אורי שוהם – שופט עליון ובג"צ – שיטות טיוח הליכים שיפוטיים בענייני רווחה לסחר בילדים

שופט עליון אורי שוהם - טיוח הליכים שיפוטיים לסחר בילדיםבג"ץ 6981/16 – דצמבר 2012 – מדובר באמא אשר ילדיה נלקחו מחזקתה בניגוד לחוק ולכללים למרכז חירום מאחר ופקידת הסעד סברה כי הם בסיכון. לאחר כליאה של כששה חודשים הועברו הילדים לחזקת גרושה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 מזה כ- 4 שנים ואת בנה בן ה- 8 רואה פעם בשבוע במרכז קשר למשך כשעה.

לאמא אין עבר פלילי או נפשי, היא עובדת וכשירה, ואולם מערכות הרווחה פועלות בתאוותנות ושיקולי בצע ויוקרה עושים ככל יכולתם להצדיק הסחר שביצעו ומבצעים בילדים. התאוותנות והרמיה מחלחלת מטבע הדברים לרשות השופטת על ערכאותיה.

האמא מילאה אחר כל דרישות רשויות הרווחה כדי שתוכל להיפגש עם ילדיה אולם אלו ממציאים השכם וערב דרישות חדשות. לאחר מצב מבוי סתום עתרה האמא לבג"צ.
דרכי רמיה וטיוח בג"צ – השופט אורי שוהם:

אורי שוהם מטייח עברות חמורות בית משפט לנוער – טיפול בתיק ללא סמכות

שופט שוהם מציין בהחלטתו סעיף 5 כי בית משפט לנוער (בעוד התיק מנוהל בבית משפט לענייני משפחה) הוציא צו הוצאת הקטינים מביתם, ובהמשך מציין כי התיק הועבר לבית משפט לענייני משפחה (שופט נפתלי שילה). אורי שוהם מטייח את התנהגותה העבריינית של שופטת הנוער רות בן חנוך נגד האמא וילדיה. רות בן חנוך
(בית משפט לנוער) פעלה נגד האם וילדיה, תלשה את הילדים מביתם לכליאה במרכז חירום, ביודעה כי
מנוהל תיק בעניינם בבית משפט לענייני משפחה וע"פ סעיף 6ז לחוק בתי משפט לענייני משפחה אין לה סמכות לנהל משפט בעניינם. התנהגותה העבריינית של השופטת רות בן חנוך הסבה לאם וילדיה נזקים פיסיים נפשיים וכלכליים נוסף על העומס של ההליך השיפוטי שהם חווים בבית משפט לענייני משפחה.

אורי שוהם מטייח עברות חמורות בית משפט לנוער – הארכת צו חירום פקידת סעד ללא סמכות

בסעיף 5 בהחלטתו כותב אורי שוהם כי צו החירום "שהוצא ביום 6.1.2009 , מתוקף סמכותה של העובדת הסוציאלית לפי סעיף 11 לחוק, אושר ביום 12.01.2009 בבית המשפט השלום לנוער בתל אביב (בש"א 416/09), לאחר שבית המשפט שוכנע כי "קיימת סכנה תכופה לשלומם של הקטינים". ונזקקות לילדים נקבעה לאחר כחודש ב- 15.02.2009 .

הארכת שהות קטינים בכפייה מחוץ לביתם מעל שבוע ללא נזקקות אסורה כפי שנקבע בתקדים העליון בתיק דנ"א 6041/02 (יולי 2004). הרכב שופטי העליון קבע: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים".

אורי שוהם מטייח כי השופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך פעלה בניגוד לחוק ותקדים בית משפט העליון בכך שהאריכה שהות הקטינים בכפייה  מחוץ לביתם יותר משבוע ללא נזקקות.

אורי שוהם מטייח תפקוד פקידת הסעד במעקב תלונות שווא שהגישה במשטרה נגד האמא בעניין ילדיה 

תלישת הילדים מחזקת אימם למרכז חירום לוותה בתלונות שווא שהגישה למשטרה פקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי נגד האמא שנסגרו ולא נמצא מהם שמץ אמת. אורי שוהם מטייח את כל עניין תלונות השווא במשטרה ומחדלי פקידת הסעד אתי דור. פקידת סעד בהיותה מטפלת ומשגיחה על ילדים בצו בית משפט מחויבת להיות מעורבת ע"פ חוק העונשין סעיף 368ד.ז בכל תלונה במשטרה בעניינם, פקידת הסעד אתי דור לא ביצעה מעקב אחר תלונות השווא שהגישה נגד האמא.

אורי שוהם – מהבל בפיו, משתמש במניפולציות ותרגילים מסריחים

אורי שוהם כותב עמ' 5: "ביום 27.8.2012 , התכנסה ועדת תכנון וטיפול של אגף רווחה, בהשתתפות ההורים, במטרה לבחון ולגבש תוכנית טיפולית בעניינם של שני הילדים הקטינים. כפי שעולה מהחלטת הועדה, שני ההורים הסכימו על הפניית הילדים לטיפול בתחנה לבריאות הנפש. במסגרת תגובת המשיבה 1 הובהר, כי ההחלטה להפנות גם את הבן הצעיר לטיפול התקבלה נוכח דיווחים על התדרדרות במצבו, מאז חודש הקשר שלו עם אימו".  

לאחר המניפולציות לתלישת הילדים מאימם ללא סמכות ובניגוד לחוק ע"י בית משפט לנוער וכל תלונות השווא של גורמי הרווחה העלו חרס שולף אורי שוהם שפן חדש של רשויות הרווחה – מצבם הנפשי של הילדים. מדובר בתרגיל מסריח וחשיבה מעוותת של רשויות הרווחה ובתי המשפט על ערכאותיהן. יצויין כי השפן ששלף אורי שוהם ירד מהפרק זמן קצר לאחר שהיבל אותו בהחלטתו.

אורי שוהם מטייח מהות העתירה ומחדלי הרווחה ובתי המשפט

אורי שוהם מציין סעיף 7: "מתוכן העתירה עולה כי העותרת מבקשת להשיג על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 5.3.2011 , בתמ"ש 47888-11-11 , שבגדרה התקבלה המלצת פקידת הסעד לפיה אין מקום, בשלב זה, להתיר לעותרת להפגש עם בנה הבכור" – אורי שוהם מטייח מהות העתירה שעניינה העוול שעושים רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער נגד האמא וילדיה הפועלים בניגוד לחוק ללא סמכות, מגישים תלונות שווא ועלילות נגד האמא וילדיה. חרף מילוי כל דרישותיהם ממשיכים רשויות הרווחה ובתי משפט להמציא דרישות חדשות. רשויות אלו הכניסו את האמא וילדיה למבוי סתום אשר מזה 4 שנים אינם נפגשים בהסדרי ראיה מתוקנים. 

אורי שוהם נוקט בדרך של רמיה בטענתו כביכול שמדובר בערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה.

אורי שוהם מטייח בחשיבות העתירה ומוזיל ערכי המשפחה הפרט והחברה

אורי שוהם כותב בהמשך: "העתירה שלפנינו אף אינה מעלה נסיבות חריגות, שבגינן עשוי בית משפט זה להתערב בהחלטות שניתנו על ידי הערכאה המוסמכת, וזאת בהתקיים "טענה של העדר סמכות" או "תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מינהלי טהור" – מדובר באמא שאינה רואה את ילדיה מזה כ- 4 שנים חרף היותה בריאה בנפשה ללא עבר פלילי, מאחר ורשויות הרווחה מונעות זאת ממנה. אורי שוהם מהבל בפיו ומנסה לקבוע נורמה כביכול שזהו דבר אינו חריג. אורי שוהם בהתנהגותו ותפיסתו המעוותת מנסה להשית נורמות פסולות של שיקולים זרים ועשיית כסף מסבלם של אזרחים.



סוף דבר

אורי שוהם מטייח בהחלטתו עוול כבד שנעשה לאמא וילדיה ע"י רשויות הרווחה ובתי משפט, ומציג בפני הציבור תמונה מעוותת נגד האמא וילדיה. שוהם מנסה לקבע נורמות פסולות של הוזלת ערך האדם, המשפחה והחברה. התנהגותו של אורי שוהם מהווה קרקע פוריה לשחיתות וסחר בילדים. אורי שוהם פוגע באמון הציבור במערכת המשפט.

קישורים:

לגור עם מפלצת – סיפורה של ילדה שנאנסה במשך שנים על ידי בן ביתה – אחיה המאומץ

הכתבה "לגור עם מפלצת" , טל אריאל אמיר , מעריב – סופשבוע , 01.01.2010

היא טוענת שמגיל שש נאנסה באופן קבוע על ידי בן ביתה, שהיה לה כאח מאומץ. בזמן שהוא ניצל את הבית החם שנתנו לו הוריה והפך לקצין בצה"ל, היא חיפשה כל דרך להימלט ממנו ועשתה הכל כדי למור את הסוד הנורא בבטן. אחרי למעלה מעשר שנות שתיקה הכל התפרץ, ועכשיו מבקשת תמר למצות את הדין עם האדם שהחריב את חייה וחיי משפחתה: "המעשים שלו חרוטים אצלי בראש כמו תמונות סטילס קפואות בזמן. הוא הרס לי את הילדות".

"הייתי בסך הכל בת שש. אחר כך הגיעה הבושה, לא ידעתי איך אני מפסיקה את זה, הייתי בטוחה שכך מתנהלים החיים ושהחברות שלי עוברות אותו דבר. מהיכן ילדה בכיתה א' תדע מה זה מיו? כשהוא היה מעליי רק רציתי להיעלם. לפעמים רציתי למות".

תמר (שם בדוי) אינה חולמת חלומות. אולי היא פשוט אינה זוכרת אותם. מאז שהייתה בת שש לילותיה היו שחורים ואטומים. בכל לילה תהתה אם גם הלילה ייכנס צ', בן אומנה שגדל בביתה כבן מאומץ, לחדרה, יפשיט אותה מבגדיה ויאנוס אותה. רק לפני שבועיים כשהיא כבר בת 17, חלמה תמר לראשונה על צ', היום קצין בצה"ל. ניקזה לחלום את כל פחדיה. כמו מתוך ערפל היא פסעה לתוך מאהל בדואי עצום בגודלו, מבטה רפרף בתימהון על פניהם של הוריה, חברותיה לספסל הלימודים, שכניה ליישוב בו היא מתגוררת. לפתע נתקלו עיניה בפרצופו הקפוא של צ', הוא לבש את מדיו המגוהצים, דרגות הקצונה יושרו על כותפות חולצתו. …

לכתבה המלאה הקלק/י על התמונות




קישורים:

לשכת הרווחה ירושלים: בקשה מופרכת ל"קטין נזקק"

נזקקות

ביהמ"ש המחוזי נגד משרד הרווחה: בקשה מופרכת ל"קטין נזקק" , איתמר לוין , news1 , דצמבר 2016דרורי: המדינה פגעה באוטונומיה של ההורים ופעלה בניגוד לריסון הנדרש ממנה, כאשר ביקשה להכריז על נער אינטליגנטי בן 17 המתגורר אצל סבו כ"קטין נזקק"

פלונית נגד פקידת סעד לחוק הנוער ירושלים – ענא 67769-09-16

המדינה ביקשה בצורה חסרת הצדקה להכריז על נער כ"קטין נזקק", תוך שהיא פוגעת באוטונומיה של ההורים ופועלת בניגוד לריסון הנדרש ממנה – קובע (25.12.16) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי.

מדובר בנער בן 17, בן להורים נורמטיביים (שלא נישאו) המשתייכים לעשירון העליון, ואשר מתגורר מזה שנתיים בבית הורי אביו. דרורי מציין, כי מדובר בנער אינטליגנטי בצורה יוצאת דופן, הלומד לבגרות בחמש יחידות במתימטיקה, פיזיקה ואנגלית, וצפוי להתגייס לחיל המודיעין. הבקשה להכריז עליו כ"קטין נזקק" באה כדי להסדיר בצורה חוקית את מגוריו אצל סבו וסבתו.

דרורי קיבל את ערעורה של האם על קבלת הבקשה בידי בית המשפט למשפחה בירושלים (השופטת אביטל מולד), באומרו שדי היה לפעול על-פי חוק הכשרות המשפטית. גישתו של משרד הרווחה אינה משקפת את המצב המשפטי, הנותן עדיפות לגידול הילד בידי הוריו ומצמצם מאוד את התערבות המדינה בנעשה בתא המשפחתי. דרורי מזכיר ממצאי מחקר, ולפיהם "נעשה שימוש רחב מדי, מהיר מדי, ויש שיאמרו פזיז מדי, בשימוש בסמכות של פקידי הסעד על-פי חוק הנוער".

דרורי קובע: "בתיק שבפני אין כל התחלת בסיס להעלות על הדעת שימוש בחוק הנוער. הדרך שבה פעלה המדינה, אינה מתיישבת עם האוטונומיה של ההורים ועם הריסון הנדרש מגוף שלטוני, לפני שהוא מתערב בענייניו האישיים של אזרח". הוא אומר, שאינו מבין כיצד מעז משרד הרווחה להטיל ספק ביכולתה של האם לגדל את בנה ובמסירותה כלפיו.

"תהיתי איזה שלום גופני או נפשי של הקטין, שראיתי במו עיני ושמעתי במו אוזני, נפגע או עלול להיפגע", אומר דרורי בהתייחסו לעילות הקבועות בחוק לשימוש בהליך זה. הוא גם מציין, כי להכרזה על "קטין נזקק" יש השלכות מרחיקות לכת, והוא עלול להישלף לחובתו של הנער בעוד שנים רבות "והדבר ירדוף אותו לאורך שנים ודורות". גם רווחתו הכלכלית של הנער ניתנת להבטחה ללא הליך זה, ואם יזדקק לטיפול כלשהו – יוכלו רשויות הרווחה להעניקו לו.

באופן יוצא דופן בתיקי נוער, פסק דרורי הוצאות של 7,500 שקל לטובת האם. הוא הורה להעביר את פסק דינו ליועץ המשפטי לממשלה ולשר הרווחה, "כדי שישקלו מדיניות מתאימה לעניין הגשת בקשות להכרזת נזקקות". את האם ייצג עו"ד יניב מויאל, את פקיד הסעד בירושלים ייצגה עו"ד נטאלי בן-ארי, ואת הנער – עו"ד אביביה ליברמן.

ביהמ"ש המחוזי נגד משרד הרווחה: בקשה מופרכת ל"קטין נזקק" , איתמר לוין , news1 , דצמבר 2016

השופטת חנה בן עמי מדברת על פשעי עובדות סוציאליות

באדיבות "הרהורים על משפחה וילדים" – במסגרת ועידת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד, מיסודה של הקואליציה למען הילדים והמשפחה, שהתקיימה בנמל תל אביב, 29 אוקטובר 2013, הרצתה כבוד השופטת המחוזית בדימוס חנה בן-עמי על תופעת העבריינות בקרב עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה.להלן חלק מדבריה של השופטת (בתחתית המאמר מובא הנאום המלא בסרטון):
"מאד קל לסווג את האנשים הפגועים האלה כאנשים סהרוריים ואלימים, וממילא לקפוץ למסקנה כי אין לייחס משקל לדבריהם.

בכך אינני אומרת כי כשאדם שרוי במצוקה קשה, והדברים שהוא אומר אינם מצטיינים בנחמדות וברוגע, יש לתייג אותו כאדם אלים, ולהתעלם מטענותיו לגופן. נכון שחשוב להיות נחמד ולדבר בנימוס, אך תפקידם של אלו שעושים במלאכה, להתייחס לעיקר. אם מישהו מבצע עבירה, יש להעמידו לדין, אך לא יכול להיות שמי שסגנונו אינו מוצא חן בעיני פקיד סעד, יתוייג כ"מסוכן", ויישללו ממנו זכויות יסוד, כמו למשל, ימנעו ממנו בפועל לראות את ילדיו.

תפקידם של עובדי ציבור שמקבלים את שכרם מהקופה הציבורית, להכיל את אלו שמרגישים שנגרם להם עוול, שנגזל מהם היקר להם מכל, והעיקר, בטרם קפיצה למסקנות, יש לאסוף נתונים, לבדוק את העובדות לאשורן, וללא משוא פנים ושיקולים זרים, ולהביא בפני בית המשפט תמונה אמיתית של הממצאים אליהם הגיעו אחרי חקירה ובדיקה את הלבטים, את מכלול הדעות, ואת המסקנות המנומקות. גם אז, מלאכת ההכרעה היא של השופט וההמלצה (של פקידת הסעד) צריכה להשאר בגדר המלצה בלבד."

תפקידו של פקיד הסעד איננו לכתוב פסק דין לשופט, התסקיר זה לא טיוטא של פסק דין

"תפקידו של התסקיר הוא לתת לשופט מידע אמיתי, אובייקטיבי, מהימן ושלם. התסקיר צריך להציג עובדות. התסקיר זה לא טיוטא של פסק דין.

השופט צריך לשקול שיקולים רחבים, ולהגיע למסקנה שהוא יגיע אליה.

תפקידו של פקיד הסעד איננו לכתוב פסק דין לשופט, בוודאי לא להיות המוציא לפועל של פסק הדין.

הוא בסך הכל, צריך להביא נתונים, צריך להביא עובדות, וצריך לאפשר לשופט לראות את התמונה בכללותה."

השופטים נוטים לסמוך על התסקירים המוגשים להם על ידי פקידות הסעד

"לצערי, מאז שהדברים האלה נכתבו, המצב לא השתפר. על השופטים מוטל עומס
אדיר, וכשיש פקיד סעד שמתוקף החוק, כך נראה, יכול להקל עליהם את העבודה,
וכשמדובר באיש ציבור מקצועי ולכאורה נייטרלי, הם נוטים לסמוך על התסקירים
המוגשים על ידו, וממילא זונחים במשהו את החובה המוטלת עליהם, להגיע למסקנה
שלהם, לאחר בדיקת מכלול הראיות והטענות, ואיזון בין הדברים."

פקידי סעד אינם נחקרים בחקירה נגדית בבית משפט. הדברים (של פקיד הסעד) נלקחים כתורה למשה מסיני

"יתר על כן, כשיש תביעת נזיקין שעניינה כסף, ומומחה רפואי נותן חוות דעת, ומציין שאחוז הנכות של אדם מסויים הוא כזה או אחר. אותו מומחה מוזמן לעלות על דוכן העדים, הוא נחקר בחקירה נגדית, ולא מניחים לו עד שבודקים כל משפט וכל טענה שלו.

כשמדובר בעובד סוציאלי שנותן תסקיר, למרבה הצער, לא ניתן לצדדים לחקור את פקיד הסעד.

הדברים (של פקיד הסעד) נלקחים כתורה למשה מסיני. על זה מסתמכים, ועל זה בונים תוצאות, שבעצם התוצאה שלהם יכולה להוות נזק, לא רק לקטין, אלא לכל המערכת המשפחתית שבתוכה הוא גדל.

זה לא סוד שלפקידי סעד אין מיומנויות של חקירה, ובדיקת מהימנות הדברים המושמעים באזניהם.

ולמרבה הצער, גם כאשר לא קיימת אצלם אג'נדה כזו או אחרת, נטיית ליבם היא להתרשם מן הצד החיצוני של בעל הדין העומד בפניהם, ממתק שפתיו, מהחיוך שלו, מהאחריות שהוא לוקח על עצמו. מהבעת חרטה על מעשיו,ולא פעם ההתייחסות שלו לפקיד הסעד שבפניו הוא עומד, מנחמדותו ומהכושר שלו להרשים את פקיד הסעד."פקידות הסעד כותבות תסקירים המתבססים על דעות קדומות

"מהתיקים שבהם דנתי, והם לא מעטים. ההתרשמות שלי, שכשמדובר בפקיד סעד,
גם בהנחה שמדובר באנשי מקצוע מוכשרים בתחומם, לא זאת שאין להם הכלים או
המיומנויות הדרושים לצורך חקירה ובדיקת הראיות, אלא שגם במיומנויות שיש
להן, הן לא עושות שימוש מושכל, אלא ההתרשמות שלהן בנושאים מסויימים.

מלכתחילה הן מגיעות עם נטיות לב, ועם דעות קדומות, ולמרבה הצער, נוכח
הכח שניתן בידיהן, הן ע"י המחוקק והן ע"י השופט, הם רואים את העמדה שלהן,
שכאמור היא פרי של עמדות ראשוניות מוטות, ובדיקה לא מיומנת את השורה
האחרונה, את פסק הדין אליו יש להוביל את השופט.

ובסופו של יום, להכתיב לו את עמדתן, ובמקרים שאותם הם רואים מתאימים, לא להשאיר לשופט ברירה, אלא להגיע ליעד, לשם הם מובילים אותו."

ביצוע נתק מכוון של הילד מהוריו, כדי ליצור תשתית להכרזתו כבר אימוץ

"כאשר מוציאים ילד מהבית והם מעוניינים להעבירו להליך של אימוץ למשל, מחזיקים אותו בבית מעבר, רחוק מאד מהבית של ההורים, לא מאפשרים ביקורים. מציירים דמות דמונית, בסופו של יום, כעבור שנים, כשמגישים בסופו של דבר בקשה להכרזת הילד בר אימוץ, אפילו אם השופט מגיע למסקנה,

שמלכתחילה לא היה מקום להוציא את הילד הזה מהבית, הילד הזה כבר שנתיים לא היה בבית, כל המערכת כבר השתנתה, הוא כבר גדל בבית של משפחה אחרת.

אומר השופט לעצמו: נכון, מלכתחילה לא היה צריך להוציא את הילד מהבית, אבל עכשיו אני לא יודע אם זה טוב להחזיר אותו. האם טובתו שאני אחזיר אותו, כי הנסיבות השתנו. ילד זה לא חפץ, זה לא עציץ, לא מניחים אותו ומשקים אותו ומסיימים בזה את הפעולה. ילד גדל, והוא גדל בנסיבות מסויימות ובמערכות מסויימות, אחרי שנתיים כבר אין טעם להחזיר את המצב לקדמותו, זה לא יהיה לטובת אף אחד מן הצדדים…"במקרים רבים, התסקירים של העובדות הסוציאליות, מהווים אבן נגף בדרכו של השופט להגיע לחקר האמת

"למרבה הצער, התרשמותי היא, כי במקרים רבים עמדות העובדים הסוציאליים,
והתסקירים המוגשים על ידם, לא רק שאינם עוזרים לבית המשפט להגיע לחקר האמת,
אלא שהם מהווים אבן נגף בדרכו של השופט להגיע לחקר האמת.

ההנחה שלי היתה שכשמוגשת בקשה להכריז על קטין בר אימוץ, נעשה הדבר לאחר
שכל פרט נבדק לגופו, ושנשות המקצוע החתומות על הבקשה והתסקירים, הגיעו
למסקנה שהצעד הדרסטי כל כך שהן מבקשות – קריעת ילד מחיק משפחתו הביולוגית,
הינו הצעד ההכרחי בנסיבות הענין.

לצערי, עד מהרה נוכחתי שלא כך הם פני הדברים.פעם אחר פעם
נדהמתי לגלות, כי לפקידות הסעד יש ענין בתוצאה שאליה הן חותרות, ולצורך זה
כמעט כל דרך כשרה בעיניהן. החל מהנתק שהן יוצרות בין הקטין למשפחתו,
אחזקתו בבית מעבר המרוחק ממקום מגורי ההורה, השמת מגבלות על דרכו של ההורה
לקיים ביקורים.

כשלוקחים ילד ומרחיקים אותו מנצרת לירושלים, מגבילים את ההורה לביקור של
שעה בחודש, ואז כשהוא מאחר בחצי שעה באוטובוסים, ובדרכים הקשות שהוא צריך
בהן להגיע, אומרים לו: "סליחה איחרת, הילד כבר לא יכול לראות אותך…",
ושולחים אותו חזרה לביתו.

ואם חס וחלילה, הוא פעם אחת איננו מסוגל להגיע, כי חלה איזו תקלה, אז מייד
פונים לבית המשפט ואומרים "שההורה אינו מעוניין בילד…הנה עובדה שהוא לא
הגיע…"

שיבוש הליכי משפט: מקרים של מצג שווא, העלמת מסמכים, העברת מידע מוטעה לשופט ובזיון בית משפט

"יתר על כן, נתקלתי במקרים של הצגת מצג לא אמיתי בפני בית המשפט. העלמת
מסמכים מעיני בית המשפט, העברת מידע מוטעה לצדדים, אפילו בהתייחס להחלטות
כתובות, ותקצר היריעה

אני רוצה להתייחס לשני מקרים, שבהם ההתרשמות שלי היתה כל כך קשה מדרך פעולתן של פקידות הסעד.

אמנם לקראת סוף הדיון הבהרתי שלדעתי יש מקום לבדוק את האפשרות להחזיר את הילדים למשפחתם.

הוספתי שלאחר הנתק הממושך ובנסיבות שנוצרו, יש מקום לעשות זאת בהדרגה, תחת פיקוח וליווי צמוד.

התשובה החד משמעית של פקידות הסעד היתה: שאם בדעתי להחזיר את הילדים לרשות האם או ההורים, הן לא ישתפו פעולה! (בזיון בית משפט).

חשבתי כי אם הן סבורות שטובת הילד מחייבת אחרת, הן תעמודנה על מתן פסק דין
עליו יוכלו לערער, או יאפשרו החזרת הילדים תחת פיקוח כדי להגן עליהם מהבית
"המסוכן", ממנו חששו כל כך כשהוציאו אותם, אבל שום דבר מאלו לא קרה, וכך
הוחזרו הילדים למשפחותיהם, כשהשאלה שליוותה אותי לאורך זמן היתה:

אם אמנם באיזשהו שלב באמת הן שקלו את טובת הילדים, כשלעצמי סברתי כי הילדים
הוחזרו לאלתר כדי למנוע כתיבת פסקי דין שיפרטו את המצב. כדי שקלונם (של
פקידי הסעד) לא יתגלה ברבים.

למרות שלא נזקקתי לכתוב פסק דין, כי הילדים הוחזרו בהסכמה של פקידות
הסעד, טרחתי וכתבתי פסקי דין מפורטים, וטרחתי להעביר את זה ליועץ המשפטי
לממשלה, כמו גם לנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, שהיה אמור להוות ערכאת
ערעור על פסקי דין של בתי המשפט למשפחה.

נשיא בית המשפט השיב לי במלים אלו:

"קראתי את פסקי הדין בעיון רב ובהתרגשות מרובה, ונראה לי כי היטבת להאיר
בפסקי הדין את כל הזוויות הראויות להארה. נראה לי גם שפסקי הדין הללו
מצביעים על מידה רבה של אומץ לב שיפוטי ועל כך את ראויה למלוא ההערכה."

אני לא סבורה שצריך אומץ לב שיפוטי כדי לכתוב פסק דין. תפקידו של השופט
לראות, להאזין, להיות רגיש ולהגיע לתוצאה הנכונה ללא משוא פנים. בשביל זה
לא צריך אומץ. בשביל זה צריך יושר לב, ורצון לבדוק את הדברים לגופם."

התנהלות פקידות הסעד גובלות בפלילים

עוד ציינה השופטת כי התנהלות עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה גובלת בפלילים.

להלן חלק מן העבירות המבוצעות על ידן:

עבירות של סחיטה ואיומים על מומחים והדחת עדים

המומחים של משרד הרווחה, שמעידים בבית משפט, מקבלים את שכרם ממשרד
הרווחה, ולכן, הם תופרים לרוב, חוות דעת על פי דרישת הלקוח. אם המומחה מעז
לכתוב חוות דעת שמנוגדת לדעתן של פקידות הסעד, הן מאיימות עליו, כי אם לא
יישר עימן קו, תקופח פרנסתו.

העברת דיסאינפורמציה למשפחות אומנה עם אופק לאימוץ

פקידות סעד משקרות למשפחת האומנה אצלה נמצא הילד ונוטעות בה תקוות שווא,
זאת באומרן למשפחה כי הילד יגיע לאימוץ, למרות שכלל לא ניתן פסק דין
בנושא. כל זאת, בניגוד לכללי האתיקה.

הפרת חסיון בניגוד לחוק

עבירות מידע חסוי ומסווג לגורמים שונים, בכלל זה, העברת מסמכים חסויים. כל זאת, בניגוד לחוק המחייב אותן לחסיון.

בזיון בית משפט

אינן משתפות פעולה עם השופט, ומבזות את בית המשפט. מתעלמות מקביעותיה של השופטת, שהן עבורן בבחינת אות מתה.

חטיפת ילדים בחסות פרצות החוק, תוך שימוש לרעה בכח המשרה

ילדים מוחזקים בני ערובה במתקני כליאה של משרד הרווחה. כל זאת בחסות פרצות בחוק.

את מהלך החטיפה הן מפעילות תוך שימוש לרעה בכח המשרה, ובכח הרב שנתן להן המחוקק.

פועלות בניגוד לאמנת זכויות האדם של האו"ם

מתנהלות כמו במשטרים טוטאליטריים, ופועלות בניגוד לאמנת האו"ם לזכויות אדם, הקובעת כי זכותו של כל אדם להליך משפטי הוגן.

מנסות למנוע זכות יסוד זו של ההורים להשתתף בדיונים משפטיים הנוגעים לילדיהם. מסתירות את חומר הראיות מפני ההורים.

מניפולטיביות ומוציאות דיבה על הורים

ממציאות סיפורי מעשיות על ההורים. הבדיה המפורסמת, השגורה, והאהובה ביותר בפי עובדות סוציאליות היא – "ההורים אלימים",

כל זאת תוך שימוש במלים גבוהות וסופרלטיבים, על מנת להפעיל הליך שכנוע פסיכולוגי על השופט.

סחר בילדים לאימוץ

יוצרות מעגל שמוביל לאימוץ כפוי. מסרבות לפיתוח תכנית טיפול מתאימה של
תמיכה בקהילה, כי תכניות טיפול כאלו יקטינו את מספר הילדים לאימוץ, והדבר
יפגע במשפחות שמבקשות לאמץ ילדים. נוקטות סחבת משפטית על מנת להתיש את
ההורים

שיבוש הליכי משפט, העלמת ראיות, ופגיעה בסמכותו של השופט

מעלימות מסמכים משפטיים, לעיתים בתואנה המעוררת גיחוך שהיא: "חסוי מפני שופט…"

פגיעה והתעללות בילדים חסרי ישע

העבירה החמורה ביותר של פקידות הסעד היא התעללות נפשית קשה, והזנחה
רגשית, זאת באמצעות ניתוק אכזרי מהוריהם, וכליאתם בבתי מעבר למשך תקופה
ארוכה. עבירה זו נובעת בראש וראשונה מכך שהן מתייחסות לילדים חסרי ישע כאל
חפצים דוממים, שאפשר לאפסן אותם לתקופה ארוכה בבוידם, ואז לשלוף אותם
בעיתוי המתאים, ולשנע אותם ליעד אחר.

כך מעידה העובדת הסוציאלית על ההידרדרות שחלה במצבם של ילדים, בשל השהות בבית המעבר:

"במשך התקופה הארוכה שהילדים היו בבית המעבר, בלא שהיתה להם הזדמנות לפגוש
את אמא להם, חלה הדרדרות במצב הילדים הגדולים במיוחד. במיוחד במצבו של
הגדול. בן 5 וחצי, ילד חכם, אינטליגנט. מבחינה רגשית נמצא בייאוש טוטאלי.
סימני דכאון ותופעות אלימות כלפי הילדים וכלפי עצמו. מצבים שבהם נמצא
בהשתוללות גמורה. הסכנה הן כלפי עצמו והן כלפי ילדים. כשלא משתולל, יש
התכנסות בתוך עצמו. עיניו בוהות ועצובות.עד הזמן האחרון נאחז במטפל האישי
שלו. לאחרונה נחבל ופוגע בקשרים אותו מטפל. מקלל ויורק."

ומסיימת השופטת בדבריה:

"לצערי, שום דבר לא תוקן מאז, ואנחנו נמצאים באותו מקום שהיינו, כשפקידות הסעד צוברות כח.

בטוחות שעמדתן היא בעצם פסק הדין שעל השופט לחתום עליו".

גילוי נאות:

אותן עובדות סוציאליות עברייניות, המשיכו לעבוד במשרד הרווחה כרגיל, ולא
הועמדו לדין פלילי ו/או אזרחי, זאת בשל מסגרת מדיניות טיוח של משרד הרווחה,
שהיא דבר שבשגרה.

קורל אבירם יועצת בכירה שר הרווחה כינתה מבקש סיוע "מעורער בנפשו"

פנה לסיוע מהרווחה, יועצת השר קורל אבירם הגיבה: "הוא מעורער בנפשו" , עומרי אפרים פורסם: 16.11.16 , ynetאזרח שפנה למשרד הרווחה אמר שנעשה לו "רצח אופי" ושאיימו עליו כי "יאושפז בבית חולים" אם ימשיך בפניותיו. הוא תבע, ויפוצה ב-3,000 שקלים. משרד הרווחה: "טיפלנו בעשרות פניותיו במלוא תשומת הלב"

המדינה תפצה אזרח באלפי שקלים – נוכח טיפול לקוי של משרד הרווחה בפנייתו. כך נודע היום (ד') ל-ynet. עובדת משרד הרווחה ששימשה כיועצת בכירה לשר הרווחה חיים כץ טענה כי מ' (25) שפנה אליה לעזרה, "מאיים ומטריד בטלפון את יועצי השר ובני משפחותיהם". עוד כתבה עליו כי "ככל הנראה מדובר באדם מעורער מבחינה נפשית". מ' טען כי לא היו דברים מעולם ולכן תבע את משרד הרווחה. בהסכם פשרה נקבע כי המדינה תשלם לו סכום של 3,000 שקל.

תחילת הפרשה בפנייה שלו לקו סיוע אנונימי של משרד הרווחה. אלא שלטענתו החיסיון שהובטח לו הופר. מכתב התביעה שהגיש, עולה כי התלונן במחלקה המשפטית של משרד הרווחה, אך זו גנזה את תלונתו. כשנכנס שר הרווחה חיים כץ לתפקידו במאי 2015, פנה מ' שוב למשרד. לטענתו, עובדת בכירה בלשכת השר ששימשה יועצת לכץ, הבטיחה לסייע לו, אך לא עשתה זאת ואף זלזלה בו. בתביעתו תיאר מסכת השפלות של ניתוקי טלפונים ואיומים בדבר תלונה שתגיש נגדו במשטרה.

קורל אבירם יועצת שר הרווחה כינתה מבקש סיוע "מעורער בנפשו"
קורל אבירם יועצת שר הרווחה כינתה מבקש סיוע "מעורער בנפשו"

מ' פנה במכתב ללשכת פניות הציבור של בית הנשיא, שם ביקשו את תגובת עובדת משרד הרווחה. מכתב התשובה שקיבל מבית הנשיא נשלח אליו, ואז גילה מ' שהעובדת כתבה עליו כי "ככל הנראה מדובר באדם מעורער מבחינה נפשית". עוד טענה כי "הוא מאיים ומטריד בטלפון את יועצי השר ובני משפחותיהם". היועצת של כץ כתבה: "הפונה הטריד גם את השר כמה פעמים בשיחות טלפון", וכינתה את דרישתו לפגוש את השר חיים כץ "הזויה".

אך שר הרווחה חיים כץ ושרים אחרים עורכים מפעם לפעם פגישות אישיות עם אזרחים, בהם אנשי עסקים, פרקליטים ועיתונאים בכירים. אלא שלטענת מ' הוא מעולם לא פנה לבני משפחותיהם של יועצי השר ולא איים עליהם או הטריד אותם.

שר הרווחה חיים כץ - איים על אזרח כי ישלח אותו למוסד פסיכיאטרי אם ימשיך לפנות למשרד הרווחה
שר הרווחה חיים כץ – איים על אזרח כי ישלח אותו למוסד פסיכיאטרי אם ימשיך לפנות למשרד הרווחה

לפיכך הגיש תביעה קטנה נגד משרד הרווחה על לשון הרע בטענה ששמו הוכפש שכן מעולם לא אובחן כמעורער בנפשו. הוא טען כי נגרם נזק לשמו ולתדמיתו, ודרש פיצוי של 10,000 שקלים בטענה כי נעשה לו "רצח אופי" ופניו הושחרו על ידי עובדי ציבור.

במהלך הדיון ציין מ' כי תלונה שהוגשה נגדו במשטרה מצד עובדי המשרד נסגרה מחוסר אשמה פלילית, העובדת עצמה כלל לא הגיע לדיון ובהסכמת הצדדים נמחקה מהתביעה. שופטת בית המשפט, שולמית בן יצחק, אישרה לאחרונה את הסכם הפשרה, ולפיו תפצה המדינה את מ' בסכום של 3,000 שקלים.

"פניתי ליועצת השר כץ וללשכת השר כי הרגשתי שטייחו תלונה שלי נגד עובדת סוציאלית שהפרה סודיות שלי כאשר שיתפתי אותה בדברים אישיים", סיפר ל-ynet. "במשרד הרווחה איימו עליי שאם אמשיך לפנות יאשפזו אותי בבית חולים". הוא סיפר כי פנה למשרד הרווחה בבקשה "להקמת נציב תלונות ציבור בלתי תלוי שיברר תלונות נגד עובדים סוציאלים, משום שאין פיקוח חיצוני ובלתי תלוי עליהם. התלונות מטויחות ואין כמעט העמדה לדין משמעתי של עובדים סוציאליים".

מ' טען בשיחה כי היועצת לשר כץ השפילה אותו בעת שכתבה שהוא "מעורער בנפשו". לדבריו, "התנהגו אלי באטימות ובזלזול. החלטתי לתבוע כי נפגעתי מהשקרים ומההשמצות שכתבה עליי היועצת, ומכך שבמשרד הרווחה לא התנצלו על הדברים. יש גבול להשפלות".

מנתוני משרד הרווחה שהגיעו לידי ynet, בחמש שנים האחרונות הועמדו לדין משמעתי ארבעה עובדים סוציאליים.

 

עו"ס אלונה לוי לשכת רווחה אריאל, רוצה לחטוף את התינוקת של נטלי סמולקו ואנדריי

ספטמבר 2016 – עו"ס אלונה לוי לשכת רווחה אריאל, רוצה לחטוף את התינוקת של נטלי סמולקו ואנדרייהעיתונאי מוטי לייבל, מלווה את הסיפור של ההורים נטלי סמולקו ואנדריי.

האמא נטלי (25), פנתה למשרד הרווחה, ביקשה סיוע כלכלי.

פקידת הסעד אלונה לוי, החליטה שהסיוע יהיה חטיפת התינוקת של נטלי ואנדריי. היום התייצבה אלונה לוי עם צו חירום וסל-קל בבית החולים בלינסון, והודיעה לאמא כי התינוקת עוברת למשפחת אומנה חסויה.

האבא הזעיק את העיתונאי מוטי לייבל, כדי למנוע את חטיפת התינוקת שלהם.

אלונה לוי, בלי בושה כתבה בצו החירום השקרי והמפוברק: "האמא חסרת מסוגלות הורית, האבא לא רוצה לקחת אחריות על הבת". לקרוא ולא להאמין עד לאיזה רמה של שקרים מסוגלת פקידת הסעד הסוחרת בילדים להגיע.

ההורים שכרו את שירותיה של עו"ד ורדה ברכה שטיינברג, שהגישה באופן בהול צו מניעה לבית המשפט.

נקבע דיון ליום ראשון, בפני השופטת גלית מור ויגוצקי, ואנו מאמינים כי צו הנזקקות יוסר, מכיוון שלא היה צריך להיות מוגש מלכתחילה.

העיתונאית נעמה לנסקי מעיתון "ישראל היום" הגישה היום שאילתא למשרד הרווחה, בעניין זה.

פקיד סעד / עובד סוציאלי לחוק הנוער, אימוץ, סדרי דין

פקיד סעד הנו עובד עירייה, פקיד ממשל ברשות המקומית, עובד סוציאלי בהשכלתו, שעבר הכשרה מיוחדת לשמש כחוקר, וממונה על ידי שר הרווחה. בתי משפט על ערכאותיהן רואים בפקיד הסעד סמכות מקצועית  סטטוטורית בתחומה שאין לערער עליה. פקיד הסעד הוא עובד של לשכת הרווחה ברשות מקומית וכפוף למנהל לשכת הרווחה. פקיד הסעד הוא גם חבר הסתדרות בהיותו עובד סוציאלי החבר באיגוד העובדים הסוציאליים. שייכותו של פקיד הסעד למשרד הרווחה, רשות מקומית, וההסתדרות מעמידה אותו במצב של ניגוד עניינים ושיקולים זרים. פקיד הסעד נוטל חלק מרכזי ב"ועדת החלטה" הקובעת ומתכננת את גורלו של הילד/חסוי ומשפחתו טרם דיון משפטי כלשהו. 

ישנם מספר סוגים של פקיד סעד המועסקים ברשות המקומית. אולם במהות הם נחלקים לשנים: פקידי סעד לסדרי דין, ופקידי סעד שאינם לסדרי דין אלא לחסרי ישע מסוגים שונים, נוער, חוסים, מפגרים וכו'. הטיפול של פקיד הסעד הוא בכפייה, בתי משפט לענייני משפחה ונוער רואים המלצותיו כסוף פסוק, ופועלים מתוך ראיית טובת הרשות במקומית המעסיקה אותם.

פקיד סעד נוסף המועסק ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה הוא פקיד סעד לחוק האימוץ או פקיד אימוץ.

.

פקיד הסעד לסדרי דין מתמנה ע"פ צו בית משפט לחקור בענייני משפחה שונים כגון מינוי אפוטרופוס, הסדרי ראייה, ולהגיש לבית המשפט את חוות דעתו בתסקיר. פקיד הסעד לסדרי דין הוא חוקר, הלקוח הוא בית המשפט, המוצר הוא התסקיר, ובני המשפחה הם הנחקרים. ראה חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955. מקובל כי השופט מקבל את המלצות פקיד הסעד בתסקיר כמו שהם: במאמר צרור עצות לאב המתגרש (ג) כותב גיא רווה כששאל את פקידת הסעד בדיון בבית משפט למה בנו לא יישן אצלו בחג ומוצאי החג, ענתה לו פקידת הסעד "ככה". השופט בהחלטתו קיבל את נימוק פקידת הסעד.

דו"ח ועדת סלונים נבו – בתי המשפט לענייני משפחה במרבית המקרים נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות בתסקירי פקידי הסעד

בהודעת משרד הרווחה מיום 05/05/2009 על דו"ח ועדת סלונים-נבו לבחינת עבודת פקידות הסעד לסדרי דין נכתב: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן. זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט".

דו"ח סלונים מצא ליקויים מהותיים בתפקודם של פקידי הסעד לסדרי דין. ליקויים אלו הוצגו בעבר אך לא הופקו לקחים ע"י המשרד מזה שנים: ניגוד עניינים, העדר פיקוח, אי קיום תקנות, כתיבת עובדות מהותיות בתסקיר ללא בדיקה, ועוד.

פקיד סעד לחוק הנוער
תפקידו של פקיד הסעד לחוק הנוער הוא לטפל בילדים ובני נוער בסיכון בהליך כפייתי כגון צווי בתי משפט, הצבה בפנימיות, אומנה או במוסדות אשפוזים פסיכיאטריים. בידיו מגוון סמכויות התערבות להגנה על קטינים במצבי סיכון ובמצבי חירום. האיתור הראשוני של ילדים בסיכון עושים מי שנמצאים בסביבתם הקרובה, כמו מורים, רופא המשפחה, שכנים, חברי המשפחה, עובד בריאות הציבור, פסיכולוג ועוד. גם הילד עצמו יכול לדווח למחלקה המקומית לשירותי רווחה על הסיכון שהוא נתון בו. האחריות לטיפול בקטין בסיכון, לאחר שאותר, מוטלת על המחלקה לשירותים אישיים וחברתיים במשרד הרווחה, באמצעות פקיד הסעד, שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו.

סעיף 11 בחוק הנוער מסמיך את פקיד הסעד להוציא קטין מיידית מביתו ללא צו בית משפט: "היה פקיד סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט את כל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי לו אלא באישור בית-המשפט". כלומר: פקיד הסעד מוסמך במצבים שאינם סובלים דיחוי, להוציא את הקטין מביתו ולכפות עליו טיפול. הוצאת קטין מביתו בדרך זאת לא תארך יותר משבעה ימים, לאחר מכן דרוש אישור בית-המשפט שבד"כ מאשר את בקשות פקיד הסעד.

סעיף 12 בחוק הנוער מסמיך את בית המשפט להורות על נקיטת אמצעים זמניים למשך חודש על הקטין ללא שמיעתו, שמיעת הוריו, וללא תסקיר של פקיד הסעד. ואולם בית משפט עליון קבע: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים".

כל ההליכים בבתי משפט אלו אינם כפופים לדיני ראיות ומנוהלים בדלתיים סגורות, ובחיסיון, הרחק מהביקורת הציבורית. בתי המשפט רואים כסוף פסוק את המלצותיהם של פקידי הסעד המבוססים על הערכות, ועובדות שלא אומתו ולא נעשה ניסיון להפריכן (מסקנות ועדת סלונים).

בכל הקשור לחובת הדיווח (על פי חוק העונשין): פקיד הסעד מעביר את הדיווח למשטרה במידה ויש חשש שנעברה עבירה כלפי הקטין. הוא ממליץ למשטרה האם לפעול או להימנע מפעולה ושוקל אם יש עילה לפנות ולבקש פטור מדיווח. ההתנהלות הפלילית על פי החוק הינה של המשטרה בלבד.
פקיד הסעד עורך חקירה מקיפה על מצבו של הילד ומחליט אם אומנם נפגע ועד כמה, או אם יש סכנה לשלומו, ומה היא התכנית הטיפולית המתאימה בעבורו. אם יש צורך בכך, פקיד הסעד רשאי לפנות לבית-משפט ולבקש צו אשר יורה לילד ו/או להורים למלא אחר הנדרש מהם בתכנית הטיפול במסגרת הקהילה או הוצאה מהבית.
פקיד הסעד מפנה את המקרה לוועדת תכנון טיפול ומעקב (ועדת החלטה) המתכנסת בלשכת הרווחה העירונית, וזו קובעת כיצד יש לטפל בקטין: אם להשאיר אותו בבית ולטפל בו במסגרת הקהילה, או להוציאו מהבית. בעבר נקראו ועדות אלה "ועדות החלטה". אם ההורים אינם משתפים פעולה, פקיד הסעד יפנה לבית המשפט, אשר ישמע את עובדות המקרה. בית המשפט יקבע את דרכי הטיפול בד"כ ע"פ המלצת פקיד הסעד, מתוך ידיעה כי מדובר בהחלטה שנתקבלה ע"י ועדת החלטה, ו/או שמערכת הרווחה תתמוך בו.

בנובמבר 2002 הוגש לשר העבודה והרווחה שלמה בניזרי דוח של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות ועדות ההחלטה "ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהם" בראשות ד"ר ישראל צבי גילת. בדוח ועדת גילת דובר בין השאר על עבודת פקידי הסעד והוגדר תפקידם: "פקיד הסעד לפי התובנה המשפטית הקלסית הוא 'זרועו הארוכה' של השופט הדן בעניין. הוא אינו 'פקיד טכני' אלא הוא 'בעל דבר'. הוא המוציא ומביא את העניין שבתחום סמכותו לבתי-המשפט, והוא המקבל הוראות מבית-המשפט כיצד לפעול. בבואו לבית-המשפט הוא מגיש תסקיר על מצבו של הקטין ובדיוני בתי-המשפט הוא מחויב לטעון טענות, וכמובן עליו מוטלת החובה להשיב לטענות שטוען בעל הדין שכנגד… מלבד זאת, תפקידו של פקיד הסעד הוא להציע דרכי טיפול לבית-המשפט, כדי שבית-המשפט ידע לבור לו את דרך הטיפול הנראית לו".

ליקויים מהותיים בעבודת פקידי סעד לחוק הנוער

בנובמבר 2007 פורסם מחקר: "נקודת מבטם של פקידי סעד ושל הורים במשפחות שבהן היתה התערבות בחוק", ע"י פקידת סעד לחוק הנוער באגף הרווחה של עיריית ירושלים חנה סימקין, ואלישבע סדן D.Sc אוניברסיטה עיברית. מהמאמר עולים ליקויים וכשלים קשים של תפקוד פקידי הסעד בטיפול ושיתוף הורים בהליכי קבלת החלטות על עתיד ילדיהם: אי מסירת מידע חיוני, אי שיתוף ההורים בתהליך קבלת החלטות, ועדות מומחים לחולקת אחריות, יצירת לחץ ובלבול אצל הלקוח, ועוד.פקיד סעד לחוק האימוץ

פקידי סעד לחוק האימוץ מועסקים ע"י השירות למען הילד במשרד הרווחה ונבדלים מפקידי סעד לחוק הנוער, או פק"ס לסדרי דין המועסקים ע"י הרשות המקומית. הדיון ע"פ חוק האימוץ מתקיים בבית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ללא כפיפות לדיני ראיות.

חוק האימוץ (סעיף 12 ג) מקנה לפקידת אימוץ סמכות להוציא את הילד מחזקת הוריו בצו חירום ולקבוע את מקום הימצאו או למוסרו למי שמוכן לאמצו ללא צו בית משפט אך לא לזמן העולה על 14 יום. במקרה זה מקום הימצאו של הילד חסוי והגישה אליו מותרת לפקידות האימוץ בלבד. הרשות לאימוץ נקראת "השירות למען הילד" ומייצגת את המדינה בבקשה להכריז על הילד בר אימוץ. בית המשפט רשאי להכריז על הילד בר אימוץ במעמד צד אחד ללא נוכחות ההורים.

פקידות האימוץ משמשות אפוטרופוסות לילד החל מהרגע שהוצא מחזקת הוריו ועד שיחליט בית המשפט להכריז עליו בר אימוץ. בתקופה זו הגישה אל הילד נעשית בפיקוח פקידות האימוץ וברשותן. הקשר בין הילד להוריו נעשה ע"י פקידות האימוץ, למרות שהן משמשות צד בהליך המשפטי כמי שמבקשות להכריז עליו כבר אימוץ. מערכת האימוץ העניקה לפקידות האימוץ עוצמה רבה: הן משמשות "צד" בהליך המשפטי שמבקש להכריז על הילדים בני אימוץ, ובה בעת הן "שומרות הסף" של הקשר שבין ההורים לילדיהם, לאחר שהללו הועברו כאמור לחסותן בתוקף צו חירום. ביכולתן להבנות את הקשר שבין ההורים לילדים בדרך המאשרת את ההנחה שקשר זה מסוכן לילדים ותומכת בבקשתן להכריז עליהם בני אימוץ. בפועל נעלם כל ספק באשר לאשמת ההורים שאינם יכולים לגדל את ילדיהם. ההורים מוצגים כמי שיש להסתיר מפניהם את הילד. ביכולתן של פקידות האימוץ לחבל בקשר בין הילד להוריו בדרך שבו הן ממשטרות את הפגישות ביניהם ולהעלים מאחורי חומת הסודיות את רצון הילדים.

פקידות האימוץ אינן בוחלות בשיטות בזויות להכריז על קטין בר אימוץ. השופט פנחס אסולין ציין באחת מהחלטותיו כי פקידות הסעד באו לכלל מסקנה כי גורל אחד ויחיד יהא לילדיו הקטינים של המשיב דהיינו שהם ימסרו לאימוץ ומשהכריעו הן בכך הן לא נמנעו מלתרום משלהן למארג הראיות אשר תבואנה בפני בית המשפט עד כדי, כמעט, כבילת ידי בית המשפט והצבתו בפני עובדות מוגמרות וחבל שכך.

פקידת סעד ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי משקרת וממצמצת בעיניים

.

פלייליסט –

חוקים ותקנות שפקיד הסעד מופיע בהם:

קישורים: