מי בת ים – 30,000 שקל חשבון מים לזוג קשישים ניצולי שואה

30 אלף שקל חשבון מים? מה ששמעתם , אביב לביא | 18/2/2011  , nrg

זוג ניצולי שואה מבת ים בני 93 ו-80, נדהמו כשקיבלו את חשבון המים החודשי: 30 אלף שקל! לא פחות. בבירור שנערך התגלתה נזילה תת קרקעית בחצר ביתם. כל התחנונים לתאגיד העירוני (מי בת ים) הניבו הנחה שהותירה אותם עדיין עם חוב העומד על לא פחות מ-12 אלף שקל

אויב חדש, מסוכן, קם לעם ישראל: תאגידי המים. מסע תקשורתי מתוזמר ופופוליסטי הצליח לשכנע את הציבור שתשעה קבין מתוך הצרות שמסב לו חשבון המים נולדו עם התאגידים. האמת היא שלתאגידים יש קשר שולי בלבד להתייקרות המים, אבל ממתי אנחנו נותנים לעובדות לבלבל אותנו.

מי בת ים - גזל קשישים וניצולי שואה
מי בת ים – גזל קשישים וניצולי שואה

כמו כל ספין שנשען על יסודות אמיתיים, גם האיבה לתאגידים מתודלקת על ידי מערך גבייה מסורבל ואטום. בספטמבר שעבר קיבלו הרצל ולילי, תושבי בת ים, חשבון מים על סך 30 אלף שקל. הרצל בן 93, לילי בת 80, שניהם ניצולי שואה שמתקיימים מקצבת ביטוח לאומי.

כשראו את הסכום על החשבון לא ידעו את מי להזעיק ראשון: את הרופא שיעזור להם להתאושש, או את נכדתם, אורית, שתנסה להבין מה לעזאזל קרה כאן.

בתאגיד מי בת ים הסבירו לאורית שחשבון כזה לרוב מעיד על נזילה בצנרת הביתית. אורית קראה לשרברב, שפתח את הצנרת מטר אחרי מטר, ולבסוף גילה נזילה סמויה, תת קרקעית, מתחת למרצפות שבחצר. למזלם הרע של הרצל ולילי, הנזילה התרחשה אחרי השעון – בתחום שנמצא באחריותם.

התחנונים להנהלת התאגיד הניבו תוצאה חלקית: בגלל גילם ומצבם הכלכלי של הקשישים, ובשל העובדה שמדובר בנזילה סמויה שלא יכלו לדעת על קיומה, גילחו להם מהחיוב את החלק של הביוב וחישבו אותו מחדש על פי המדרגה הנמוכה בתעריף. עדיין, נותרו 12 אלף שקל.

במי בת ים הסבירו לאורית שבכך מיצו את האפשרויות החוקיות להעניק להם הנחה. אם את רוצה עוד סיוע, אמרו לאורית, את צריכה לפנות אל הגוף שמפקח עלינו ושאחראי על החוק – רשות המים.

חוק זה חוק

גם ברשות המים מסכימים שמדובר במקרה מצער, אבל אומרים שיש חוק, ואם יש חוק – כולם שווים בפניו, גם הרצל ולילי. רק שהחוק לא נפל משמים. הוא נוסח ואושר על ידי אנשים שיושבים במועצת רשות המים ובכנסת ישראל, שלא השכילו להחדיר בו קצת יותר אנושיות. החוק מעמיס בצורה ברוטלית את האחריות על האזרח, אבל לא נותן לו את הכלים לשאת באחריות הזאת.

הרי לאדם הסביר קשה מאוד לדעת אם במעבה האדמה בחצרו הצנרת מנוקבת ומשפריצה מים יקרים לכל עבר. החוק לא מחייב את התאגיד לעדכן את הצרכן בזמן אמת שהצריכה שלו מתנפחת לממדים מפלצתיים, והוא מגלה את הקטסטרופה רק כשהחשבון מגיע; החוק גם לא מחייב את התאגיד להתקין מונים חכמים בבתי התושבים – כאלה שיאפשרו לנו לעקוב אחרי קצב הצריכה שלנו ויעודדו חיסכון;

ואם זה לא מספיק, החוק גם לא מאפשר לתאגיד שיקול דעת והחרגה של מקרים מיוחדים על בסיס הומניטרי. עצם הקמתם של התאגידים נגזרה מעיקרון נכון וחיוני למשק המים; חבל שהשכל הישר יצא להפסקה בדיוק כשמימשו את העיקרון.

30 אלף שקל חשבון מים? מה ששמעתם , אביב לביא | 18/2/2011  , nrg

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s