איצקוביץ דחו את ההמלצות החשובות והעיקריות של ועדת סלונים

שר הרווחה יצחק הרצוג ומנכל משרדו  נחום איצקוביץ מתנגדים למינוי אומבודסמןתגובת משרד הרווחה לא רק שוללת מינוי אומבודסמן חיצוני לבירור התלונות, אלא פוסלת כל בירור ע"י גורם כלשהו למעט בית המשפט. תגובת המשרד הנה גם בניגוד להוראות התע"ס הקובעות את תפקידן של פקידות הסעד המחוזיות וארציות כמבררות תלונות על פקידות הסעד. יתרה מכך, כיצד יוכל אזרח העומד כבעל דין בבית משפט, הדן בעניינים מהותיים על גורל משפחתו, ומקבל כמעט תמיד את המלצות פקידות הסעד במלואן, לשמש גם כמתלונן, וכתובע בתלונה על פקידת הסעד.
.
הסיכה שתפוצץ את הבלון
במשרד הרווחה חוששים מביקורת ציבורית, מקצועית ובלתי תלויה, על מערכת הרווחה המתנהלת בדלתיים סגורות. במשרד יודעים כי מינוי אומבודסמן חיצוני, לא יסתיים לפקידי סעד לסדרי דין, אלא עלול לגלוש גם לפקידי סעד לחוק הנוער ועוד, ולזה משמעויות מרחיקות לכת.
האומבודסמן עלול להיות הסיכה שתפוצץ את בלון תיאוריות "טובת הילד" ואחרות שבנו "מומחי הרווחה" הרחק מעיני הציבור. מספר הילדים המוצאים מביתם מידי שנה ירד בעשרות אחוזים, ויתיישר עם המקובל בארצות המפותחות. מאות פנימיות ומעונות יסגרו, תקציבי הרווחה יצטמקו בעשרות אחוזים.
משרד הרווחה יעשה כל שביכולתו להימנע מביקורת מקצועית שאינה בשליטתו.

קישורים:

דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין ובתי משפט לענייני משפחה

מאי 2009 – דובר משרד הרווחה פרסם הודעה לתקשורת על דו"ח ועדת סלונים נבו לבדיקת דרכי עבודתן של פקידות סעד לסדרי דין. מדובר בועדה שהוקמה לפני שלש שנים לבדוק תפקודן של פקידות הסעד לסדרי דין. הרקע למינוי הוועדה היו טענות של גורמים שונים בכל הנוגע לעבודתן של פקידות הסעד, העוסקות בגורלה של משפחה וענייני נפשות. כידוע פקידת סעד ראשית לסדרי דין היא רונית צור.
בדו"ח מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט לענייני משפחה (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד.
מאידך, בתי המשפט רואים בתסקיר סוף פסוק.
לפי שיטת העבודה של פקידי הסעד מהדו"ח יוצא כי ההטיה, עיוות הצדק, ועגמת הנפש הם בלתי נמנעים. יצוין כי מסקנות הדוח ידועות למשרד הרווחה מזה שנים מועדות קודמות אולם לא יושמו.
.

בתי משפט לענייני משפחה – "חותמת גומי", חלוקת אחריות – מעניקים סמכויות לפקידות הסעד
בהודעת דובר משרד הרווחה על ועדת סלונים נבו נרשם: בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן.
זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע (שמר טף) בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט.

.

הטעיית הלקוח ויצירת סכסוכים מיותרים בין בעלי דין ובני משפחה – יש להדגיש בפני הלקוחות, כי מלאכת הכנת תסקיר לבקשת בית המשפט משנה את אופי היחסים שבין פקידת הסעד לבין הלקוחות, ובראש וראשונה מסייגת את חובות הנאמנות והסודיות שחלות עליה בדרך כלל. יצוין כי המלצה זו נכללה גם בדו"ח שערך ד"ר אברהם אופק לפי הזמנת משרד הרווחה לפני כשבע שנים.
.
ניגוד עניינים – לפקידת סעד היכרות מוקדמת עם חלק מבעלי הדין הנחקרים – "מידי פעם קורה שפקידות הסעד מקיימות חקירה אודות משפחות, שטופלו על ידן בעבר כעובדות סוציאליות. ברוב המקרים ההכרות של העובדת הסוציאלית המטפלת במשפחה היא עם האישה ולא עם הגבר ובנסיבות אלו עשויה להיות לה אהדה לעניינה של האישה. וגם אם אין בהיכרות המוקדמת כדי ליצור הטיה נגד הגבר, עדיין ניתן להבין אם בנסיבות העניין יקנן בו חשש מפני הטיה מעין זו.
פקידות הסעד אמורות לתת חוות דעת אובייקטיבית, ועל כן מוטב שלא תהיה להן הכרות קודמת עם המשפחה שבמוקד התסקיר. כמובן שבמסגרת החקירה, הן יכולות לאסוף מידע גם מעובדות סוציאליות במחלקה המקומית לשירותים חברתיים, אך אין לתת למידע זה עדיפות על פני מידע שמגיע מנשות מקצוע אחרים, כמו, למשל, רופאה או מורה.
עוד בדו"ח אופק נקבע, כי "רצוי לבחון דרכים לצמצום המקרים בהם פקידת הסעד עורכת תסקיר עבור משפחה בה היא עצמה מטפלת" (עמוד 11). אנו חוזרים על המלצה זו: על מנת למנוע השפעה של דעות ומסקנות, שגובשו במהלך היכרות מוקדמת, ולחלופין על מנת שהמטופלים לא יחששו מפני דעות ומסקנות מוקדמות, מומלץ שפקידת סעד לא תכתוב תסקיר על משפחה שטופלה על ידה בעבר כעובדת סוציאלית. המלצה זו תקפה ביתר שאת, במקום שבו אחד מבני המשפחה מביע הסתייגות או חשש כאמור. יש להניח שיישום המלצה זו יתרום לתחושת האמון ושביעות הרצון מצד המטופלים".
.
הטעיית הלקוח ובית המשפט, מסירת תסקיר לבית משפט מבלי שללקוח ניתנת הזדמנות להתייחס עליו.
"מצאנו, שלא פעם קורה שבני זוג, שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם אלא לאחר שזה הוגש לבית המשפט. מצב דברים זה אינו ראוי ואף מזיק. הדבר יוצר לעיתים קרובות תחושת קיפוח ומרירות בקרב הלקוחות. נקודת המוצא צריכה להיות שכל אדם, העובר בדיקה, בחינה וכל הליך אחר של אבחון והערכה, זכאי לקבל את תוצאותיה במקביל להעברתן למזמין. שקיפות ועדכון מיידי של הלקוחות משרתים לא רק את הצדק אלא גם את מראית פניו. שקיפות ושיתוף הלקוחות גם צפויים להשליך על ההתמודדות הפנימית ועל מידת ההשלמה עם ממצאי התסקיר, ועל האופן שבו יתפסו את עצמם במערך המשפחתי החדש – סוכנים עצמאיים שחייבים לגלות אחריות ולשאוף להסדר קביל ובר קיימא או נתינים סבילים ומגיבים".
.
מלכודת – הכשלת הלקוח, אי מתן ללקוח הזדמנות להבהיר עמדותיו, פגיעה באמון הציבור
"כיום מהווה התסקיר "סוף פסוק" ולא ניתן לערער או להשיג עליו. במצב דברים זה ההזדמנות הראשונה שיש לבני המשפחה להעלות טענות לגבי התסקיר היא בפני בית המשפט, אלא שכאמור לעיל, בתי המשפט נוטים במרבית המקרים לאמץ את המלצות התסקירים במלואן.
הכוח הרב שמרוכז בידי פקידות הסעד, וההשלכות הרות הגורל שיש לתסקיריהן על חיי האנשים נשוא התסקירים, מצדיקים שתהיה לאותם אנשים אפשרות לערער על קביעותיהן. הנחת המוצא צריכה להיות שטעויות קורות תמיד, וגם כשאינן קורות – עניין לנו בתחום פרופסיונאלי שאינו מדע מדויק, ופעמים רבות ייתכנו מספר פתרונות לאותה סיטואציה – שכולם יהיו נכונים מבחינה מקצועית.
יתר על כן, גם אם נניח שבחינה חוזרת תביא במרבית המקרים לאותן מסקנות והמלצות, עדיין קיימת חשיבות רבה להשלכות שיהיו לעצם קיומה על מראית פני הצדק ועל אמון הלקוחות במערכת.
בנוסף יש לקוות לצמצום תחושות התסכול והעוול של לקוחות (הגם שמטבע הסוגיה שעומדת במוקד התסקירים לא יהיה זה ריאלי לצפות להעדר מוחלט של כעסים ותסכולים), לעליה במידת ההשלמה שבה יתקבלו ההמלצות וייושמו על ידי בני המשפחה. מכל מקום, לנוכח חוסר האחידות בעמדותיהן של חברות הצוות, ולאור ההסתברות הנמוכה ממילא לכינון ועדות ערר, כאמור הסתפקנו בהמלצה להרחיב את עבודתן של ועדות התסקירים בתקווה שהרחבה זו תשיג את המטרות החשובות שלעיל".
.
העדר פיקוח על עבודת פקידות הסעד – מינוי אומבודסמן חיצוני ועצמאי – פיקוח פק"ס מחוזיות: לקוי, ניגוד עניינים – "לפי העדויות שקיבלנו, פקידות הסעד מסבירות לפונים, כי יש להם זכות לפנות בתלונה למנהל המחלקה לשירותים חברתיים, לפקידת הסעד המחוזית או לפקידת הסעד הארצית. בפועל תלונות רבות מגיעות לגורמים נוספים ומגוונים, כמו למשל, שר הרווחה, מנכ"ל המשרד, היחידה לפניות הציבור, מנהלת המחוז. לעיתים מגיעות גם תלונות אל הלשכה המשפטית, בבקשה לבדוק את הבסיס לפתיחת הליך משמעתי על פי חוק העובדים הסוציאליים. חלק מהמתלוננים מפנה את טענותיו למספר גופים בו זמנית. הטיפול בתלונות מעסיק אנשים רבים בתוך המערכת, ואף לא גורם אחד חיצוני ועצמאי. בסופו של דבר מתנקזות התלונות לשולחנן של פקידות הסעד המחוזיות או של פקידת הסעד הארצית, ונבדקות בתוך המערכת.
הלכה למעשה, הפיקוח המחוזי והארצי נותן גיבוי כמעט מוחלט לפקידות הסעד. במקרים רבים פקידת הסעד המחוזית או הארצית היו מעורבות בשלב מוקדם בעריכת התסקיר או הטיפול נשוא התלונות שהגיעו לשולחנן מאוחר יותר ושנמצאו על ידן בלתי מבוססות. הצדק ומראית פני הצדק מחייבים שתלונות על המערכת ועובדותיה ייבדקו על ידי גורם חיצוני ועצמאי, ושהלקוחות יונחו להפנות תלונות – ככל שישנן – לגורם החיצוני הנ"ל. …
האומבודסמן ישרת אל כלל קהילת המשרד: לקוחות, עובדים, אנשים מן השורה, וגמלאי המוסד. האומבודסמן הנו דמות עצמאית המסייעת בפתרון בעיות והפועלת כדי להבטיח שכל חברי קהילת המשרד מקבלים יחס שוויוני והגון. האומבודסמן יכול לתת עזרה פורמלית ובלתי פורמלית כדי לפתור קונפליקטים הקשורים לסביבת העבודה והעשייה במשרד. אנו סבורים כי ראוי שאדם החש שנפגע יזכה, בזכות ולא בחסד, במקום לשוחח על תחושותיו, לחשוב על פתרונות, ואף, בהסכמתו המפורשת, בבדיקה מעמיקה של טענתו. הבדיקה חשוב שתיעשה על פי הנחיות קבועות החלות על כולם, בכל זמן נתון, ועל פי תקנון הסגל האקדמי במשרד. תפקיד האומבודסמן נועד לאפשר הקשבה, גישור, מציאת פתרונות, בדיקה, ומתן המלצות לפעולה לשר ולמנכ"ל ".
.
טיוח בכתיבת תסקיר, כתיבת עובדות בתסקיר על נושאים מהותיים ללא בדיקה ווידוא, אי קיום התקנות, אי יישום המלצות שניתנו בעבר לפני שנים
"בעדויות ששמענו ובבדיקת מדגם של תסקירים על-ידי הצוות, נמצא כי לא כל הוראות התע"ס מקוימות. עוד נמצא שאין אחידות בכתיבת התסקירים, אין פירוט מלא אילו חקירות בוצעו ואלו לא ומדוע, אין תמיד אבחנה בין עובדות לדעות, ולא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך – אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן.
מוצע להבנות את התסקירים באמצעות מערכת ממוחשבת אחידה ומקוונת. עד ליצירת המערכת יצורף לכל תסקיר טופס מלווה שיסכם את פעילות פקידת הסעד בתיק. יש לציין, כי המלצות ברוח זו כבר ניתנו בעבר: דו"ח אופק המליץ (עמוד 84) "להכין רשימת תיוג לאופן שבו יש להכין תסקיר, אילו פרטים צריכים להיכלל בו ומה צריך להיות תוכן כל פרק" (עמוד 11) ו"להגדיר נהלים ברורים לאופן בו יש לכתוב תסקיר."
.
משחק מכור – פקידות הסעד הפועלות בשטח, פוחדות להביע דעתן על מה שקובעת הממונה, למרות שעליהן הוטלה החקירה ע"פ חוק.
" מהשיחות שערכנו עם פקידות סעד, עולה כי במקרים שבהם יש חילוקי דעות מקצועיים, ההחלטה שנופלת היא החלטת פקידת הסעד המחוזית או הארצית, וזאת גם כאשר דעתה של פקידת הסעד המקומית שונה מדעתן. התרשמנו כי יש פקידות סעד שחוששות להביע את עמדתן כאשר היא שונה מזו של המפקחת. בתע"ס כתוב כאילו הסמכות העליונה נתונה בידי הפיקוח, ושבין יתר תפקידיו, על הפיקוח להכריע במקרה של חילוקי דעות. התרשמנו שגם בתי המשפט מעוניינים לקבל המלצה אחת ולא תמיד ערים ללבטים ולחילוקי הדעות הקיימים לגבי הפתרונות האפשריים. פקידת הסעד החותמת על התסקיר היא האחראית הישירה על כל הכתוב בו. עליה לפרט את כל המידע שהגיע לידיה, לפרט את הנימוקים להמלצתה הסופית ובכלל זה – את כל האפשרויות שנשקלו והסיבות להעדפת האפשרות שנבחרה. במקרה של חילוקי דעות בין פקידת הסעד לראש הצוות שלה או בינה לבין פקידת הסעד המחוזית או הארצית, על פקידת הסעד לכתוב את עמדתה ואת עמדת החולקים עליה. אם נערכה ועדת תסקירים והחלטתה שונה מדעת פקידת הסעד האחראית, עליה לציין זאת בתסקירה".
.
פקידי הסעד ובתי המשפט מכשילים הסדרים שקבעו באמצעות משימות ה"שמר טף" של פקיד הסעד
בתי המשפט מטילים על פקידות הסעד במקרים רבים לנהל מעקב שוטף אחר יישום ההסדרים שנקבעו לפי סעיפים 19 ו-68. במקרים רבים מדובר ב"שמר טף" על זוג מבוגרים, שאינם נלהבים לתקשר ושמתכתשים ביניהם בעניינים פעוטים, שאינם מצריכים מעורבות מקצועית של פקידת סעד.
פעמים רבות מתמשכת מטלה זו עוד ועוד ופקידות הסעד הופכות שלא בטובתן לצלע שלישית בזירת המאבק בין ההורים – נוכחותן הופכת לחלק מובנה במסכת המאבקים שבין ההורים ואף תורמת לשימורה.
התרשמותנו היא, שבדרך כלל להתמשכות המעקב והפיקוח של פקידות הסעד יש השפעה שלילית על המוטיבציה של ההורים להשלים עם ההסדרים שנקבעו ולקיים אותם כראוי. נוכחותה רק מסכלת את האפשרות של ההורים להעצמה ולנטילת אחריות שתוביל אותם לרגיעה ולשיתוף פעולה. נמנעת מההורים ההזדמנות ליטול לידיהם את האחריות לגורלם ולגורלם משפחתם והם "רשאים" להמשיך לנהוג כילדים קטנים, שרצים כל אחד בתורו אל "ההורה המבוגר" – פקידת הסעד.
מומלץ להגביל צווים אלה לתקופה של שנה אחת בלבד. מאחר שיש מחסור בפקידות סעד, מומלץ כי לפחות חלק ממעקבים אלה יבוצעו ע"י עובדות אחרות שאינן פקידות סעד. לאחר שנה, אפשר יהיה לתת שירות זה בתשלום מלא או חלקי של המשפחה, לפי מצבם הכלכלי. מוצע שהנהלת המשרד תבוא בדברים עם הנהלת בתי המשפט והנהלת בתי הדין ליצירת הסדר והנחיה מחייבים.
.
פקידות הסעד מנותקות מהמערכת ואחת מהשניה – פועלות ללא הדרכה ופיקוח
"לפקידות הסעד ברשויות המקומיות תפקיד מקצועי ייחודי ושונה מכל התפקידים האחרים בלשכת הרווחה. מדובר בהתערבות קצרת טווח שעיקרה חקירה ושאין לה שום קשר עם נזקקות או טיפול רגיל של העובדות הסוציאליות. למנהלות הלשכות אין די ידע בתחום זה ולכן הן גם אינן שותפות ואין מעורבות בעבודתן המקצועית של פקידות הסעד. פקידת הסעד כפופה, אפוא, מנהלית למנהלת המחלקה לשירותים חברתיים אך מבחינה מקצועית היא כפופה ישירות לפקידת הסעד המחוזי. בשל כך, במקומות רבים אין הדרכה מספיקה לפקידות הסעד".
.
התסקיר – העדר תעוד, אין הפקת לקחים, אין מעקב ובקרה, אין אחידות
במצב הנוכחי אין רישום ותיעוד של כל התסקירים, אין סטטיסטיקה אמינה על כמות התסקירים המוגשים וסוגיהם, אילו הנחיות בוצעו ואלו לא וכד'. אנו ממליצים שדיווחים על עבודת פקידות הסעד ונתונים מסכמים של התסקירים יתועדו במערכת ממוחשבת, דבר שיאפשר, בין היתר, לנהל מעקב ובקרה. בנוסף לכך מומלץ, שכל התסקירים יכתבו במבנה אחיד, בהתאם לטופס קבוע שיוצמד אליהם, ויסכם את כל הפעולות והחקירות שבוצעו ואת הסיבות לאי ביצוע של פעולות וחקירות שלא בוצעו.
.
העדר סדר עדיפויות במתן שירות, הגדרת תפקיד לא ברורה
"יש לשאוף לצמצום התוצאות הקשות שיש להמתנה הממושכת. פקידות הסעד נמצאות כבר כמה שנים בעיצומים שבמסגרתם הם אינם מפעילים שיקולים במתן עדיפויות לסדר הכנת תסקירים. בנוסף לכך תיקים שכבר מטופלים מקבלים עדיפות וכך דווקא הפונים אשר שבים ודורשים תשומת לב רבה ולא מוצדקת מקבלים טיפול אינטנסיבי ומעכבים מטופלים אחרים, שנאלצים להישאר בהמתנה ארוכה.
בעיה זו אינה חדשה, במחקר הערכה שערך ד"ר אברהם אופק עבור משרד הרווחה לפני כשש שנים (להלן: "דוח אופק") 'נמצא כי תסקירים שנמצאים בדחיפות עליונה כמו צווי הגנה ואלימות אינם מקבלים עדיפות בעבודת פקידות הסעד והעבודה על כל התסקירים מנוהלת על פי הכלל של ראשון נכנס ראשון יוצא. הומלץ להגדיר קדימויות לביצוע תסקירים ברמות דחיפות שונות. יש לדאוג לכך' – כך נאמר – 'כי תסקירים בנושאים אלה יקבלו עדיפות על פני תסקירים אחרים שכן השלכות אי ביצועם במועד הינו קריטי.' (עמודים 95-96).
אין לנו אלא לחזור על הדברים: אנו ממליצים לקבוע קריטריונים למקרים דחופים שיש לתת להם קדימות.
תוצאה נוספת לעומס הרב ולהמתנה הממושכת לתסקירים היא שלעיתים שופטים פונים ליחידות הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה ומבקשים מהן לבצע את מלאכתן של פקידות הסעד. פרקטיקה זו, לבד מהיותה עדות נוספות למצוקה במערכת, מעוררת שאלות ותהיות לגבי הגדרת התפקיד של פקידות הסעד מזה ושל עובדות יחידות הסיוע מזה, ודומה שיהיה מועיל וראוי להבהיר ולהגדיר באופן ברור את חלוקת העבודה בין שני המנגנונים. "
.
ניגוד עניינים- חקירה מול התערבות טיפולית
"תפקידה של פקידת הסעד הוא לבצע חקירה, לצייר תמונת מצב עובדתית של המערכת המשפחתית, ובעקבותיה להמליץ המלצות בנוגע למשמורת ולהסדרי הראיה. יחד עם זאת, האינטראקציה עם המשפחה נשוא התסקיר, והנסיבות המיוחדות שעומדות ברקע של המפגש, מזמנות לעיתים הזדמנות לביצוע התערבות טיפולית ברמה כזו או אחרת. זאת ועוד, פקידות הסעד בהכשרתן ועל פי הכרתן הן בראש וראשונה עובדות סוציאליות. חלק מפקידות הסעד אף ממלאות בחלק ממשרתן תפקידים אחרים, שבהם המרכיב הטיפולי דומיננטי יותר. כך קורה, שבאותה פגישה יש אלמנטים טיפוליים ואלמנטים של גישור לצד האלמנטים החקירתיים.
אנו ממליצים שפקידות הסעד המתבקשות להגיש תסקיר לבית המשפט יתמקדו באיסוף מידע, בהערכתו ובגיבוש המלצות ולא יפעלו כמטפלות. על פקידות הסעד להדגיש בפני הלקוחות, ובמידת הצורך לחזור ולשנן זאת בפניהם, כי בשונה מהמצב הרגיל ביחסי לקוחות ועובדות סוציאליות, הכנת תסקיר על פי צו של בית המשפט משנה באופן מהותי את תפקידה של פקידת הסעד, ובראש וראשונה מסייגת את חובות הנאמנות והסודיות שחלות עליה בדרך כלל.
חשיבותן של הבהרות מעין אלו עולה לאין שיעור, שעה שההורים שבמוקד התסקיר או אחד מהם הכיר את פקידת הסעד בעבר, שעה שהיא שימשה כעובדת סוציאלית וטיפלה בו ובמשפחתו. זאת בכפוף להמלצה שלהלן לפיה יש להימנע ככל האפשר מסיטואציות מעין אלו."
.

קישורים: