ממציא 'הפרעת הקשב' מתוודה: "הפרעת קשב הינה מחלה מומצאת"

ממציא 'הפרעת הקשב' מתוודה: "הפרעת קשב הינה מחלה מומצאת"

עמותת 'מגן לזכויות אנוש': היעדר הסכמה מדעת ראויה לטיפול בריטלין – עילה לתביעות עתידיות

השבועון הגרמני 'דר שפיגל' ציטט בכתבת השער שלו ב-2 בפברואר 2012 את הפסיכיאטר האמריקני ליאון אייזנברג, שהיה האב המדעי של הפרעת הקשב  ADHD. אייזנברג, שנולד ב-1922 למשפחה יהודית שהיגרה לארה"ב מרוסיה, אמר בראיון האחרון שלו, שבעה חודשים לפני מותו בגיל 87 :"הפרעת קשב הינה דוגמא מובהקת למחלה מומצאת".                          

ה"מחלה" של ליאון אייזנברג רדפה את המדריכים האבחוניים הפסיכיאטריים עוד משנת 1968, בתחילה בתור 'תגובת תנועתיות יתר של הילדות' וכעת בתור ADHD. ה-'דר שפיגל' דיווח כי השימוש בתרופות להפרעת קשב בגרמניה עלה בתוך 18 שנה משנת 1993 פי 51. בארה"ב כל ילד עשירי בגיל 10 כבר בולע תרופה להפרעת קשב על בסיס יומי ומגמת העלייה עדיין נמשכת.
אייזנברג נטל חלק בוועדה המייעצת למדריך האבחוני הפסיכיאטרי DSM V שיוצא לשוק בימים אלה ולמדריך האבחוני הבינלאומי ICD XII מטעם איגוד הפסיכיאטריה האמריקני בין השנים 2006 ו-2009. אחרי הכול, ליאון אייזנברג קיבל את פרס ה'רואן' עבור מחקר פסיכיאטרי של הילד והמתבגר. הוא היה מוביל דעה בפסיכיאטריה של הילד במשך יותר מארבעים שנה דרך עבודתו בניסויים תרופתיים, מחקר, הוראה, מעורבות במדיניות רווחה והתיאוריות שלו בנושא אוטיזם ורפואה חברתית.
לאייזנברג היו קשרים הדוקים עם חברות התרופות, והיה אחד מאותם חוקרים שאליהם התייחסו הפסיכולוגית ליסה קרוסגרוב וחבריה, כאשר חקרו את הקשרים הכספיים שבין כותבי המדריך האבחוני ה-DSM לחברות התרופות. הם מצאו לשם דוגמא כי ל-100% מכותבי הערכים בנושא "הפרעות מצב רוח" ו-"סכיזופרניה" ב DSM IV היו קשר אחד או יותר מסוג זה. הקשרים היו נפוצים יותר באותם תחומים שבהם תרופות היו הקו הטיפולי הראשון.
רבים בישראל כבר הבינו מזמן את מה שד"ר אייזנברג הודה בו רק לאחרונה. רבים גם מבינים שההמצאה של "הפרעת קשב" משרתת ומפרנסת גורמים רבים מדי, כגון מערכת החינוך, מכוני האבחון, הרופאים, הרוקחים וחברות התרופות המספקות להם את הפרנסה. היקף האבחון והטיפול התרופתי בהפרעת קשב בישראל נמצא כבר הרבה מעבר לאחוז הילדים שמלכתחילה הניחו ש'יסבלו' מן ה'הפרעה' (3%) והפך כבר מזמן לאמצעי כדי 'להשיג ציונים' במבחנים או כדי 'להפוך את חיי התלמיד לקלים יותר'.
עמותת 'מגן לזכויות אנוש' טוענת כי לאור ההכרה הגוברת בכך שמדובר כאן ב'מחלה' מומצאת, מערכת הבריאות בישראל צריכה להיות מודאגת מכך שאינה מחייבת את הרופאים לספק לציבור הסכמה מדעת ראויה בנוגע לשימוש בתרופות ממריצות כדוגמת הריטלין והקונצרטה והשפעותיהן ארוכות הטווח, ולא לוקחת אחריות על הגידול בצריכת הריטלין
בקרב ילדים שהוא מעבר לאחוזי השימוש שמאפיינים את שכיחותה המשוערת (אחוז הילדים המאובחנים בפועל בקשב וריכוז והשימוש בתרופות גבוהים פי כמה). לא די בכך שאין אזכור בעלון הריטלין או על אריזתו כי מדובר בסם מסוכן על פי פקודת הסמים המסוכנים, אנשי המקצוע אף אינם מחויבים להסביר להורים את ההשפעות ארוכות הטווח ואת מה שהועדה המייעצת הלאומית השוויצרית לאתיקה ביו-רפואית  (NEK)מ-22 בנובמבר 2011 כבר הבינה, וניסחה בחוות הדעת שלה תחת הכותרת 'שיפור אנושי באמצעות רכיבים תרופתיים' : "הצריכה של מרכיבים תרופתיים (הכוונה לריטלין וממריצים אחרים) משנה את התנהגות הילדים ללא השתתפות מצדם. זוהי התערבות בחופש של הילד ובזכויותיו האישיות, כיון שמרכיבים תרופתיים גורמים אצלו לשינויי התנהגות, אולם מונעים ממנו את ההזדמנות ללמוד כיצד להשיג את השינויים ההתנהגותיים הרצויים הללו בכוחות עצמו. כך נשללים מן הילד ההתנסות החיונית בפעולה עצמאית ונחושה, החופש האישי שלו והתפתחותו האישית".  
פוטנציאל הפגיעה בהתפתחותם התקינה של ילדי ישראל, היעדר הסכמה מדעת ראויה לצריכת תרופות מעוררות כדוגמת הריטלין והיעדר מדיניות לבלימת אבחון היתר וצריכת היתר של התרופות הללו לילדים עלולה לשמש עילה לתביעות משפטיות עתידיות רחבות היקף כנגד האחראים למחדלים הללו בכל הרבדים המעורבים.

יהודה קורן
דובר
 עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
טלפון עמותה: 5660699 03
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s