אל תתן להם לתייג אותך

 אוגוסט 2009 – שר החינוך גדעון סער מדווח כי חלה עליה דרמטית במספר הילדים שסווגו כבעלי צרכים מיוחדים: “כולם פתאום בעלי צרכים מיוחדים” צוטט השר.
.
זה לא שפרצה חלילה מגפה מסוכנת המתפשטת בקרב בני הנוער הלומדים בבתי ספר. מדובר בשינוי תרבותי, או ליתר דיוק שינוי מדיניות של משרד החינוך. בני האדם הם שונים מטבעם וטוב שכך. אילו היינו כולנו זהים, האנושות לא הייתה מתפתחת. לכל אחד המומחיות שלו.

משמעות השינוי במדיניות שמוביל משרד החינוך הנה תיוג של קרוב ל- 10% מהילדים ובני הנוער, כסובלים מהפרעת קשב ריכוז (ADHD). מדובר במעל למאתיים אלף ילדים המיועדים לצרוך סמים פסיכיאטריים לאורך כל ימי חייהם, רק מפני שמומחים לבריאות הנפש תייגו אותם ככאלה. ללא ספק תוספת הכנסות של מיליארדי דולרים לתעשיית התרופות לאורך שנים. חברות התרופות מובילות את השינוי התרבותי הזה מאחורי הקלעים. זוהי מערכת שיווק מניפולטיבית המנצלת את האינסטינקט הטבעי של ההורים להגן על ילדיהם על מנת לגרוף רווחים.
כל ילד שחי את החיים באופן מלא וחופשי יחווה מגוון רחב של רגשות אנושיים. הוא יחווה עצבות, שמחה, אדישות, אנרגיה, אופטימיות, פסימיות, פחד, תעוזה, אהבה, שנאה, חשדנות, אמון ורגשות אחרים. לחוות את הרגשות האלה, וללמוד להיות מונחה על ידיהם כראוי, הוא חלק חיוני של צמיחה והבשלה.
המאבחנים מזהים את הרגשות האלה, ובאופן מניפולטיבי מתפעלים או מתעלמים מההקשר ומפרשים את הרגשות כ"סימפטומים" של מחלת נפש.
.

שותפות לסמים חופשיים באמריקה – קריקטורה

שותפות לסמים חופשיים באמריקה - קריקטורה

בדיקה קלינית של ילד המאובחן כבעל הפרעת קשב ריכוז, לא תעלה שום בעיה כלשהי, הילד יעבור אותה כתקינה לחלוטין. לעומת זאת אבחון הפרעת קשב ריכוז, נעשית ע"י מומחה לבריאות הנפש על סמך חוות דעתו הסובייקטיבית. חוות דעת זאת מושפעת מהשינוי התרבותי שעוברת החברה שלנו. בעבר ילדים אלו יכלו להיות שובבים מידי, או מופנמים, היום הם מתויגים כסובלים מבעיה נפשית כלשהי, אשר אין לה מרפא, ולכן ידרשו לצרוך סמים פסיכיאטריים עד סוף ימיהם.
.
תופעות לוואי
לכאורה מדובר בשדרוג יכולות הקשב והריכוז של הילד כל עוד הסם נצרך. אולם הדברים אינם כה פשוטים, סמים פסיכיאטריים אלו הנם בעלי עשרות תופעות לוואי מסוכנות מאוד. לדוגמה, תופעות הלוואי של הריטלין הם:
פסיכוזה, מאניה ומצבים פסיכוטיים של אבדן שליטה, הזיות של חרקים מטיילים על המשתמש (במצב של ערנות), חוסר שקט, עצבנות, אי שקט מוטורי בלתי נשלט, בהלה וחרדה .. ועוד רבים.
.
חיי משפחה
התיוג פוגע בחיי המשפחה של המטופל. מחקר בריטי, "ילדים ונוער בריאות הנפש (2006)", קובע כי אחד מכל 10 ילדים מתחת לגיל 16 סובל מהפרעות. הנטייה לשייך את הצרות של ילדים עם בעיות פסיכולוגיות, יש לה השפעה משמעותית על דרך אינטראקציה עם בני נוער להורים שלהם.
.
אחריות והתמודדות עם בעיות
התוויות רפואיות על ילדים מתקבלות בהתלהבות על ידי כמה הורים לילדיהם. יש אומרים שהם חשים הקלה כאשר הם מגלים שהילד שלהם יש בעיה בבריאות הנפש, ולכן אינם אחראים להתנהגותם. האבחנה של ADHD מקל על הקושי בהתמודדות עם בעיות התנהגות.
.
נבואה שמגשימה את עצמה
לטיפול בילדים שנחשבו בעבר לנורמליים, יש תכונה של נבואה שמגשימה את עצמה. הרעיון שהם עומדים לעבור לבית ספר של חינוך מיוחד הוא חוויה טראומטית. רבים מהם מתחילים לפרש חרדות וחוסר ביטחון נורמליים דרך הביטוי של הפסיכולוגיה. התוצאה היא מספר הולך וגדל של ילדים שמבינים את חוויות החיים שלהם במונחים פתולוגיים, ולהיות מבולבלים עוד יותר.

בזבוז משאבים וזמן בהתעסקות יתר בחינוך המיוחד
האבחנה מסייעת גם לתביעת משאבים. מורים והורים נוהגים לסווג ילדים כבעלי קשיי למידה בבתי ספר. זוהי אחת הדרכים היעילות ביותר להורים לעזור לילדים שלהם לדרוש יחס מיוחד בגלל הקשיים שלהם. גם לבתי ספר קל יותר למשוך מימון עבור חינוך מיוחד, מאשר לתכניות תגמול בסיסי ולכן לעתים קרובות מאשרים לסווג ילדים כבעלי קשיי למידה.
למרבה הצער, השימוש בטכניקות טיפוליות חדשות בכיתה מסיחה מבתי הספר אתגרים חינוכיים, ולכן יש תוצאה לא מכוונת של פגיעה באיכות החינוך.
.
מה שצריכים ילדים ממבוגרים אינה אבחנה אלא הדרכה, השראה והבנה. אל תתנו להם לתייג אתכם.
.
קישורים:

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s