תלונה על פרקליטות המדינה בגין פרזיטיות, הסתאבות, אי קיום חובת הנמקה ושיהוי בטיפול בערר

12.06.2020 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה בגין טיפול לקוי ולקוני בערר שהוגש ב- 1.08.2019 על סירובה של משטרת ישראל לטפל בתלונה על ריבוי פרסומים מכפישים ובוטים נגד העיתונאית לורי שם טוב הכוללים לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח.

לאחר כ- 10 חודשים ב- 25.05.2020 השיבה פרקליטות המדינה לערר ובהחלטה לקונית ולקויה כתבה שהיא דוחה את הערר בעילות של "הפרסומים בהם מדובר אינם מקיימים את המבחן ההסתברותי הנדרש לצורך יסודות העבירה..", וגם כי "המשנה לפרקליט המדינה לא מצאה בנסיבות העניין כי מדובר במקרה חריג המצדיק בחקירה".

בתלונה נטען כי פרקליטות המדינה לא התייחסה בהחלטתה לאף אחד מהטיעונים בערר השוללים לחלוטין עילות דחיית הערר שציינה בתשובתה. עוד צוין בתלונה כי תשובתה של פרקליטות המדינה הנה כוללנית, לקויה ולקונית ויכולה לשמש "תשובת כלבו" לכל תלונה על פרסומים במרשתת, או איומים ברצח והכפשות בכלל.

בתלונה נכתבו מספר דוגמאות האיומים ברצח וההכפשות:
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב".
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
כיצד החליטה הפרקליטות כי אדם המפרסם במרשתת כי קנה אקדח ובקרוב ירצח את המתלוננת אינו עומד במבחן ההסתברותי? מהו מבחן הסתברותי זה?
או כיצד קובעת פרקליטות המדינה שאדם המפרסם כי יחבוט בכוס של הזבל הזאת (הכוונה למתלוננת) אינו עומד במבחן ההסתברות, והנחיות היועמ"ש.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

מצורפים:
– התלונה שהוגשה נגד פרקליטות המדינה על פרזיטיות, הסתאבות, אי קיום חובת הנמקה ושיהוי בטיפול בערר – 12.06.2020.
– תשובת פרקליטות המדינה לערר שבו השיבה בלקוניות כי החליטה לגנוז תלונה על איומים ברצח והכפשות במרשתת בגין אי עמידה ב"מבחן הסתברותי" , ו"הנחיות היועמ"ש" – 26.05.2020.

ת3

ת1
התלונה שהוגשה נגד פרקליטות המדינה על פרזיטיות, הסתאבות, אי קיום חובת הנמקה ושיהוי בטיפול בערר – 12.06.2020
ת2
התלונה שהוגשה נגד פרקליטות המדינה על פרזיטיות, הסתאבות, אי קיום חובת הנמקה ושיהוי בטיפול בערר – 12.06.2020

תלונה נגד השופט בני שגיא – חסם את לורי שם טוב לעיין בפרוטוקולים והחלטות

חקלאי16.06.2020 – זכות בסיסית של נאשם היא לעיין בפרוטוקולים והחלטות בעניינו. זכות זו אינה מובנת מאליה בפני השופט בני שגיא. לאחר ששגיא דחה בקשתה של לורי שם טוב לשחרר את בא כוחה עו"ד דניאל חקלאי מלייצג אותה, התברר לשם טוב כי היא חסומה לעיין בפרוטוקולים ובהחלטות בעניינה.
נוצר מצב אבסורדי שבו שם טוב מיוצגת ע"י עו"ד דניאל חקלאי בניגוד לרצונה ואינה יכולה לעיין בפרוטוקולים ובהחלטות בעניינה.

מצורפת
תלונה נגד השופט בני שגיא בגין חסימת לורי שם טוב לעיין בפרוטוקולים והחלטות בעניינה. – 16.06.2020 – התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

Document-page-001

תלונה נגד פרקליטות המדינה – הגשת בקשה לבית המשפט העליון

10.06.2020 – תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה על פנייתה לבית המשפט העליון כי יורה לעיתונאית לורי שם טוב להחזיר חומרי ראיות שנמסרו לה על ידי פרקליטות המדינה ונמצאו לא רלוונטיים לכתב האישום ויש בהם פגיעה חמורה בפרטיותם של אזרחים.
בתלונה נטען כי בית המשפט העליון הנו בית משפט לערעורים, ואם רוצה פרקליטות המדינה להגיש בקשה עליה לפנות לערכאה הדיונית המתאימה ולא להפוך את בית המשפט העליון ל"כלבויניק".

עוד נטען בתלונה כי פרקליטות המדינה פועלת בשיטת "הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?" (מלכים א, כא 19). לאחר ששחטה כבודם ופרטיותם של אזרחים על ידי הפצת מסמכים ומדיה אישיים ביותר, שתפסה בתוך בתיהם וחפציהם, כגון תלושי שכר, תסקירי סעד, מסמכים רפואיים, הקלטות אודיו ווידאו אישיות, ועוד… ושאינם קשורים לכתב האישום. פונה פרקליטות המדינה בהיתממות בבקשה לבית המשפט העליון בניגוד לחוק ולכללים לתקן את המעוות.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

מצורפים:
התלונה על פרקליטות המדינה – הגשת בקשה לבית המשפט העליון בניגוד לחוק ולכללים – 09.06.2020.
מסמך בקשת פרקליטות המדינה מבית המשפט העליון , בש"פ 3537-20 מיום 09.06.2020.

Document-page-001

Document-page-004
מסמך בקשת פרקליטות המדינה מבית המשפט העליון , בש"פ 3537-20 מיום 09.06.2020.

 

כבילת עצורים ברגליהם באולמות בתי המשפט, בזמן ההמתנה לדיון ובזמן הדיון בעניינם

יהונתן רבינוביץ
עורך דין יהונתן רבינוביץ'

10.06.2020 – פסיקת בג"צ 7942-19 בעניין כבילת עצורים ברגליהם באולמות בתי המשפט, בזמן ההמתנה לדיון ובזמן הדיון בעניינם.

העותר עורך דין יהונתן רבינוביץ' המשמש כסנגור, טוען על תופעה כלל ארצית במסגרתה, לטענתו, עצורים מובלים לדיון בעניינם בבתי המשפט השונים כשהם נותרים כבולים ברגליהם בתוך אולם בית המשפט, הן בזמן המתנתם לדיון והן בזמן הדיון עצמו. על פי הנטען בעתירה, שירות בתי הסוהר הוציא הנחיה לפיה יש להותיר כל עצור במהלך דיון בבית המשפט כשהוא כבול ברגליו. זאת בניגוד להוראת סעיף 9א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על פיה עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא על פי הוראות אותו סעיף.

בג"צ מסביר כי עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי לרבות בית משפט, אלא לפי הוראות הסעיף

סעיף 9א לחוק המעצרים קובע כי עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא לפי הוראות הסעיף. ללמדך, כי "ברירת המחדל" היא כי עת מובא עצור לאולם בית המשפט, אשר לא יכולה להיות מחלוקת כי הוא בבחינת "מקום ציבורי" (וראו: סעיף קטן (5) בו מוגדר "מקום ציבורי" כמקום "שלציבור או חלק ממנו גישה אליו") – אין לכבלו אלא בהתקיים אחד מהחריגים המפורטים בסעיף. זאת, בין היתר, כמפורט בסעיף קטן (1): כאשר קיים חשש סביר שהעצור עלול להימלט או לסייע לאחר להימלט; לגרום נזק לגוף או לרכוש; לפגוע בראיות או להעלימן; לקבל או למסור חפץ שעשוי לשמש בביצוע עבירה או לפגוע בסדרי מקום המעצר. כמו כן, לפי סעיף קטן (4) לאותו סעיף, על אף התקיימותם של החריגים, שופט רשאי להורות על שחרור עצור מכבילה כשהעצור שוהה באולם בית המשפט. הוראות דומות בקשר לכבילה במקום ציבורי של מי שנתון במשמורת בית סוהר – בין בהיותו אסיר ובין בהיותו עצור (זאת על פי הגדרת "אסיר" בסעיף 1 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן: הפקודה)) – נקבעו בסעיף 11א לפקודה.

בג"צ קבע כי שב"ס ייזום פניה לשופט טרם תחילת הדיון ויסביר מדוע העציר אזוק

מצופה מסוהרי יחידת נחשון עת הם מובילים עצור כבול לאולם בית המשפט, להסב את תשומת לב בית המשפט הדן בעניין שהעציר כבול בשל התקיימותם של החריגים שפורטו בחוק. הנחת המוצא היא כי השופט היושב בדין אינו ער לכבילת העציר המובא לפניו, ולו בשל מגבלות זוויות הראיה, קיומן של "חופות עצורים" והמרחקים הפיזיים הקיימים בין דוכן השופט לבין "ספסל הנאשמים". במסגרת זו אין על הסוהרים להמתין להעלאת הסתייגות מטעם העצור או סנגורו לכבילתו, אלא עליהם ליזום את הפניה לבית המשפט ולנמק מדוע לדעתם עניינו של העציר או האסיר הספציפי נכנס לגדרו של אחד מהחריגים. או אז, ישקול בית המשפט אם העניין מצדיק הפעלת הסמכות להורות על התרת הכבילה לפי סעיף 9א(4) לחוק המעצרים על כל המשתמע מכך.

מצורפת פסיקת בג"צ 7942-19 בעניין כבילת עצורים ברגליהם באולמות בתי המשפט, בזמן ההמתנה לדיון ובזמן הדיון בעניינם.

Document-page-001

Document-page-002Document-page-003

Document-page-004

Document-page-005

Document-page-006
פסיקת בג"צ 7942-19 בעניין כבילת עצורים ברגליהם באולמות בתי המשפט, בזמן ההמתנה לדיון ובזמן הדיון בעניינם

איימו עלייך ברצח? מכבסת המילים של פרקליטות המדינה תטפל בזה

09.06.2020 –  שנה וחצי עמלו פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל "לכבס מילים" מדוע לא לטפל בתלונה על איומים מובהקים וברורים לרצח כגון: "קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב".
במקום לפענח ולאתר את הגורם המאיים בתוך מספר ימים העדיפו בפרקליטות להכין במשך שנה וחצי תשובה "מכובסת" ותירצו את גניזת התלונה בעילה של "מבחן הסתברותי הנדרש לצורך יסודות העבירה". אך כיצד ניתן "לחשב" הסתברות אם לא ידוע להן מי איים, ועד כמה הוא נחוש לביצוע הפשע.
יתרה מכך, בחוק העונשין ובסדר דין פלילי ובתקנות לא מופיע "מבחן הסתברותי".

אכיפה בררנית לקדם אג'נדה זרה

כאשר היה מדובר בהארכת מעצר העיתונאית לורי שם טוב ב- 3 חודשים נוספים מעבר ל- 9 חודשים שהייתה במעצר, קבע שופט העליון אורי שהם בבש"פ 2525/18 מה- 17.04.2018 כי : "פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור ומתלוננים אחרים הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף חומרה גבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית".
אולם מתברר כי הלכה זו תקפה להארכת מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב. כאשר מדובר באכיפה אחרת חמורה עשרות מונים כגון איומים ברצח, פרקליטות המדינה ממעיטה ומגמדת את חומרת הפרסומים שתואנה כי אינם עומדים "במבחן ההסתברותי".

מצורפים:
– החלטת הפרקליטות שלא לפתוח בחקירה פלילית על ריבוי איומים ברצח והכפשות אלימות במרשתת נגד העיתונאית לורי שם טוב השל אי עמידה "במבחן ההסתברותי" – 26.05.2020.
– הכפשות במרשתת שאינם עומדים "במבחן ההסתברותי" של פרקליטות המדינה.

Document-page-001

א1א2

 

שמועת כזב של פרקליטות המדינה הקפיצה את השופט אברהם הימן

מאי 2020 – הודעה לקונית ומטופשת של פרקליטות המדינה מחוץ לפרוטוקול וללא תיעוד, ממש כמו לחישה לאוזן הקפיצה את שופט המעצרים אברהם הימן (בית משפט מחוזי תל אביב), לחדול מטיפול בבקשה שהגישה לורי שם טוב.
תוכן הודעת הכזב של פרקליטת המדינה הוא שלורי שם טוב (המבקשת) מיוצגת ולכן אין לה זכות לפנות בבקשות לבית המשפט. הימן במקום לטפל בבקשה שהגישה שם טוב החל בבירור אם שם טוב מוצגת או לאו.
לא ידוע כיצד הגיעה הודעת הכזב של הפרקליטות לשופט הימן הואיל ואין לה רישום בתיק בית המשפט.
כעבור מספר ימים תוך פניות ותכתובות התברר כי הודעת הפרקליטות היא כזב.

מצורף מסמך בקשה והחלטה והודעת כזב של פרקליטות המדינה בכתב יד בסוף המסמך, לשופט אברהם הימן. להודעת הפרקליטות אין רישום במזכירות בית המשפט. תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 15.05.2020 בקשה 362.

Document-page-001(3)כ1

המריחות של נציבות תלונות הציבור על שופטים

27.05.2020 – נציבות תלונות הציבור על שופטים מתנהגת כמו דוברות בתי המשפט במקום לייצג את הציבור בתלונות נגד שופטים.
לא רק שהבירורים מטויחים אלא כך שולחים הודעות על תוצאות הבירור על ידי עובד הנציבות במקום הנציב כמתחייב בחוק.
לדוגמא בתלונה נטען כי בית המשפט מתייחס בהחלטותיו להודעות שאינן רשומות בתיק בית המשפט (מערכת נט המשפט) . הנציבות טוענת שזוהי "החלטה שיפוטית" שאינה מוסמכת לדון בה. אולי השלב הבא הוא שהשופט יתייחס בהחלטותיו למה שקרא בעיתון או בבית קפה כי "זוהי החלטה שיפוטית".

מצורפים:
תוצאות בירור תלונות 228-20 , 298-20 ותכתובת בנושא.

Document-page-001Document-page-002Document-page-001(2)Document-page-002(2)Document-page-003

תיק מעצר הבלוגרים – מילוי צווים על ידי בית המשפט

26.05.2020 – בדיקת הצווים השיפוטיים בתיק מעצר הבלוגרים ששימשו לחיפוש , או כל פעולה אחרת מעלה תהיות לגבי אמינותה של מערכת המשפט.
לדוגמא בצווי החיפוש לא מופיע מספר תיק בית משפט בניגוד חוק ולכללים. כלומר הצו הוגש לשופט לחתימה לא על ידי המזכירות כמקובל ומתועד אלא על ידי אדם אנונימי ששמו לא מופיע בצו כמתחייב על פי חוק, ולא מתועד מה נאמר לשופט במעמד חתימת הצו.
כל הצווים אינם מנומקים ולא מצויין בהם מהות החשד והעילה לחיפוש. כל החיפושים בדברי המחשב בוצעו ללא עדים.
במערכת משפט מתוקנת חקירה כזו והליך שיפוטי כזה היה נפסל על הסף (על פי דוקטירנת פרי העץ המורעל) הואיל ולא ניתן להשתמש בראיות שהושגו שלא כדין על פי החוק והכללים.

מערכת המשפט בישראל פרימיטיבית ולכן משתמשים בראיות גם אם הושגו שלא כדין בניגוד לחוק ולכללים.

המדדים של משטרת קרית מלאכי

25.05.2020 – מפקד תחנת משטרת קרית מלאכי החליט שהמטרה להשיג מדדים טובים של ירידה בפשיעה בעיר, מקדשת את כל האמצעים. כדי לעשות את זה, הוא מסרב לתת אישורים לאזרחים על פתיחת תיק תלונה, עוצר סתם אנשים כדי למלא תאי מעצר, פותח תלונות סרק נגד אזרחים על "מסירת הודעה כוזבת" וכופה על השוטרים בתחנה להתעלל באזרחים.

"למען הסדר הטוב" מתבקש בית המשפט למנוע מהנאשמת להגן על עצמה

24.05.2020 – השיטות המניפולטיביות של פרקליטות המדינה לשתק את ההגנה בתיק פרשת הבלוגרים. לפרקליטות המדינה לא די בכך שבא כוחה של לורי שם טוב מקבל מראש שכ"ט פחות מ- 20% הנחוץ לתיק אדיר ממדים כתיק פרשת הבלוגרים, ונוכח הכוח הבלתי מוגבל של פרקליטות המדינה, אלא מבקשת הפרקליטות למנוע משם טוב להגיש בקשות לבית המשפט אלא רק באמצעות בא כוחה.
הפרקליטות גם מתרה בפני השופט כי לא תתייחס לבקשות של שם טוב.