תגובת עמותת מגן לזכויות אנוש לגבי האבחון הפסיכיאטרי החדש סלפיטיס 18.12.17

תגובת עמותת מגן לזכויות אנוש לגבי האבחון הפסיכיאטרי החדש סלפיטיס 18.12.17

לכבוד אלי ליאון היקר

לפסיכיאטריה יש עבר מפוקפק באבחון של "מחלות" נפש לא לחינם יצאו ארגונים שונים ומומחים נגד האבחונים הללו.

"פרופסור לפסיכיאטריה תומאס זאס המנוח אמר: אין כל בדיקת דם או בדיקה ביולוגית אחרת שיכולות לאשר נוכחות או היעדר של מחלת נפש, כפי שיש עבור רוב המחלות הגופניות.

אם תפותח בדיקה כזו, אז המצב יפסיק להיות מחלת נפש ויסווג, במקום זאת, כסימפטום של מחלה גופנית."

הפסיכיאטריה שמה תווית כמו סלפיטיס, על בני אדם שהתנהגותם שונה לכן היא נכנסת להגדרות פסיכיאטריות על מנת למכור סמים פסיכיאטרים קשים הגורמים לתופעות לוואי קשות ומשנות תודעה.

אם ישו, משה רבינו או איינשטיין היו מתהלכים בינינו, קרוב לוודאי שפסיכיאטר היה שם תוויות ומסמם את הגאונים האלה.

גאונים ואמנים נראים לפעמים תימהונים אך אילו הן התנהגויות שהם חלק מהאישיות שלהם ויש להתייחס להן בסובלנות וסבלנות.

אנו בטוחים שכבר ה"תרופות" לטיפול בסלפיטיס כבר מצויות במגרה, חברות התרופות מחכות למועד המתאים להם לפרסם ברבים את "פתרון הקסם החדש" שיוביל רבים להרס של רבים וטובים.

תגובת עמותת מגן זכויות אנוש לסלפיטיס

מומחים: המדריך החדש לפסיכיאטריה – DSM – חסר תוחלת וחסר כל תוקף מדעי

המאמר מומחים: המדריך החדש לפסיכיאטריה חסר כל תוקף מדעי  , הארץ , מאי 2013
המהדורה החדשה של המדריך, DSM 5 מעוררת תהיות רבות וזוכה להרמות גבה ולפקפוק הן מצד קבוצות של מטופלים והן מבכירים בעולם הפסיכיאטריה

ניו יורק טיימס , 09.05.2013

שבועות ספורים בלבד לפני פרסום המהדורה החדשה של ה־DSM, המכונה התנ”ך של ההפרעות הנפשיות, אומרים מומחים לפסיכיאטריה מהממשל האמריקאי כי הספר “אינו תקף מדעית”.

הד”ר תומס ר’ אינסל, מנהל המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה”ב, התייחס לספר האבחנות הפסיכיאטריות בראיון שקיים בתחילת השבוע. “ה-DSM (The Diagnostic Statistical Manual of Mental Disorders) הוא אמנם הספר טוב ביותר הקיים כיום לטיפול קליני בפציינטים ואין להשליך אותו לפח”, אמר הד”ר אינסל אך הוסיף כי “אין הוא משקף את המורכבות של הפרעות רבות, והצורה שבה הוא מקטלג מחלות נפש לא צריכה להדריך חוקרים שמבצעים מחקרים”.

לדברי אינסל, “כל עוד קהילת המחקר מתייחסת אל DSM כאל תנ”ך, אין סיכוי שנשיג התקדמות כלשהי”. הוא הוסיף כי “אנשים חושבים שהכל צריך להתאים לקריטריונים שמפורטים ב-DSM, אבל אתם יודעים מה? הביולוגיה מעולם לא קראה את הספר הזה”.

אינסל אמר עוד כי לדעתו יש לעצב מחדש את המחקר הפסיכיאטרי כך שיתמקד בביולוגיה ובגנטיקה, כדי שמדענים יוכלו לאבחן הפרעות על ידי הגורמים הללו, ולא לפי סימפטומים חיצוניים.

המהדורה החדשה של המדריך, הנקראת DSM 5 מעוררת תהיות רבות וזוכה להרמות גבה ולפקפוק הן מצד קבוצות של מטופלים והן מבכירים בעולם הפסיכיאטריה, עוד בטרם יצאה לאור. מומחים בתחום מתנגדים לא רק לקביעת האבחנות עצמן, אלא לבסיס המדעי של הספר. לדברי המומחים, המחקר הביולוגי הבסיסי על הפרעות נפשיות ודרכי הטיפול בהן נמצא במבוי סתום, בגלל מורכבותו של המוח.

עשרות שנות מחקר על המוח ומערכת העצבים, עדיין לא גילו תשובות לשאלות רבות. בעיות גנטיות שגורמות להגדלת הסיכוי לחלות בסכיזופרניה אצל אדם אחד, עלולות לגרום לתסמינים הדומים לאוטיזם אצל אחר, או למשל להופעת הפרעה דו-קוטבית.

הפסיכיאטרים, רושמים למטופליהם על פי רוב תרופות נוגדות דיכאון, או תרופות נגד פסיכוזה, אלא שאלה לא תרמו דבר לפענוח הסיבה שגורמת להפרעות הנפשיות, וליצרניות התרופות אין כל מטרה לפתח תרופות פסיכיאטריות חדשות.

הד”ר אינסל הוא חלק מקבוצת מדענים, שהולכת וגדלה, הסבורים כי התחום זקוק לשינוי בדפוס החשיבה, ולמציאת אופן התבוננות חדש לגמרי כדי להבין את תחום ההפרעות הנפשיות.

הד”ר דיוויד קופפר, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת פיטסבורג, ששימש כראש צוות המשימה וערך את השינויים ב-DSM, התייחס לסוגיה ואמר כי המדריך החדש התמודד כמיטב יכולתו עם הראיות המדעיות הקיימות כיום.

“במשך השנים שבהן עבדנו על המדריך החדש ניצבנו מול בעיה”, אומר קופפר. “העוסקים בחקר המוח ובמחקרים בתחום הביולוגיה נכשלו במתן קריטריונים לאבחון הפרעות נפשיות. רמת הדיוק והרגישות של הקריטריונים הקיימים לא הספיקה לנו כדי להכניס אותם למדריך”.

הד”ר סטיבן היימן, פסיכיאטר ורופא עצבים במכון ברוד, שהיה בעבר מנהל המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה”ב, אומר כי “יוצרי המדריך בשנות ה-60 ושנות ה-70 היו גיבורים באותה תקופה”. לדבריו, “הם יצרו דגם, שבו מיוצגות כל המחלות הפסיכיאטריות שמנותקות מההגדרה ‘אדם נורמלי’. אבל הם טעו באופן מוחלט, טעו באופן שהם אפילו יכלו להעלות על דעתם”, הוסיף ד”ר היימן. “למעשה, הם יצרו חלום בלהות מדעי. לפי המדריך שלהם, אנשים רבים שסבלו מהפרעה אחת כלשהי, קיבלו חמש אבחנות שונות, אבל אין לחולים חמש הפרעות שונות, יש להם רק אחת”. הד”ר מייקל פירסט, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת קולומביה, שהגיה את הגרסה האחרונה של המהדורה החדשה של ה-DSM, אמר כי יעברו שנים עד שיראה אור מדריך אבחון מסוג אחר, מבוסס על מדעי המוח וביולוגיה. “חולים תמיד יכנסו למשרדו של הרופא סובלים מסימפטומים כלשהם” אמר. לדעת הד”ר פירסט, לפחות בעשור הקרוב פסיכיאטרים ימשיכו להשתמש ב-DSM כדי לאבחן מטופלים.

קישורים:

  • אישור פסיכיאטרי כעלה תאנה לעושק קשישה – הפסיכיאטר איתן חבר

    פסיכיאטר איתן חבר - אישור פסיכיאטרי עלה תאנהדצמבר 20011 – מדובר באבחון לקשישה בת 90 שביצע הפסיכיאטר איתן חבר שאליו הופנתה ע"י מנהל חברת הלוואות בשוק האפור "מיסטר מאני". הפסיכיאטר חבר נשכר למתן אישור פסיכיאטרי לכשירות האשה לצורך שיעבוד דירתה להלוואה על סך 450,000 שקלים לבנה.
    הפסיכיאטר איתן חבר הוציא חוות דעת כי האישה כשירה להתקשר בהסכם. בעבודתו של ד"ר חבר נמצאו מספר כשלים: אבחון לקוי, חוסר הבנה של ההסכם המדובר, אישור פסיכיאטרי סתום ושטחי שבו לא צוין באיזה הסכם מדובר, להגנתו טען כי חשב שמדובר בהסכם לשיפוץ השירותים, ועוד.

  • הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות…

סודיות רפואית ע"פ פסיכיאטר אילן רבינוביץ' ופרופ. אבינועם רכס

חדשות 2 – מרץ 2012 – יו"ר ועדת אתיקה רפואית אבינועם רכס והפסיכיאטר אילן רבינוביץ' מתארים פרטים רפואיים לתפיסתם על מטופל של הפסיכיאטר רבינוביץ'.
.

.
רבינוביץ' חשף בפני התקשורת פרטים רפואיים לתפיסתו אודות מצבו הרפואי של סער שיינפיין בבית האח הגדול:
"אני חשבתי שאם אני אוציא אותו מהבית, הפגיעה הנרקיסיסטית שלו תהיה אנושה והוא לא יוכל לשאת אותה עד כדי סכנה של אובדנות. בדיעבד אני לא מצטער על זה, והראיה היא שהוא לא מסוגל להתמודד עם העובדה שהוא זכה במקום שני. תארו לכם מה היה קורה אם הייתי צריך להוציא אותו מהבית דרך דלת צדדית, בהיחבא. אם הוא היה יוצא בדלת האחורית, כאילו כלוזר, הפגיעה הנרקיסיסטית הייתה אנושה"

פרופ. אבינועם רכם אמר ו/או רמז פרטים רפואיים לתפיסתו אודות סער ברוח דומה.

כאמור חוק זכויות החולה סעיף 19.א אוסר מסירת מידע כלשהו על ידי המטפל או עובד מוסד רפואי: "שמירת סודיות רפואית – מטפל או עובד מוסד רפואי, ישמרו בסוד כל מידע הנוגע למטופל, שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם".

קישורים:

אל תתנו לפסיכיאטרים לתייג אתכם

הפסיכיאטריה וחברות התרופות מחפשים פרנסה קלה על גביהם של ילדים, קשישים ומוחלשים אחרים,

אל תתנו להם לתייג אתכם

.


.
קישורים:

פסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ' למאזין בגל"צ: שים לבתך כדור פסיכיאטרי בכוס ללא ידיעתה

פסיכיאטר אילן רבינוביץ' , איור: יעל בר
פסיכיאטר אילן רבינוביץ' – איור: יעל בר

הכתבה פסיכיאטר למאזין בגל"צ: שים לבתך כדור בכוס , ד"ר איתי גל , נובמבר 2010

הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ, המגיש את התוכנית "שעת נפש" עם חנוך דאום בגל"צ, הציע ביום חמישי האחרון למאזין לפורר תרופה פסיכיאטרית לכוס המשקה של בתו – ללא ידיעתה. הסיבה: "אחרת תאבדו את הילדה". פסיכיאטר בכיר: "אסור לתת יד לסוג ייעוץ שכזה". רבינוביץ: "מדובר במקרה חריג"

טיפול פסיכיאטרי ללא ידיעת המטופל: בשיטה זו הציע הפסיכיאטר הנודע ד"ר אילן רבינוביץ לאב לטפל בבתו, במסגרת התוכנית "שעת נפש" אותה הוא מגיש בגל"צ יחד עם העיתונאי חנוך דאום. בתוכנית ששודרה ביום חמישי האחרון, המליץ רבינוביץ לאביה של מאזינה הנמצאת במצוקה לשים בכוס המשקה שלה כדורים פסיכיאטרים – ללא ידיעתה.

"אחרת אתם תאבדו את הילדה"

ד"ר אילן רבינוביץ הוא מומחה לפסיכיאטריה, המתראיין בתוכניות רבות ברדיו ובטלוויזיה. רבינוביץ גם משמש הפסיכיאטר של התוכנית "האח הגדול" של קשת, ומגיש את התוכנית "שעת נפש" בה הוא מייעץ למאזינים בגלי צה"ל.

המקרה אירע כשמאזין התקשר וסיפר כי בתו מצויה במצוקה נפשית וממאנת להגיע לטיפול פסיכיאטרי. ד"ר רבינוביץ איבחן את מצבה הנפשי של בתו דרך הטלפון, והמליץ לאביה לפורר כדורים פסיכיאטרים לתוך כוס המשקה של בתו ללא ידיעתה. רבינוביץ אומר לאב: "מה שאני מציע לך… ממה שאתה מתאר ומהניסיון הקליני הרב שלי, לא נראה לי שיש סיכוי שתצליח להביא אותה לטיפול או שתהיה לה תובנה שהיא חולה וסובלת". רבינוביץ מציע שההורים יקבעו תור אצל פסיכיאטר שייתן להם אבחנה, כנראה של "הפרעה אכילה או גלישה פסיכוטית", יוצע להם טיפול על-ידי הפסיכיאטר, ואז "אתם תתנו לה בלי ידיעתה במשקה או באוכל. אין לנו כאן ברירה, כי אחרת אתם תאבדו את הילדה".

דאום שואל את רבינוביץ אם מהלך כזה הוא חוקי, ורבינוביץ משיב: "אני כאן אומר… אני מדבר אליו גם כרופא וגם כאבא. כאן זה מצב מסכן חיים".
.


.
"אחת הזכויות הבסיסיות שלנו – גופנו"

יש לציין כי על פי חוק, חל איסור לכפות על אדם טיפול אם אינו ברמת מסוכנות גבוהה ואם אינו מהווה סכנה לסביבה. החוק גם קובע כי טיפול בכפיה ייעשה אך ורק באישור של ועדה רפואית או בהחלטת הפסיכיאטר המחוזי. טיפול שכזה נעשה לרוב רק באישפוז.

"בשום מקרה אב או כל דמות אחרת לא יכול לתת טיפול כפוי", אומר ל-ynet פסיכיאטר בכיר, "מדאיג מאוד בעיניי שפסיכיאטר ממליץ דרך הרדיו לתת לחולה טיפול כשהחולה אינו מוכן לכך. לכל אדם יש זכויות, ואחת הזכויות הבסיסיות שלנו היא על גופנו. אם לא הוכח שהאדם נמצא בסכנת חיים משמעותית או מסוכן לסביבתו, אסור לכפות עליו טיפול, בטח לא באופן חסר אחריות בלי לבדוק, בתוכנית רדיו דרך הטלפון".

"המלצות כאלה פוגעות בתחום הרפואה בכלל ובפסיכיאטריה בכלל", מוסיף הפסיכיאטר, "המלצות כאלה לטיפול בכפיה, למאזין, דרך הרדיו, מנציחות את הסטיגמה שהפסיכיאטריה הוא מקצוע כוחני, ואסור לתת יד לסוג ייעוץ שכזה".

– ד"ר אילן רבינוביץ, האם ההמלצה שלך נשמעת לך חוקית ומוסרית?

רבינוביץ: "אמרתי לאבא שיכול להיות שהפסיכיאטר ימליץ להם לתת לבתו טיפול בלי שיתוף פעולה שלה, על מנת שיוכל לאפשר לה להגיע לריפוי. לא כל מה ששמעתם ברדיו זה מה שקיבלתי מאותו אבא, והדברים שהוא הציג לנו הם מאוד דרמטיים לגבי הילדה. היה נשמע שכלו שם כל הקיצים. לא רצינו בתוכנית לפתוח את כל התמונה על פניה. מה שאמרתי – כנראה שהיתה סיבה לכך".

– אם כך, האם אתה עומד בהמלצתך לתת תרופה פסכיאטרית במשקה ללא ידיעת המטופל?

ד"ר רבינוביץ: "זה מקרה מאוד יוצא דופן ולא דבר של מה בכך. אני שומר חוק ואנחנו נותנים טיפול לאנשים רק בהסכמתם ורק בידיעתם ורק בשיתוף פעולה מלא איתם. כאן מדובר במקרה יוצא דופן מאוד חריג, לא בדקתי את הילדה וזה מה שהמלצתי לאבא".

חנוך דאום, המנחה השותף של התוכנית, מגבה באופן מלא את חברו להנחיה: " ד"ר רבינוביץ' מעז במקומות בהם אחרים חוששים. אחד המקומות הללו הוא בדיוק המקרה המסובך והטראגי עליו אנו מדברים, מקרה שיש כמותו הרבה מאוד: הורים המדווחים על כל כך שבנם או ביתם נמצא בסכנת חיים אך לא מוכן לקבל טיפול. מדובר במקרים קשים שרק מי שחווה אותם, הורה שבנו נמצא בסכנת חיים, מבין עד כמה הם קשים, טראגיים ומפחידים. ד"ר רבינוביץ מעז במקרים אלה, ואחרי שהוא אכן משוכנע כי מדובר בהצלחת חיים, להמליץ על תחילת טיפול שלא מדעת. יש מי שיבקרו את ההחלטה הזו. אני מכבד את המבקרים, אך בעיניי מדובר באומץ לב מקצועי ותעוזה רבה, שמאפיינים את ד"ר רבינוביץ. אני מבקש ממי שחש כי הוא מתנגד לכך, לשים עצמו במקום של ההורים שלא יודעים את נפשם ולחשוב על המקרה דרך העיניים שלהם".

קישורים:

הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות – שיטת האבחון – ד"ר בועז רפפורט

השלב הבא הוא לחנוק את הילד - בועז רפפורטיוני 2010 – בכתבה "השלב הבא הוא לחנוק את הילד" – עיתון "פוסט"- ד"ר בועז רפפורט, מומחה להתפתחות הילד הילד, הגיש תלונה נגד "סופר נני", שלטענתו לא עושה אבחון מקצועי של רופא ומשדרת להורים מסרים אלימים. תגובת קשת: "מיכל דליות היא אשת מקצוע מהשורה הראשונה".

ד"ר בועז רפפורט ו"סופר נני" משקפים שתי גישות טיפול לסובלים מבעיות התנהגותיות, ו/או רגשיות, ו/או הפרעות פסיכיאטריות.

הגישה של ד"ר רפפורט היא גישת ה"טיפול התרופתי" (לעתים גם יפנה לפסיכולוג, אולם יש לזכור כי בבתי ספר לרפואה לא מלמדים פסיכולוגיה), הגישה השניה היא שיטת התרפיה לרבות שיטת אדלר בה נוקטת "סופר נני".

שיטת התרפיה עלולה אכן להיות מסוכנת במידה ומדובר בענישה אלימה כדוגמת פרשת החשד בשי אברהמוב – כת האיתקה, אולם שיטת הטיפול התרופתי אינה מועילה ומסבה רק נזק.

שיטת ה"טיפול התרופתי" היא למעשה טיפול פסיכיאטרי לכל דבר מורכב משלשה שלבים עיקריים: אבחון, תיוג וטיפול.
האבחון אינו בדיקה אובייקטיבית כגון ספירת דם, צילום MRI לזיהוי בעיה במוח, או בדיקה בקטריילית. זוהי בדיקה סובייקטיבית לחלוטין של מאבחן (פסיכיאטר), והרי ידוע שאבחונים של פסיכיאטרים שונים מהקצה לקצה, תלוי במזמין הבדיקה, ובנסיבות חיצוניות. לדוגמא במשפט פלילי אנו עשויים לראות אבחונים שונים לחלוטין של פסיכיאטר מטעם הסנגוריה לעומת זה מטעם התביעה.
אבחונים אלו הם אסון מבחינת המטופל. בפרשת אלימות ואונס במעון מקים מדובר על יתומי משרד הרווחה, אחים, ילדים נורמליים אשר אובחנו כמפגרים ונשלחו למעון מקי"ם למפגרים שם עברו התעללות, פיסית ונפשית, אונס ואלימות במשך שנים. לטענת משרד הרווחה באותה עת ילדים אלו נחשבו למפגרים. האבחון מסיט את תשומת הלב מהיעד המרכזי והוא לעזור לילד ולמעשה יוצר תוצאה הפוכה הילד מתויג: מפגר, הפרעת קשב ריכוז, או סכיזופרן. תיוג זה ילווה הילד כל חייו. וישפיע על ההתייחסות אליו תמיד לרעה, הוא יהיה מבודד וידרדר במהירות במדרון תלול.
האבחון הפסיכיאטרי שנמשך לרוב מספר דקות הופך את האדם לבהמה, אין לו יותר שיקול דעת המשפיע על התנהגותו, הוא מושפע מההפרעות שלו, הן שולטות בו ולא שכלו.
האבחון ואחריו התיוג גורמים לבידוד חברתי וגם טיפולי. בפרשת ילד בן 8 יתום משרד הרווחה שנלקח מהוריו ותויג סכיזופרן, ונמצא שנה במוסד פסיכיאטרי שלא לצורך משום שאף מסגרת לא רוצה לקבל אותו כתב שופט הנוער צבי שרצקי: "מדובר בשערורייה שאין כמוה. הקטין מאושפז במרכז לבריאות הנפש ללא צורך רפואי ובניגוד להוראות הדין‭…‬ מבחינת הדין אין ספק שלא הייתי מאריך את הצו לא היום ולא בפעמים קודמות. אולם כפי שצוין בפרוטוקול מדובר בילד שאין לו מושיע בעולם. בכל יום שבו הוא שוהה בבית-החולים שלא לצורך נגרם לו עוול בל ישוער".

מאבחנים אלו מנפיקים "תעודות רופא" ויכולים לנסח את המסמך בדרכים שונות ומשונות ולהרוס חיים של מטופל ברגע, ע"י אשפוז פסיכיאטרי כפוי, טיפול כפוי ע"י פקידי סעד לחוק הנוער ועוד.

דוגמא נוספת היא אבחון אישה כבת 60 שאובחנה בעבר כסובלת מדמנטיה. הפסיכיאטר איתן חבר כתב על האישה דברים נוראים וקשים "חסרת תובנה" , "שיפוט לקוי" , "צועקת". הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר רשם לאישה סם אנטי פסיכוטי מסוג ריספרדל, האסור לשימוש ע"פ ה- FDA לחולי דמנטיה. הפסיכיאטר איתן חבר ציין ב"בדיקה" כי "לא ניתן היה לבצע בדיקה פורמלית" כלומר לא בדק את האישה. בעקבות האבחון של איתן חבר כבודה של האישה נרמס. מדובר באישה כבת 60 טובה ותמימה אשר לא פגעה באיש. מלבד מילים וסמים פסיכיאטריים מרעילים לא עשה איתן חבר שום תועלת.

השאלה הנשאלת האם למרות הסכנות והנזקים שבאבחון, יש ישועה בסוף הדרך? התשובה שלילית. אין תועלת בטיפול הפסיכיאטרי, זוהי הקלה זמנית בלבד אך אין ריפוי כלל. הטיפול הפסיכיאטרי התרופתי רווי בתופעות לוואי קשות, הוא ממכר, ומסיט את תשומת הלב מפתרון הבעיה. בסמים הפסיכיאטריים: אנטי פסיכוטיים, נוגדי חרדה, נוגדי דיכאון, או קשב ריכוז – ADHD, אין שום ריפוי או תובנה מסוימת או חוכמה. אלו הם חומרים כימיים מדכאים את החשיבה, הרגשות, ומסבים נזקים קשים לאורך שנים.

אין פלא מדוע אנשים מתרחקים ממטפלים ומאבחנים פסיכיאטריים ומעדיפים שיטות טיפול בתרפיה. בעוד הסמים הפסיכיאטריים עוזרים חלקית בטווח קצר רק כל עוד נוטלים אותם, לרכישת התובנות רגשית ומיומנויות להתמודדות במהלך התרפיה, עשויה להיות השפעה מתמשכת יותר.
בנוסף לתרפיה, ישנם טיפולים יעילים אחרים: מדיטציה, טכניקות הרפיה ממתחים, ספורט, קבוצות תמיכה, וצעדים לסיוע עצמי. הטיפולים האלה דורשים יותר זמן ומאמץ בתחילה, היתרון שלהם על סמים פסיכיאטריים היא שהם מגבירים את מצב הרוח ללא תופעות לוואי.
הרופאים הפסיכיאטרים והנוירולוגים בימינו לא לומדים תרפיה בבתי ספר לרפואה. הם לומדים לאבחן לתייג ולתת תרופות, וזה מה שהם מסוגלים להציע ולא מעבר לכך.

קישורים: