"סיבות טכניות"

אוגוסט 2019 – תיק פרשת הבלוגרים החל במעצרם ב- 27.02.2017 בחשד להעלבת עובדי ציבור. הבלוגרים היו עצורים מעל שנה כשמעצרה של נאשמת 1 לורי שם טוב נמשך כשנתיים וחודשיים.
כיצד עצור אדם במשך שנתיים וחודשיים על העלבת עובדי ציבור במרשתת בעוד שמשטרת ישראל כלל לא מטפלת בהעלבה במרשתת?

מתברר כי מערכת המשפט פרימיטיבית, מסורבלת ובירוקרטית אשר בנקל ניתן להרוס חייו של כל אזרח במדינת ישראל.

להלן מספר דוגמאות להחלטות שיפוטיות של שופט מעצרים שגרמו למעצרם של הבלוגרים למשך חודשים ארוכים עקב סיבות "טכניות".
כל ההחלטות הנן של שופט המעצרים אברהם הימן בתיק מ"ת 14280-04-17 אולם תופעת הרס חיי אזרחים מסיבות טכניות נמצאות תחת כל עץ רענן במערכת המשפט:

א. החלטה מיום 15.08.2019 – הליך טיפול בהקלת מעצרה של טוב או כל בקשה אחרת מוקפא עד לבירור מי הקליט דיון (בדלתיים פתוחות) ללא אישור השופט.
ב. החלטה מיום 20.05.2019 – ללא התייחסות בא כוחה (מהסנגוריה) של לורי שם טוב השופט לא יתייחס לבקשותיה.
ג. החלטה מיום 18.04.2019 – השופט בחופשת שבתון בת חודשיים לכן אינו דן ואף שופט אחר לא ידון בשחרורה ממעצר של לורי שם טוב עד שיחזור מהחופשה.
ד. החלטה מיום 04.02.2019 – לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים אינה רשאית להגיש בקשות לשחרורה ללא אישור בא כוחה מהסנגוריה הכפוף לצוות הפנימי של הסנגוריה והמקבל הוראות מהצוות הפנימי שלא להגיש בקשות לשחרורה של שם טוב.
ה. החלטה מיום 26.05.2017 – הפרקליטות טרם הגישה חומרי חקירה למרות שהנאשמים עצורים מעל שלשה חודשים. הנאשמים ישארו במעצר הממושך ללא יכולת להגן על עצמם.
ועוד…. ועוד..

מצורפות דוגמאות החלטות שופט מעצרים אברהם הימן, תיק מ"ת 14280-04-17.

בקשות לא יטופלוהחלטת השופט הימן 20.05 - 2ת1ת3ת4ת5ת6ת7

מודעות פרסומת

יחיא קוריש ז"ל

פרשת העלמות ילדי תימן, המזרח והבלקן. תביעה נגד המדינה על מניעת משפחה להתייחד עם יחיא ז"ל, בן ה- 8 חודשים שנלקח "לטובתו" מהוריו על ידי המדינה ונפטר בהיותו בחסות המדינה ומאז המדינה מונעת מהמשפחה להתייחד עם קברו של יחיא ז"ל.
המדינה ביקשה לדחות התביעה על הסף מחמת התיישנות, שיהוי, היעדר עילה וביחס לנתבעת 2 גם טענות היעדר יריבות ושימוש לרעה בהליכי משפט.
השופט אמיר לוקשינסקי-גל דחה בקשת המדינה.

לצפייה / הורדה החלטת כב' השופט אמיר לוקשינסקי-גל מיום 03.06.2019 , ת"א 32902-09-17 קוריש נ' מדינת ישראל ואח'.

התובעים הינם אחיו של ה"ה יחיא קוריש ז"ל (להלן: "יחיא"). לפי כתב התביעה, בשלהי שנת 4 1949 עלו הוריהם של התובעים ארצה מתימן, ביחד עם בתם התובעת 2, ובנם, יחיא, שהיה אז פעוט 5 כבן שמונה חודשים.
מספר ימים לאחר הגעת המשפחה למחנה העולים, הגיעו שתי אחיות שביקשו לקחת את יחיא לבית 8 התינוקות במטרה לאפשר לו לגדול בתנאים נוחים יותר. כאשר האם הגיעה למחרת לבקר את יחיא, הוא לא נמצא במקום. לאם נמסר כי יחיא נמצא במחנה בעין שמר, אולם חרף חיפושים קדחתניים 10 שם לא הצליחו ההורים לאתרו.
בשנת 2001 פורסמו מסקנות ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט בדימ' יעקב קדמי. בהתאם למסקנות הוועדה, יחיא נפטר ביום 14.10.49 בהיותו כבן 8 חודשים בבית החולים לילדים בית ליד, שהיה בשעתו באחריותה ובניהולה של המדינה, והובא לקבורה בבית העלמין בנתניה המנוהל על ידי הנתבעת 2 (להלן: "חברת קדישא") ללא ציון חלקת קבר. כן נכתב, כי על אף ששמו הפרטי של התינוק נרשם כ"זכריה גויש" אין בכך להטיל ספק בזיהויו, מאחר שהשמות "יחיא" ו"זכריה" מקבילים, וכן נמצא מסמך שבו שובש שם המשפחה של האב ונרשם "גויש" במקום "קוריש".

לטענת התובעים בכתב התביעה, לאחר הסרת החיסיון מחומרי החקירה של ועדת קדמי בחודש 1 נובמבר 2016 , הובהר בייתר שאת מחדלן של הנתבעות, ונראה כי המדינה העבירה את יחיא ז"ל לבית העלמין המנוהל על ידי חברת קדישא על דעת עצמה, ללא עדכון הוריו, מבלי למסור את מקום קבורתו המדויק ומבלי לוודא כי מיקום הקבורה מתועד כנדרש על ידי חברת קדישא. חברת קדישא לא תיעדה כנדרש את מקום הקבורה. כן נטען בכתב התביעה, כי בהתנהלותן וברשלנותן של הנתבעות – הכוללות גם חוסר יכולת של הנתבעות להצביע על מקום קבורתו המדויק של המנוח – הן מנעו ועודן מונעות מהתובעים עד היום את הזכות הבסיסית להתייחד עם אחיהם המנוח, ובכך הן גורמות לתובעים עגמת נפש עצומה.

מצורפת החלטת כב' השופט אמיר לוקשינסקי-גל מיום 03.06.2019 , ת"א 32902-09-17 קוריש נ' מדינת ישראל ואח'.
להורדת / צפייה בהחלטת השופט בפורמט pdf הקלק כאן.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014

שירות המבחן

בעת חיפוש פסיקה באתר בית משפט עליון, נתקלה לורי שם טוב נאשמת בפרשת הבלוגרים בהחלטה של השופט אלכס שטיין מיום 11/8/19 בש"פ 2847/19, בעניין בקשה שהגיש שירות המבחן ל"ביטול צו פיקוח מעצר". ההחלטה מופיעה כ"פלוני נ' מדינת ישראל", ורק כשנכנסים לתוך ההחלטה, שמה של שם טוב מופיע, כך ששם טוב באקראי, ראתה את ההחלטה.
מתברר שקצינת המבחן הגישה בקשה ל"ביטול צו פיקוח מעצר" מבלי לשלוח הבקשה לשם טוב. השופט שטיין קבע החלטה כי על שם טוב להתייחס לבקשה שכלל לא הגיעה לידיה.
זאת ועוד, חוק יסוד השפיטה קובע כי בית המשפט העליון ידון בערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי המשפט המחוזיים, לפיכך לא ברור מדוע שלחה קצינת מבחן הבקשה לבית המשפט העליון המטפל בערעורים בלבד, ולא לבית המשפט המחוזי על פי חוק.

מצורפת החלטת השופט שטיין בש"פ 2847-19 מה- 11.08.2019 – בקשה מטעם שירות המבחן למבוגרים לביטול צו פיקוח מעצר.

Document-page-001

פרוטוקול שופט מעצר

אוגוסט 2019 – לשון החוק קובעת כי בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט.
בדיון בקשתה של לורי שם טוב להקלה בתנאי מעצרה שהתקיים ב- 01.08.2019 בפני שופט המעצרים אברהם הימן, התברר כי דברים מהותיים ששם טוב אמרה בדיון הושמטו מהפרוטוקול.

להלן מקצת הדברים שהושמטו מהפרוטוקול:
1. הושמט ששם טוב אמרה לשופט הימן: "יש כאן מסמך שהוא עם השמצות, הטרדות מיניות, שזה קשה פי מאה מכתב האישום, איומים ברצח, אחד המגיבים כתב שהוא אפילו קנה אקדח בשביל לחסל אותי, אדוני. דברים, הטרדות מיניות, אלה של בייסבול יתנו לי בראש, חלאת אדם".
2. הושמט ששם טוב אמרה לשופט הימן: "אני הגשתי תלונה במשטרה והתלונה נסגרה מחוסר עניין לציבור, איומים ברצח ואדוני ישמור".
3. הושמט שהשופט הימן ביקש לקבל את התלונה והנספחים לידיו. ושם טוב ציינה שהיא מבקשת שדברים אלו יכתבו בפרוטוקול, שכן הם יוגשו בערעור לעליון. נספח התלונה על נספחיו נמסר לידיו של השופט הימן , אולם לא סומן.
4. הושמט ששם טוב אמרה: "אני צריכה לשלוח מיילים לרשויות המדינה, ולביטוח לאומי, לכונס הנכסים הרשמי, אני פושטת רגל כידוע לאדוני אין לי דרך להתקשר. אין מי שישלח בשבילי דברים. אני לא מיוצגת כפי שאתה יודע, אין מי שיוכל להוציא לי חומרים מהאינטרנט. השתנו הנסיבות, אין לי עורך דין כך שאני צריכה להכין את ההגנה שלי בעצמי. זה תיק שמחייב אינטרנט".
5. הושמט ששם טוב אמרה: "בשביל שאוכל למצוא עבודה אני צריכה גישה לאינטרנט".
6. הושמט ששם טוב אמרה: "אני אחרי מעצר של שנתיים וחודשיים ושלושה ימים".

ועוד השמטות רבות…

מצורפת בקשה מספר 336 לתיקון פרוטוקול דיון בפני שופט המעצרים אברהם הימן , תיק מ"ת 14280-04-17 מיום 02.08.2019.

Document-page-002Document-page-003שער

פייק אימוץ

אוגוסט 2019 – מדוע השירות למען הילד מסתיר מידע מההורים וילדיהם שנמסרו לאימוץ גם לאחר הגיעם לגיל 18? הסיבה לכך היא שבישראל מקובל אימוץ סגור (שיטת אימוץ אדיפוס), כלומר מחיקת הזהות הקודמת של המאומץ ויצירת זהות חדשה עם המאמצים.
שיטת האימוץ הסגור כושלת, אולם רשויות הרווחה אינם מוחקים לעולם אף מתודולוגיה גם אם היא כושלת משום שמדובר באוכלוסיה חזקה הנהנת מסבלה של אוכלוסיה מוחלשת.

תיק אימוץ השירות למען הילד

"שיקרו לנו, טייחו אותנו, מסרו לנו פרטים לא נכונים על נסיבות הולדתנו והאימוץ שלנו, ונורא מכך, העלימו מכתבים ותמונות שההורים הביולוגיים השאירו לנו, מכתבים שמשוועים ליצירת קשר איתנו".

כך טוענים בנים ובנות מאומצים שבגרו והורים ביולוגיים על מה שמתרחש בין כותלי השירות למען הילד, שאחראי לפתיחת תיקי האימוץ. לטענתם, השירות עושה זאת באופן פטרוני וחסר נהלים מסודרים.

מתוך תחקיר חגית רון רבינוביץ' , 15.08.2019 , ישראל היום, מחדל תיקי האימוץ: "בהינף יד מחקו לי את ההיסטוריה".

תיק אימוץ - השירות למען הילד

פייק תיק אימוץ

ת2.PNGעדויות מטרידות של מאומצים ושל הוריהם הביולוגיים • במשך שנים אבדו בשירות למען הילד מכתבים ומתנות ששלחו ההורים לילדיהם • הסיפור המלא – ב"שישבת"
חגית רון רבינוביץ' , 15.08.2019 , ישראל היום.
מחדל תיקי האימוץ: "בהינף יד מחקו לי את ההיסטוריה"

לצפייה / הורדה תחקיר חגית רון רבינוביץ' – ישראל היום מה- 16.08.2019 הקלק כאן

"שיקרו לנו, טייחו אותנו, מסרו לנו פרטים לא נכונים על נסיבות הולדתנו והאימוץ שלנו, ונורא מכך, העלימו מכתבים ותמונות שההורים הביולוגיים השאירו לנו, מכתבים שמשוועים ליצירת קשר איתנו".
כך טוענים בנים ובנות מאומצים שבגרו והורים ביולוגיים על מה שמתרחש בין כותלי השירות למען הילד, שאחראי לפתיחת תיקי האימוץ. לטענתם, השירות עושה זאת באופן פטרוני וחסר נהלים מסודרים.

סיתוונית עצמון נמסרה לאימוץ מייד עם היוולדה, וכשמלאו לה 18 החליטה לפתוח את תיק האימוץ שלה. "ישבתי מול העובדת הסוציאלית בשירות למען הילד בחיפה", היא מספרת בדמעות, "והיא אמרה לי 'מעולם לא שאלו עלייך, מעולם לא השאירו לך כלום בתיק'. מרוב תסכול ואכזבה עזבתי את הארץ מייד אחרי שחרורי מצה"ל. 22 שנה אחרי שהוריי ואחיי הביולוגיים מצאו אותי בקנדה, שם אני גרה, התוודעתי לגודל השערורייה כשהבנתי שהשאירו לי עשרות מכתבים ותמונות במהלך השנים. זרקו את המכתבים שההורים שלי השאירו לי, ובהינף יד מחקו את ההיסטוריה שלי ורצחו לי את הנשמה. אני רק רוצה לשאול מי אחראי לטירוף הזה של העלמת המכתבים, ואיך הוא ישן בלילה? איך?"

מורן תמיר, אחותה הקטנה של סיתוונית, כועסת. "איבדנו שנים חשובות כל כך עם סיתוונית בגלל התנהלות רשלנית שהיא עילה לתביעה בבית משפט", היא אומרת, "היא לא היתה יורדת מהארץ אילו ידעה שמחכה לה כאן משפחה חמה ואוהבת".
בשבועות האחרונים הגיעו לידי "ישראל היום" עשרות עדויות של מאומצים ושל הורים ביולוגיים בנושא פתיחת תיקי אימוץ. מכולן עולה חשד למחדלים חמורים בהתנהלות של השירות למען הילד, הפועל במסגרת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. רבים מהמאומצים שפתחו את תיקי האימוץ שלהם, נתקלו בתיקים ריקים, אף שהוריהם הביולוגיים השאירו להם מכתבים, תמונות ופרטים ליצירת קשר, ליום שבו יבקשו להתחקות אחר עברם ואחר מוצאם. רק לאחר שפגשו את הוריהם ואת אחיהם, הם למדו על קיומם של המכתבים.
דינה מימון ילדה את בנה כשהיתה קטינה ונאלצה למסור אותו לאימוץ. כשבנה פתח את תיק האימוץ והם נפגשו, היא התפלאה לשמוע שהוא לא קיבל מהעובדות הסוציאליות מכתבים שהשאירה, מתנות, ואף תכשיטי זהב. "בבר מצווה שלו השארתי לו שרשרת לב חצוי מזהב", היא מספרת, "כשהיה בן 16 השארתי צמיד גורמט. הוא לא קיבל את הדברים האלה, וגם לא כמה וכמה מכתבים שהשארתי לו".
מהשירות למען הילד נמסר בתגובה: "יש מכתבים שמגיעים ללא זהות ולא ניתן לאתר למי הם מיועדים".
ממשרד העבודה והרווחה מסרו: "מדובר בתהליכי אימוץ שהחלו לפני כ־20 שנה לפחות. פרקטיקת העבודה עברה מאז שינויים משמעותיים, בארץ ובעולם".

ש1ש2מחדל תיקי האימוץ_page-0002מחדל תיקי האימוץ_page-0004מחדל תיקי האימוץ_page-0005מחדל תיקי האימוץ_page-0006מחדל תיקי האימוץ_page-0007מחדל תיקי האימוץ_page-0008